חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסיקת שכר טרחת נאמן בהליכי פשיטת רגל

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 8.11.2018 הגיש המבקש בקשה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט קמא, וזאת בטענה כי פסיקת שכר טירחה לנאמן מתוך התמורה שנתקבלה בגין מכירת הדירה ניתנה בחוסר סמכות של בית המשפט קמא, מאחר שהדירה איננה חלק ממסת פשיטת הרגל של החייב.
עוד סבור הכנ"ר כי מאחר שכל פעולות המימוש בוצעו במסגרת הליך פשיטת הרגל, ובית המשפט של פשיטת רגל הוא שליווה את ההליך, ובין השאר אישר את שכר הטירחה של כונס הנכסים, הרי שהערכאה הרלוואנטית לקביעת שכר טירחתו של הנאמן היא בית המשפט קמא.
...
לבסוף, טוען המבקש כי יש לדחות את טענת הנאמן לפיה השכר שנפסק הוא מידתי בהתחשב בהיקף עבודתו, וזאת הן משום שחלק מהפעולות שבוצעו הן נגד המבקש עצמו (ואין מקום ששכרו עבור פעולות אלה ייגזר מכספי המבקש) והן משום שבסופו של דבר מדובר בהליכי סרק משהתברר כי הנכס אינו בבעלות החייב.
להשלמת התמונה יצוין, כי החייב בתגובתו טען כי אינו צד ישיר למחלוקת, וכי לגופו של עניין מסתפק הוא בתגובה קצרה לפיה "הוא מצטרף לטעמי המבקש בבקשתו כאן". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
דין הערעור להתקבל, במובן זה שההחלטות בעניין שכר טרחת הנאמן יבוטלו, והתיק יוחזר לבית המשפט קמא על מנת שיאפשר לכל הצדדים המעורבים, ובכלל זה למבקש, לעמותה וליורשיו של הרב אלפינט ז"ל, להביע עמדתם ביחס לבקשה לפסיקת שכר טרחה לטובת הנאמן.
סוף דבר – הערעור מתקבל, והתיק יוחזר לבית המשפט של פשיטת רגל על מנת שיפעל בהתאם למתווה שפורט לעיל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנאמן, בנסיבות העניין ראוי לחרוג ממסלולי השכר המקובלים בהליכי פשיטת רגל אשר קבועים בתקנות השכר על מנת למנוע עוות ולקבוע לנאמן שכ"ט הולם לפי הפעולות שביצע בתיק בשיעור של 22% מהתקבולים, כמבוקש על ידו.
כאמור, הכנ"ר המליץ על תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50%, באופן שעולה בקנה אחד עם נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים, ובהליכי חידלות פרעון מיום 7/10/19 (הנוהל או נוהל שכר הטירחה).
כך נקבע למשל ברע"א 8909/03 שילר נ' כונס הנכסים הרישמי (11/2/2004): "כונס הנכסים הרישמי הנו גורם אובייקטיבי, אשר לדעתו משקל מיוחד בעת פסיקת שכר הטירחה בהליכי פירוק. כך מלמדת הוראת תקנה 6 לתקנות". אזכיר, כי לפי תקנה 6(ג) לתקנות "המשיב בבקשה לשכר בפרוק יהיה הכונס הרישמי, והוא יהיה רשאי, בנוסף לסמכותו לפי כל דין, לחוות את דעתו על הדו"ח ולייעץ לבית המשפט הדן בבקשה בכל עניין הכרוך בה". חשיבות עמדתו של הכנ"ר נובעת גם מהיותו בעל מידע וראייה רוחבית של הדברים בתוקף הטיפול בכלל התיקים ברחבי הארץ ומעמדו בהתוויה של מדיניות ראויה בתחום חידלות הפרעון.
...
הנאמן חוזר ומזכיר כי הנוהל אינו חל בענייננו וסבור כי יש להיעתר לבקשתו לפסיקת הוצאות בסך גלובלי של 25,000 ש"ח שהם כ- 3,500 ש"ח לשנה, בעוד שהסכום המוצע ע"י הכנ"ר אינו סביר לדעת הנאמן.
עוד אציין כי כשמדובר בבקשה לפסיקת הוצאות גלובליות ללא קבלה, אין מוסיפים מע"מ. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לפסוק הוצאות הנאמן בסך גלובלי של 5,000 ₪.
סיכום וסוף דבר כעולה מן המקובץ, אני מאשרת לנאמן שכ"ט לפי תקנה 8(א) לתקנות השכר (שכר מימוש) בתוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50% וכן הוצאות גלובליות בסך כולל של 5,000 ש"ח. כאמור, בשלב זה טרם שולמו בפועל מלוא התשלומים שצריכים להשתלם לקופה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בקשת הנאמן לפסיקת שכר טירחתו; ביום 9.4.2021 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות במסגרתה עתר כי אורה על פסיקת שכר טירחתו מכוח תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) תשמ"א-1981 (להלן: "תקנות החברות") בסך כולל של 66,639 ש"ח בגין טיפולו במכירת דירת המגורים של החייב והמשיבה.
לבסוף הוסיפה וטענה כי בהיתחשב בתקבולים המצויים בקופת הנשייה ובהתאם לדין, הסכום המקסימלי שיכול הנאמן לידרוש עומד על סך שלא יעלה על 33,054 ש"ח. עמדת הכנ"ר; הכנ"ר מפנה בעמדתו ל"נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים, ובהליכי חידלות פרעון" מיום 7.10.2019 (להלן: "נוהל הכנ"ר").
