[במסגרת בקשה מספר 46]
כללי
החלטה בבקשת המפרקים הזמניים (שהיו, למעשה, למפרקי החברה, אם כי החלטה בעיניין לא ניתנה, ומכל מקום אין הדבר רלוואנטי עוד; להלן – "המפרקים") לשכר טירחתם.
לדעת הכנ"ר, איפוא, אין לסטות מתקנות השכר, ובנסיבות העניין אף לתוספת בגין מאמץ מיוחד, אין מקום, וזאת למרות ההליך החצוני שניהלו, ושהסתיים בהסכם פשרה מיטיב, מבחינת קופת הפרוק.
דיון והכרעה
דומני שקודם לדיון לגופו נידרשת הכרעה עובדתית בשאלה האם צודקים המפרקים בטענתם שהובילו מאמציהם יוצאי הדופן שכללו משא ומתן נרחב מול רמ"י ונקיטה בהליך נפרד בבית משפט זה להשבחה מהותית של הנכס באופן שיביא, ממילא, לבעלי המניות, לרבות אלה שכעת מתנגדים לבקשת המפרקים, לתשואה עודפת, גבוהה בהרבה מזו שהיו הם מקבלים, אילו, למשל בוחרים היו המפרקים לצדד בגישה פאסיבית, ולהמנע מיוזמה, מנטילת אחריות, כמו גם סיכונים.
עם זאת, נפסק כבר גם בעבר, שבנסיבות המתאימות ניתן לחרוג מתקנות השכר, ועל אף שרצוי לקבל אישור לשכר הטירחה מראש, גם דבר זה אינו בהכרח קריטי לחלוטין (השווה, פש"ר 3000/05 אלי רייפמן נ' כונס הנכסים הרישמי; פסק דינו של כבוד השופט א. אורנשטיין מיום 9.2.2014).
...
ב"כ בעלי המניות דוד אלמוג וז'ק אדרי נכון להכיר בטענות המפרקים, אם כי, בסופו של דבר, אף לשיטתו סכום שכר הטרחה בו נוקבים הם, מופרז.
סוף דבר, נפסק בזה שיקבלו המפרקים שכר טרחה בשיעור של 10 אחוז מהתמורה שהתקבלה בעד הנכס: 2,696,581 ש"ח. זאת בניכוי המקדמה שכבר גבו, ובתוספת מע"מ.
ניתנה היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, בהעדר הצדדים.