מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסיקת שכר טרחה לכונס זמני בשל מאמצים יוצאי דופן

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 35351-05-12 ליזבטה ואח' נ' קבוצת אלעד אחזקות בע"מ ואח' 18 יוני 2014 בקשה מס' 123: פסיקת שכר טירחה והוצאות בפני כבוד השופט א' קיסרי בעיניין בעיניין בעיניין בעיניין פקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983 "הפקודה" קבוצת אלעד אחזקות בע"מ (בפרוק) "החברה" עו"ד רמי קוגן - בתפקידו כמפרק זמני של החברה "המפרק הזמני" הכונס הרישמי "הכונ"ר" החלטה
תקנה 13(א) לתקנות מאפשרת לבית המשפט להורות על הגדלת שכרו של בעל תפקיד על יסוד "מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד". הכונ"ר סבר שהבקשה בעיניין זה מקדימה את זמנה, שכן סוגיית תשלום המאמץ המיוחד ראוי שתבחן בתום הליך הפרוק ולא בשלב ביניים.
לעומת זאת, ההוראה שבתקנה 13(א), וכמותה גם ההוראה שבתקנה 13(א1), מלמדות כי התוספת לשכר טירחתו של בעל תפקיד תיפסק במקום שהמאמץ והטרחה שהושקעו הם יוצאי דופן וחורגים ממידת ההשקעה הנדרשת במהלך העניינים הרגיל.
עוד נראה כי בסעיף 43 של בקשתו הגדיל המבקש לעשות כאשר טען שיש לפסוק לו תוספת בגין מאמץ מיוחד הן בשל "המאמצים הכבירים, והן בשל העבודה האינטנסיבית ושעות העבודה הנכבדות שהושקעו... והן בשל התרומה הייחודית והפעולות שננקטו..." על ידי המבקש.
...
בקשר לכך טען המבקש שאלמלא פעל להשבת הערבויות הבנקאיות, לקוחות החברה היו מחלטים אותן והבנקים היו מגדילים את מצבת הנשייה כלפי החברה, ו"בסופו של דבר, העובדים היו ניזוקים ולא היו מקבלים מקדמות על חשבון שכר עבודתם שלא שולם, וזאת עד לקבלת תגמולי הביטוח הלאומי".
בקשר עם טענה זו לא הובאה כל אסמכתא המעידה על היקף התשומות שהושקעו, וכאמור לא שוכנעתי שגביית החובות מחייבי החברה הצריכה השקעת משאבי זמן או ידע מעבר לנדרש מעורך דין במהלך העניינים הרגיל.
סיכומו של דבר, בשלב זה אני מאשר כתשלום ביניים, שכר מימוש בהתאם לתקנה 8(א) בשיעור של שלושה רבעים מן הסכום שיחושב על בסיס סכום תקבולי מימוש של 2,100,000 ₪ בלבד.