...
עיון בתיק יגלה כי עיקר מאמציו השקיע הנאמן בנושא הדירה, כאשר אכן היו בתיק מספר בקשות לא מבוטל בעניין זה, למעלה מחמישים בקשות הוגשו בתיק, הנאמן נדרש לעשרות רבות של בקשות שהוגשו על ידי המשיבה בעניין עיכובי הליכים, סירובה לפנות את הדירה, התנגדותה לביצוע המכר, ואמנם מצבה הכספי הקשה ונסיבות החיים שאינן פשוטות, עסקינן במשיבה שדירתה הצנועה נמכרה בשל חוסר יכולת כלכלית להגיע למתווה של פדיון, כל אלה מובילים למסקנה כי אמנם הנאמן פעל בחריצות ובנאמנות והשקיע עבודה רבה, אולם דומני כי בקשתו לתוספת מאמץ מהווה תמונת ראי לבקשתו לקבלת שכר טרחה מהמשיבה.
אני סבורה בניגוד לעמדת הכנ"ר כי יש להוסיף לנאמן תוספת מאמץ, לאור התנהלות המשיבה, ולאור מצבה הכספי הקשה ומחלתה ונסיבות שפורטו באריכות בתגובות באת כוחה האיזון הראוי הוא, כי חלקה מהשכר ישולם במסגרת תוספת של מאמץ מיוחד וחלק מהשכר ישולם על ידי המשיבה בשל הפעולות שנעשו על ידי הנאמן לצורך מכירת הדירה, בכלל זה, גם חלקה של המשיבה במכר.
לאור האמור אני קובעת כי הנאמן יקבל כתוספת בעבור שכר טרחתו את הסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כשהסכום ישולם: 4,000 ₪ ישולמו על ידי המשיבה, וזאת בהתאם למפורט בפסק דיני זה. 6,000 ₪ ישולמו מהכספים המופקדים בקופה כתוספת מאמץ.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הליך פשיטת הרגל בעיניינו של מר ברט הרמלי (להלן: "החייב") ניפתח לבקשת נושה ביום 28.8.2018.
לאחר אישור תכנית זו הוגשה על-ידי הנאמן בקשה לפסיקת שכר טרחה וכן לתוספת מאמץ מיוחד.
...
סטייה כאמור תתאפשר מקום בו פעולות בהן נקט נושה מסוים הביאו להשאת מצבת נכסי חדל הפירעון באופן שהיטיב עם כלל הנושים, וכי לולא פעולה זו לא היה מופק הרווח שהושג (ראו והשוו לעניין פירוט השיקולים את החלטתי בפר"ק (מחוזי ת"א) 55904-10-15 רוביקון ביזנס גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז תל-אביב (10.5.2023).
בחינת השיקולים שנקבעו בעניין ב.ר.ן וניתוחם, מובילים לטעמי למסקנה לפיה התקיימו התנאים הדרושים למתן תגמול מיוחד למבקשת בגין פועלה בהליך.
בהתחשב בפעולותיה של המבקשת שכללו ניתוח מעמיק של מסמכים, חקירה אקטיבית של החייב ורעייתו, ועוד, פעולות שהצריכו זמן ומאמץ, בהתחשב בתוספת המשמעותית שהתקבלה לקופת הנשייה כתוצאה מפעולות המבקשת, אני סבורה כי יש לגזור את התגמול ההולם מתוך הסכום שנוסף לקופה כתוצאה מפעולותיה של המבקשת, בהתאם לתקנה 8 לתקנות השכר.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה הראשונית של הנאמן, נטען כי בתי המשפט נוהגים לפסוק שכר טירחה בשיעור של בין 6% ל- 10% מהתמורה המתקבלת ממימוש הנכס, וזאת על אף שאין בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), תש"ס-2000 (להלן: כללי לישכת עורכי הדין תעריף מינימאלי מומלץ) היתייחסות לכנוס נכסים בהליך של פשיטת רגל.
...
מצד אחד, הנאמן פעל למקסום התמורה והדבר הביא תועלת כלכלית גם לגרושה; התנהלות המשיבה הביאה לתוספת עבודה לנאמן, הגם שאין מדובר בהערמת קשיים מהותיים ולא מתוך כוונה לחבל בהליכי המכר אלא מתוך ניסיון לרכוש את חלקו של החייב (ניסיון שלא צלח); מצד שני, אין מדובר בהליך מסובך, הגרושה לא הערימה קשיים מהותיים וככלל שיתפה פעולה בהליך; הנאמן לא פנה מראש לבית המשפט בבקשה לקצוב שכר טרחה, למרות שהיה מודע לנוהל הכנ"ר. לאחר שבחנתי את כלל אלו ואת טענות הצדדים שהובאו לפניי בדיון ובכתובים מצאתי לפסוק על פי החלופה של כללי לשכת עורכי הדין תעריף מינימלי מומלץ –לפי שכר טרחה בתביעה לפירוק שיתוף "3% משווי חלקו של הלקוח במקרקעין לפי שוויים ולא פחות מ-5,957 ₪", קרי 21,000 ₪ בצירוף מע"מ. זה המקום לציין כי בענייננו הנאמן עצמו ביקש להתייחס למקרה כאל פירוק שיתוף בבקשות שהוגשו על ידו בהליך (וראו לעניין זה בקשותיו מיום 26.1.2020; 27.8.2020; 9.1.2022; 10.1.2022).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו