כעולה מן הבקשה על דרך של המרצת פתיחה, המשיבה 1, שלא היתגוננה בהליך הנוכחי וספק אם היא פעילה כיום, היתקשרה בהסכם קומבינאציה משנת 2006, להקמת הבניין, ושיווק הדירות בו. המשיב מס' 2, פרקליט במקצועו, ייצג את המשיבה 1 בשעתו ובמסגרת זו התחייב בשנת 2008, לרשום את הבניין כבית משותף ואת זכויות בעלי הדירות בו. כל אחד מבעלי הזכויות, המבקשים דכאן, שילמו למשיב 2 שכר טירחה בגין הנ"ל. לפי כתבי הטענות מדובר בבניין ובו 11 דירות.
כאשר עסקינן ב : "רישום בפנקס בתים משותפים כשאין פעולה זו קשורה בשום פעולה אחרת באותו נכס" התעריף הנו "518 ₪ לחדר".
אשר לתעריף המינימלי של לישכת עורכי הדין, בהקשר זה יש לקחת בחשבון גם את היתייחסות ועדת האתיקה לעניין ואביא את הדברים כלשונם:
"אתיקה מקצועית" - 64 - הנחיות והחלטות ועדת שכר הטירחה:
תשלום שכ"ט עוה"ד של הקבלן ע"י הרוכש
17.01.2017 | טבת תשע"ז | גליון מס' 64
מס' ההחלטה:
שכ"ט 66/16
ההחלטה:
סעיף 6ג שהוסף לחוק המכר (דירות), תשל"ג- 1972 בתיקון 7 מ- 2014 , מגדיר "הוצאות משפטיות", כדלקמן:
בסעיף זה, "הוצאות משפטיות" – שכר טירחת עורך דין המייצג הן את המוכר והן את הקונה בעיסקה למכירת דירה, ובכלל זה שכר טירחת עורך דין בשל ייצוג המוכר באותה עסקה, בעד פעולות אלה:
רישום וניהול רשימה של בעלי הזכויות על פי חוזה המכר, מיום המכירה ועד יום רישום זכויות אלה בלישכת רישום המקרקעין;
רישום הזכויות על פי חוזה המכר בלישכת רישום המקרקעין, ובכלל זה רישום בית בפנקס בתים משותפים ושינוי או תיקון לצוו רישום בית משותף;
כל הוצאה אחרת הקשורה לרישום הזכויות על פי חוזה המכר"
בהמשך קבע שר הבינוי בתקנות, כי הסכום המירבי שיחול על קונה כהשתתפות בהוצאות המשפטיות של המוכר יהיה בגובה 0.5% מתמורת הדירה, או 5000 ₪, לפי הנמוך, ובתוספת מע"מ.
לאור האמור לעיל סבורה הוועדה כי לשון הסעיף בחוק ברורה וחד משמעית, ולפיכך, הקבלן ועורך הדין רשאים לגבות סכום השווה ל- 0.5% מתמורת הדירה או 5,000 ₪, לפי הנמוך, ובתוספת מע"מ.
להסרת הספק, הסכום האמור כולל את כל ההוצאות, לרבות, תשריטים, רישום פארצלציה ורישום בלישכת המקרקעין.
לעומת זאת, כאשר מדובר בדרך העסקים הרגילה, כבעניינינו, נקודת ההתייחסות תהא שכר ראוי ובהיעדר הסכמה על שכר ראוי, יש להעזר באינדיקציות חיצוניות על דרך האומדנה כגון התעריף המינימלי המומלץ של לישכת עורכי הדין ויתר נסיבות המקרה.
בקשתם של כונסי הנכסים לפסיקת שכר טרחה לא ירדה לפרטים וחסכה בנתונים.
...
הם ציינו באופן כללי פעולות שביצעו תוך שהעניקו נפח רב גם לפעולות פשוטות יחסית כמו "פניה למשרדו של המשיב 2 וקבלת החומר המשפטי הנוגע לרישום הבית המשותף... עריכת תשריט בית משותף מעדכן... הגשת דיווח למשרדי מסמ"ק מרכז... וכל כיוצא באלה פעולות".
כונסי הנכסים רימזו לשכר הטירחה המבוקש על ידם, תוך שציינו כי למשיב 2 שולם ע"י המבקשים, המהווים חלק מבעלי הדירות עוד בשנת 2008 עבור פעולות רישום שבוצעו בסופו של דבר על ידם סכום כולל של 170,000 ₪.
אני קובעת, כי שכר טירחת כונסי הנכסים בתיק הנוכחי כמו גם שכר טירחתם כבאי כוח המבקשים, אמור להשתלם להם אכן מידי המשיב 2 שלא השלים תוך פרק זמן סביר, את שהוטל עליו כלפי המבקשים.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן:
תיק זה בא לכלל סיום עתה לאחר שהבניין נרשם כבית משותף וזכויות המבקשים בדירות נרשמו כדין.