אני מאשר את הסכום המבוקש לפי תקנה 9א' לתקנות, וכן את סכום ההוצאות שהוציא המבקש, הכול כמפורט בסעיף 34 של התשובה המשלימה.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 8845-03-13 אופיצי בע"מ נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' 20 נובמבר 2013 בפני כבוד השופט א' קיסרי בקשה מס' 29 – בקשת החברה לפיתוח הרצליה בע"מ בקשר לנזקים בפרוייקט מרכז הספורט בעיניין ובעניין ובעניין ובעניין ובעניין חוק החברות התשנ"ט-1999 אופיצי בע"מ (בהקפאת הליכים) ח.פ. 51-208811 "החברה" עו"ד גיל הירשמן - בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים החברה לפיתוח הרצליה בע"מ המבקשת הכונס הרישמי <#2# החלטה
בקשר לכך הוריתי כי "כל המחלוקות שבין החברה והנאמן לבין המשיבה (החברה לפיתוח כאן, א"ק) בקשר להסכם בנוגע לעבודות שבוצעו ולתשלומים המגיעים בגינן, יועברו להכרעת בורר שיהיה מהנדס אזרחי. הבורר ישמע את טענות הצדדים, יעיין בכל החומר שיוגש לו ויפסוק במחלוקת תוך 30 ימים ממועד החלטה זו. לבורר לא תהיה סמכות והוא לא ידון בטענות המשיבה (החברה לפיתוח, א"ק) בדבר נזקים שנגרמו לה ועניין זה ישאר להכרעה שיפוטית ככל שיהיה צורך בכך. ההחלטה בדבר זהות הבורר, תנתן בנפרד. על ניהול הבוררות יחולו הוראות התוספת לחוק הבוררות. הבורר ינמק את החלטתו. שכר טירחתו של הבורר ישולם בחלקים שוים על ידי הצדדים. מיד לאחר שיינתן פסק הבורר, יוכל כל אחד מהצדדים להגיש בקשה למתן הוראות שאליה יצורף פסק הבורר על מנת שניתן יהיה להמשיך ולדון בשאלות שנותרו במחלוקת בין הצדדים כמפורט להלן". תחילה מיניתי כבורר את המהנדס נ' אלבו, אולם כשהסתבר שקיימת לגביו עילת פסלות מיניתי את המהנדס (עו"ד) א' ברק ("הבורר"), שלאחר ששמע את הצדדים ועיין בחומר שהם הגישו לו נתן ביום 21.9.13 פסק בוררות ("פסק הבוררות").
הנאמן עשה אמנם מאמצים ראויים לציון על מנת להראות כי המקרה הנוכחי הוא אחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן, אולם גם לאחר ששקלתי את טענותיו לא שוכנעתי כי כאלה הם פני הדברים.
הסדר זה תועד במכתב בא כוח החברה לפיתוח מיום 24.3.13 אל הנאמן (נספח 4 לתשובת החברה לפיתוח לבקשה מס' 16), שם נאמר כי "תועמד לטובת מרשתנו ערבות בנקאית אוטונומית להמשך ביצוע הפרויקט, בהתאם להסכם מרכז הספורט". ביום 30.5.13 פנתה החברה לפיתוח לבנק וביקשה לחלט את מלוא סכום הערבות, ועל רקע זה, בין השאר, עתר הנאמן לסעדים זמניים למניעת סילוק ידה של החברה מאתר הפרויקט ולמימוש הערבות הבנקאית (בקשה מס' 16).
...
דרך טיעון זו איננה מקובלת עליי, ולדעתי לא יהיה מרחיק לכת להניח שכטענת הנאמן, אם היה נדרש תשלום מן החברה לפיתוח קודם להגשת החשבון הסופי, היא הייתה מתנגדת לכך על יסוד הוראות ההסכם הנוגע לפרויקט האחר.
מעבר לכך, אולם לא מעבר לדרוש, אציין כי בין שאר המסמכים שצורפו לכתבי הטענות של החברה לפיתוח נמצא גם מסמך הנוגע לפרויקט האחר ונושא את הכותרת "חשבון סופי", ובתחתיתו הכיתוב (בכתב יד) "מאושר לתשלום, 12.8.13". במצב דברים זה אני סבור שיש, לכל הפחות, קורטוב של חוסר הגינות מצדה של החברה לפיתוח כשהיא טוענת שזכותה של החברה לתשלום בגין הפרויקט האחר התגבשה לפני שניתן צו הקפאת ההליכים.
על יסוד כל אלה התוצאה היא שהחברה לפיתוח רשאית לדרוש מן הבנק את מימוש הערבות הבנקאית, ומנגד, אין היא רשאית לקזז את הסכום המגיע ממנה בקשר עם הפרויקט האחר, וכפועל יוצא מכך עליה לשלם לנאמן סכום של 596,508 ₪ (כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.8.13 ועד התשלום בפועל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באשר לבקשה לפסיקת תוספת שכ"ט בגין מאמץ מיוחד, הנסיבות אינן תואמות את סעיף י"ג לנוהל הכנ"ר לפסיקת שכ"ט, אשר קובע מאפיינים עקריים ביחס לקביעת תוספת בגין מאמץ מיוחד, כגון: הזמן שהושקע, מורכבות התיק, אחריות יוצאת דופן, יעילות ביצוע התפקיד, תוצאות מוצלחות לנושים, ערך וסוג הנכסים בהם עסק בעל התפקיד, ביצוע פעולות איתור וחקירה, אספקטים בנלאומיים במידה וקיימים, והכל על רקע יכולות הגול חדל הפרעון ערב קריסתו, ובהיתחשב בגובה הסכום שעומד בקופת בעל התפקיד.
הפעולות שנעשו הן בליבת עבודתו של בעל התפקיד והן שגרתיות בתיק פש"ר. דיון והכרעה: המסגרת הנורמאטיבית; על פי הדין והפסיקה, רשאי בעל התפקיד לבחור ששכר טירחתו ייקבע על פי אחד משלושה מסלולים עקריים הקבועים בתקנות השכר: תקנה 7 – שכר ניהול; תקנה 8 – שכר מימוש; תקנה 8א – שכר חלוקה [ראו ת"א (מחוזי ת"א) 12923-02-11 יעקב אמסטר בתפקידו כמפרק הזמני של חברת י.ד. קלין מאטי (פורסם במאגרים), 31.12.2014].
הצדדים מסכימים על כך. המחלוקת כאן נסבה סביב בקשת הנאמן לתוספת בגין פעולות שביצע וסבור כי הן מהוות מאמץ מיוחד ומצדיקות פסיקת שכ"ט בגין מאמץ מיוחד על פי תקנה 13(א) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 וכן על פי סעיף 45 ל"נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים ובהליכי חידלות פרעון".
קשה לומר בנסיבות העניין כי מדובר בתיק או בפדיון יוצאי דופן או בכאלו שהצריכו מיומנויות או פעולות מיוחדות או מתוחכמות.
...
בחנתי את פעולות הנאמן בתיק, את הבקשות, התגובות והדוחות שהוגשו, את הדיונים שהתקיימו ובאתי לכלל מסקנה – מבלי להפחית מפועלו של הנאמן – כי אמנם הנאמן פעל בחריצות ובנאמנות והשקיע עבודה רבה, אך אין המדובר בפעולות המהוות מאמץ מיוחד ומצדיקות תוספת לשכר הטרחה.
נוכח האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: אני מקבלת את בקשת הנאמן לפסיקת שכר טרחה בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות השכר.
אני דוחה את בקשת הנאמן לתוספת לשכר הטרחה בגין מאמץ מיוחד.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

[במסגרת בקשה מספר 46] כללי החלטה בבקשת המפרקים הזמניים (שהיו, למעשה, למפרקי החברה, אם כי החלטה בעיניין לא ניתנה, ומכל מקום אין הדבר רלוואנטי עוד; להלן – "המפרקים") לשכר טירחתם.
לדעת הכנ"ר, איפוא, אין לסטות מתקנות השכר, ובנסיבות העניין אף לתוספת בגין מאמץ מיוחד, אין מקום, וזאת למרות ההליך החצוני שניהלו, ושהסתיים בהסכם פשרה מיטיב, מבחינת קופת הפרוק.
דיון והכרעה דומני שקודם לדיון לגופו נידרשת הכרעה עובדתית בשאלה האם צודקים המפרקים בטענתם שהובילו מאמציהם יוצאי הדופן שכללו משא ומתן נרחב מול רמ"י ונקיטה בהליך נפרד בבית משפט זה להשבחה מהותית של הנכס באופן שיביא, ממילא, לבעלי המניות, לרבות אלה שכעת מתנגדים לבקשת המפרקים, לתשואה עודפת, גבוהה בהרבה מזו שהיו הם מקבלים, אילו, למשל בוחרים היו המפרקים לצדד בגישה פאסיבית, ולהמנע מיוזמה, מנטילת אחריות, כמו גם סיכונים.
עם זאת, נפסק כבר גם בעבר, שבנסיבות המתאימות ניתן לחרוג מתקנות השכר, ועל אף שרצוי לקבל אישור לשכר הטירחה מראש, גם דבר זה אינו בהכרח קריטי לחלוטין (השווה, פש"ר 3000/05 אלי רייפמן נ' כונס הנכסים הרישמי; פסק דינו של כבוד השופט א. אורנשטיין מיום 9.2.2014).
...
ב"כ בעלי המניות דוד אלמוג וז'ק אדרי נכון להכיר בטענות המפרקים, אם כי, בסופו של דבר, אף לשיטתו סכום שכר הטרחה בו נוקבים הם, מופרז.
סוף דבר, נפסק בזה שיקבלו המפרקים שכר טרחה בשיעור של 10 אחוז מהתמורה שהתקבלה בעד הנכס: 2,696,581 ש"ח. זאת בניכוי המקדמה שכבר גבו, ובתוספת מע"מ. ניתנה היום, ב' אב תשפ"ג, 20 יולי 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הכנ"ר סבור שבקשת המפרקת אינה עולה בקנה אחד עם תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א - 1981 (להלן - "התקנות"), עם נוהל הממונה ופסיקת בתיהמ"ש המחוזיים.
על כן יש לפסוק למפרקת שכר ניהול בשיעור של 343,286 ש"ח לאור הכנסות המצטברות בסך 12,343.422 ש"ח בצרוף מע"מ ותוספת בשל מאמץ מיוחד לפי שיקול הדעת של ביהמ"ש. ביקשתי היתייחסות המפרקת לעמדת הכנ"ר וזו טענה, כי סעיף 29 לנוהל הממונה על חידלות פירעון משקף בפועל את הפרקטיקה שהיתה קיימת לקביעת שכ"ט לבעלי תפקיד כאחוז מהתקבולים שיתקבלו בניהול תביעות והפסיקה קבעה שמנגנון זה חל לא רק על הגשת תביעות חיצוניות אלא גם על ניהול הליכים מורכבים במסגרת תיק הפרוק.
ביום 12.7.18 הוגשה בקשה לפירוק החברה יחד עם בקשה למינוי מפרק זמני במעמד צד אחד.
תקנה 8א. קובעת "בעל תפקיד, אשר לא ביקש שכר טירחה כאמור בתקנות 7 ו-8, רשאי לבקש שכר טירחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל לכל הנושים בכסף או בשווה כסף..." תקנה 13, הרלוואנטית אף היא לעניננו קובעת "בעת פסיקת שכרו של בעל התפקיד, יביא בית המשפט בחשבון את ההוצאות שהוציא בעל התפקיד במהלך מילוי תפקידו וכן יבחן בכל מקרה, לפי שיקול דעתו, את מידת המאמץ והטרחה שהשקיע בעל התפקיד ומשך הזמן לסיום התפקיד ובהתאם לכך רשאי הוא, מנימוקים שירשמו, להקטין את שכרו או להגדילו.
" תקנה 13 מאפשרת - שיקול דעת לביהמ"ש באותם מקרים בהם בעל תפקיד השקיע מאמץ יוצא דופן ופעולות החורגות ממסגרת התפקידים השגרתיים - שכר מיוחד עבור פעולות אלה.
...
לא רק זאת בבקשה 117, כמו גם בבקשה 79, שהיתה קשורה לאושרי מורגן, קבלן משנה של החברה, שעשק את החברה לא היה זה רק ענין של בדיקת חשבונות אלא מסע של ממש כדי להגיע למסקנה שהוא אוחז בכספי החברה ולנקוב בסכום החוב שלו לחברה; למקרא ההחלטות שניתנו בבקשות 117 ו-79, הנוגעות לאושרי מורגן ניתן לראות הקשיים שעמדו בפני המפרקת והמאמצים שהושקעו על ידה.
מכל האמור לעיל סבורה אני שהמפרקת זכאית לשכר כדלקמן: בגין בקשות 42,65,79+117,160,145 – 18% מהתקבולים שיגיעו לקופת הפירוק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו