מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסיקת הוצאות עתירה לביטול שינוי לוח שידורים

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בעליון נפסק כדקלמן:

המערערת החליטה לשנות את המודל העיסקי, והגיעה להסכמה עם הוט כי הערוץ ייפתח לצפייה לכלל המנויים, מבלי שהמערערת תקבל תשלום מהוט, והוט מצדה לא תיגבה מהעותרת דמי שימוש.
המערערת הגישה ערעור ובקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובמקביל עתרה לבג"צ נגד החלטת המועצה שהתירה להוט להפסיק את שידורי הערוץ.
לשם כך נימנעה הוט מפירסום קדימונים לתכניות הערוץ ומפרסום הערוץ בלוחות השידורים שלה; קבעה את מיקום הערוץ באפיק 48 באופן שרירותי; לא סיפקה לערוץ שירות לקוחות וגיבוי טכני; והיקשתה על גיוס מנויים לערוץ ועל חיוב מנויים קיימים.
נוכח האמור יבוטלו גם מחצית מן ההוצאות שנפסקו לטובת המשיבה בבית משפט קמא.
...
אשר לתביעה שכנגד שהגישה הוט, משנדחו כל טענותיה של המערערת נגד הוט קבע בית המשפט כי יש לקבל את התביעה-שכנגד של הוט ולחייב את המערערת ואת מנהלה, ביחד ולחוד, לשלם להוט סך של 1.75 מיליון ₪ (נכון לדצמבר 2005) עבור השימוש ברשת הכבלים בגין התקופה שאחרי פרק הזמן שהוכרע בהליך הקודם (פסקה 5 לעיל).
לאחר שעיינו היטב בפסק הדין קמא ובטענות הצדדים בכתב ובעל-פה, לא מצאנו עילה להתערבותנו בפסק דינו של בית משפט קמא הדוחה את תביעת המערערים, ואנו מאמצים את פסק הדין על קביעותיו ונימוקיו, בכפוף לאמור להלן, בתוקף סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
בהתאם לכך הערעור נדחה.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי חייבה את התובע בתשלומים כדין בהתאם להסכמי ההיתקשרות עמו, בהתאם לחקיקה בשינוי מדד המחירים לצרכן ושינוי המע"מ ובהתאם לרישיון ומשכך טענתו לפיה חויב הוא בתשלומים שלא כדין אין לה יסוד.
התובע, ז'ק קסטין, בעדותו בבית המשפט ציין הדברים הבאים: "אני חוזר על כל האמור בכתב התביעה שלי ומפנה לכל המסמכים שצירפתי לכתב התביעה שלי. אין מחלוקת שהיה לי מנוי לטריפל של הוט, שזה שירותי אינטרנט, טלויזיה וטלפון נייח. היה לי מנוי כזה שיצרתי אותו בנובמבר 2007. ב-21.10.12 יצרתי קשר טלפוני עם נציג הנתבעת כדי לבטל את המנוי הזה. הם שיכנעו אותי כשאין צורך לבטל תמורת 20 ₪ לחודש אוכל לקבל שירות מופחת ולצפות בדברים שהם בחינם דרך VOD ודרכו אני אוכל להזמין סרטים וכיו"ב. כל חודש הייתי צריך לשלם 20 ₪. כלומר ביטלו לי המנוי לטלויזיה ואינטרנט ולטלפון ועשיתי מן מנוי חדש אך ורק ל-VOD ותמורתו הייתי צריך לשלם 20 ₪ לחודש. אני מגיש מיסמך שלא צירפתי לתביעה שלי שהוא מראה על פי פירסום באתר של הוט שדמי מינוי חודשיים הם 29.9 ₪ לחודש ומפורט שם שיש לבעלי קופסת HD יש ערוצים בחינם. המסמך מוגש ומסומן ת/1. ממני דרשו רק 20 ₪ לחודש, הסכמתי ועשיתי את המינוי הזה. בדקתי בחשבון של הבנק ובאמת ראיתי שחודשיים שלושה הנתבעת לא חייבה אותי בסכומים בכלל. אחר כך אף שהיא הייתה צריכה לחייב אותי ב-20 ₪ לחודש, היא חייבה אותי ב-58 ₪ לחודש פברואר, מרץ ואפריל של שנת 2013 לכל חודש מבין החודשים האלה היא חייבה אותי ב-58 ₪ במקום 20 ₪. אני מפנה לנספח 10 לנספחים שצירפתי לתביעה שלי. באותה שנה אחרי מס' חודשים שאני לא שמתי לב לזה כי אני לא בודק כל הזמן את חשבון הבנק שלי, פיתאום ראיתי בחודש אפריל 2014 שהנתבעת שלא כדין חייבה אותי בכל חודש מחודש מאי 2013 עד שראיתי את הדבר בחודש אפריל 2014 בכל חודש היא חייבה אותי ב-588 ₪ ואני הופתעתי כי היא הייתה צריכה לחייב אותי רק ב-20 ₪ לחודש ואם הייתי מסתכל על אזשהו סרט שהייתי מזמין במיוחד, היא הייתה צריכה לחייב אותי בתשלום עבור הסרט. בחשבון ששלחו לי זה לא היה עבור הסרטים שהזמנתי, אלא חיוב שחייבה אותי לטעמי שלא כדין. אז התקשרתי לנתבעת ודרשה ממני להחזיר לי את ההפרש המגיע לי, כלומר את הסך של 568 ₪ לחודש מחודש מאי 2013 עד חודש אפריל 2014 לכל חודש, כלומר 568 כפול 12 חודשים והיא לא החזירה לי את הסכום הזה וזה הסך של 6,534.34 ₪ בערך שאני תובע בתביעתי כהחזר. בנוסף לזה, בחודש שביקשתי שיפסיקו לחייב אותי בסכום של 568 ₪ וזה היה בחודש אפריל 2014 וגם כתבתי מכתב לנתבעת שתפסיק לחייב אותי בסכום זה, הנתבעת המשיכה לחייב אותי כך בחודש אפריל 2014 והייתי צריך להלחם עם הנתבעת שתפסיק לעשות זאת. לאחר שהיא לא עשתה זאת, כבר באפריל 2014 ביטלתי את הוראת הקבע. לקח מס' חודשים עד שהם הורידו רק ל-10 ימים בחודש אפריל שעדיין הייתי מנוי והם הורידו את זה בתשלום לפי 568 ₪ לחלק ל-10 ימים ולא לפי 20 ₪ לחודש. לכן כפי שציינתי אני תובע את החזר הסך של 6534.34 ₪ שחויבתי שלא כדין. אני תובע את הסכומים האחרים שציינתי בתביעתי כסכומים בגין עוגמת נפש ופיצויים לדוגמא ומבקש לפסוק לזכותי את כל הסכומים האמורים בצרוף ריבית, הפרישי הצמדה והוצאות. אני רוצה להתייחס לכתב ההגנה ולומר כדלקמן: על פי חוק צריך שיהיה נטל ההוכחה מה שהנתבעת אומרת שהוא יחול עליי ואני אומרת שצריך לחול עליה. אני מפנה לחוק הגנת הצרכן. אני אומר שנטל ההוכחה חל על הנתבעת להראות שהיה הסכם שהנתבעת תוכל על דעת עצמה לגבות ממני כסף כרצונה או לשנות חוזה גם על דעת עצמה. דבר שני, הנתבעת טוענת ששלחה מכתבים והודעות והם אומרים לממיר שלי ו/או שאני לא מבין מה זה אומר למייל שלי ו/או חשבון מנוי שיש להם באתר. גם החוק דורש שיהיה הסכם מפורש על ידי ממני שהם יכולים לשלוח את ההודעות וחשבוניות למען אחר ממה שהמען הביתי שלי. הם לא מראים שום מיסמך או נספח שמורשה להם לעשות זאת. אפילו ברישיון שיש להם ובחוזה שהם מפנים אותי אליו עכשיו למרות שלא הסכימו להפנות אותי לשום חוזה לפני שהגענו לבית המשפט, ביקשתי גם בכתב איזה חוזה אתם משתמשים. הם אומרים שהם לא יכולים להפנות אותי לשום חוזה. בכתב הגנה מצטטים מחוזה מנוי. אני משער שזה החוזה שנימצא באתר שלהם שנקרא "הסכם מנוי" למרות שבחוזה לא מראים שאני חתמתי עליו או העתק שהחוזה הזה כדין שהאותיות שלו עוקבות אחרי החוק ואנו יודעים שיש תביעות ייצוגיות על גודל האותיות בחוזה וכיו"ב. הם לא מראים חוזה איתנו שאני חתום עליו ועל פי דין הם צריכים לעשות זאת.
על פי לוח הזמנים לפי הזמנות שאני מגיש מוגש ומסומן נ/1 ורואים במסמך לדוגמא מספטמבר 2012 – מוגש ומסומן נ/1ב וזה 5 הזמנות שבוצעו והזמנות התחדשו לסרטים בדיוק לאחר תקופת ההקפאה ב-1.4.13 ואני מפנה למסמך נ/1ג. זה מראה שאכן התובע לא עשה שום שימוש בטלויזיה ובממירים בתקופת ההקפאה החל מ-24.10.12 ועד 1.4.13.
אין חולק כי הנתבעת, הנה חברה בעלת רשיון כללי לשידורי טלוויזיה בכבלים בהתאם לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התיקשורת").
...
בנסיבות אלו טענה הנתבעת כי יש לדחות את תביעת התובע תוך חיובו בהוצאות.
בסופו של דבר התובע ניתק את המנוי באפריל 2014.
בענייננו, בהעדיפי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ובה נותנת אני אמון על פני גרסת התובע שלא הוכחה בראייה ממשית כלשהי קובעת אני כי דין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות – וכך אני מורה.
תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר שהנתבעת כשלה בניוד הקוים בעקבות כשלים טכניים, ביטלה התובעת את העסקה.
התובעת זנחה חלק מטענותיה ובסיכומים טוענת שעקב מעשי ומחדלי הנתבעת נפגע מוניטין התובעת ונפגע שמה הטוב ועל כן עתרה לפצוי בסך 100,000 ₪.
משנסגר תיק ההוצאה לפועל לבקשת התובעת ,בלא שהתובעת נזקקה להגיש היתנגדות ממילא אין בניהול תיק ההוצאה לפועל בהיעדר היתנגדות כדי להקים מעשה בית דין.
אין צורך גם להכריע באשר למחלוקת שבין הצדדים באשר למספר הימים שבהם נותקה התובעת, בשים לב לכך שאף לשיטת התובעת מדובר בימים בודדים ואין בפער זה במספר הימים כדי לשנות בנסיבות העניין מהפצוי שייפסק.
הנתבעת טענה להגנה בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק התיקשורת ( בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, המעניק חסינות לבעל רישיון זולת מנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה.
בסיפא לסעיף 1 לחוק הוגדר אדם: "יחיד או תאגיד". כך גם נפסק כי חברה יכולה לתבוע פיצוי מכוח חוק לשון הרע (ראו למשל: רע"א 546/09 לוח שלוש פלוס בע"מ נ' עריית רחובות (19.05.09)).
בשים לב לכלל הנסיבות, בשים לב לסכום התביעה ולסכום שנפסק, מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ. ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהיעדר הצדדים.
...
מנגד טוענת הנתבעת שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי ומעשה בית דין.
דיון והכרעה דחיה על הסף בגין שיהוי, השתק ומעשה בית דין הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי, השתק ומעשה בית דין נוכח העובדה שהתובעת קיבלה את יומה בבית המשפט ובחרה שלא להגיש את התנגדותה במסגרת הליך ההוצאה לפועל.
דין הטענה להידחות.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר התובעת זכאית לפיצוי בסך 4,000 ₪ בגין פגיעה שנגרמה לה עקב הכשל בניוד הטלפונים ולפיצוי בסך 4,000 ₪ בגין לשון הרע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בקשה זו טרם הוכרעה במועד הדיון אולם לאחר מועד הדיון ניתנה הסכמת הנתבעים לתיקון כתב התביעה וביהמ"ש נתן הוראות ולוח זמנים לבצוע התיקון המבוקש.
פסיקת ביהמ"ש הדגישה כי אין בהרחבה מאוחרת של צו עיקול כדי לשנות המועד שנקבע בדין להגשתו.
כך פסק כב' השופט רובינשטיין ברע"א 6520/05 KIRKHAM נ' אלבני (פורסם בנבו) : "העיקול הזמני המקורי הוטל ב-4.5.04. המבקשים לא ביקשו ביטולו של הצוו, כפי שיכלו בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. הבקשה נשוא ההליך דנא הוגשה על ידי המשיבה 1 ב-3.11.04, ועניינה הרחבת העיקול לנכסים נוספים של המבקשים... בית המשפט נעתר לכך. המבקשים עתרו ביום 9.11.04 לביטול ההרחבה ואף לצימצום הצוו שהוטל מלכתחילה, ונימקו זאת בכך שהבטוחה- הנכס נשוא העיסקה, שלגביו רשומה המשכנתא- עולה בערכה על סכום התביעה, ואין חשש להכבדה על ביצועו של פסק הדין. ... באשר למועד, הרשם המלומד סבר כי בקשת המבקשים הוגשה באיחור, ואף השופטת בגדרי העירעור סברה כי אין העניין נקי מספקות (זאת מעבר להגשתו של העירעור עצמו באיחור). דומני שיש לפצל את ההתייחסות לעניין מועד הגשתה של הבקשה בין חלק הבקשה הקשור בעיקול המקורי, שלגביו בודאי הוגשה בקשתם של המבקשים באיחור, ובין החלק הקשור בהרחבה, שלגביו אין הדבר כן. לא אוכל לקבל את טענת המבקשים, כי בקשת "הרחבה" באשר לעיקול שלא הוגשה לגביו בקשת ביטול במועדה (תוך 30 יום, לפי תקנה 367(ג)), פותחת מחדש את העיקול כולו; "היזדמנות חגיגית" זו לא לכך נוצרה, משלא הוגשה במועדה, בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד, אין בקשה ל"הרחבה" על ידי מטיל עיקול פותחת את העיקול מחדש.
כך גם לא היה מקום להגשת תמצית תגובתו בהקף שהוגשה ובתוספת הראיות שנכללו בה. משכך, ולאור התוצאה לפיה נותר צו העיקול על חלקו של המבקש 1 בדירה ובוטל העיקול על חלקה של המבקשת 2, איני עושה צו להוצאות ביחס לבקשה זו. המזכירות תעביר לצדדים ההחלטה.
...
כך פסק כב' השופט רובינשטיין ברע"א 6520/05 KIRKHAM נ' אלבני (פורסם בנבו) : "העיקול הזמני המקורי הוטל ב-4.5.04. המבקשים לא ביקשו ביטולו של הצו, כפי שיכלו בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. הבקשה נשוא ההליך דנא הוגשה על ידי המשיבה 1 ב-3.11.04, ועניינה הרחבת העיקול לנכסים נוספים של המבקשים... בית המשפט נעתר לכך. המבקשים עתרו ביום 9.11.04 לביטול ההרחבה ואף לצמצום הצו שהוטל מלכתחילה, ונימקו זאת בכך שהבטוחה- הנכס נשוא העיסקה, שלגביו רשומה המשכנתא- עולה בערכה על סכום התביעה, ואין חשש להכבדה על ביצועו של פסק הדין. ... באשר למועד, הרשם המלומד סבר כי בקשת המבקשים הוגשה באיחור, ואף השופטת בגדרי הערעור סברה כי אין העניין נקי מספקות (זאת מעבר להגשתו של הערעור עצמו באיחור). דומני שיש לפצל את ההתייחסות לעניין מועד הגשתה של הבקשה בין חלק הבקשה הקשור בעיקול המקורי, שלגביו בוודאי הוגשה בקשתם של המבקשים באיחור, ובין החלק הקשור בהרחבה, שלגביו אין הדבר כן. לא אוכל לקבל את טענת המבקשים, כי בקשת "הרחבה" באשר לעיקול שלא הוגשה לגביו בקשת ביטול במועדה (תוך 30 יום, לפי תקנה 367(ג)), פותחת מחדש את העיקול כולו; "הזדמנות חגיגית" זו לא לכך נוצרה, משלא הוגשה במועדה, בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד, אין בקשה ל"הרחבה" על ידי מטיל עיקול פותחת את העיקול מחדש.
עם זאת, נראה כי גם לגופה של בקשה אין מקום להיעתר לה בשלב זה ובנתונים שהוצגו בפני ביהמ"ש. ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת התביעה המשיב הניח בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית המבססת לכאורה את קיומה של עילת התביעה.
השאלה האם הוראת הביטול שנשלחה ביום 20.5.18 הינה אכן כדין ויש בכוחה לבטל את ההסכם מיום 1.1.18- אמורה להיות מוכרעת בתיק העיקרי ומשכך, גם לאור טענות ההגנה ביחס לביטול ההסכם מיום 1.1.18 אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס עילת התביעה לאור ההצהרות העובדתיות המפורטות בהסכם זה. ראיות מהימנות לקיום חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין לעניין זה הפנה ב"כ המשיב להיקף חובותיו של המבקש ביחס לעסקים אותם ניהל כפי הידוע לו ובמהלך הדיון לעובדה כי צווי העיקול לא הניבו כל נכס בר עיקול למעט דירת מגורי המבקשים.
בנסיבות אלה נדחית הבקשה לביטול העיקול כנגד המבקש 1 ומתקבלת ביחס למבקשת 2.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"אמצעי סילוק תובענה על הסף, בין אם מדובר במחיקת התובענה ובין אם בדחייתה, מהוה סעד בעל השלכות מרחיקות לכת על זכויות התובע ובראשן זכות גישתו לערכאות. בו בעת ממלא אמצעי זה תפקיד חיוני בסינון תביעות סרק טורדניות. הפסיקה קבעה כי באיתור נקודת האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות הנתונה לבעלי הדין מזה ולשיקולי המדיניות המשפטית והדיונית מזה, השמוש בסעד הסילוק על הסף ייעשה בזהירות רבה ורק במקרים בהם שוכנע בית המשפט כי אף לו יתנהלו הליכי המשפט במלואם, ובהנחה כי תוכחנה העובדות המפורטות בכתב התביעה, לא יהיה בתביעה הנדונה כדי לספק לתובע את הסעד אותו הוא מבקש (ע"א 455/06 חלקה 21 בגוש 6539 בע"מ נ' עריית הרצליה [פורסם בנבו] (11.6.2009))". (רע"א 5337/17 דוד כץ נ' יעקב כץ (31.7.17) פס' 13) עולה, כי הראציונאל העומד מאחורי הדרישה המחמירה הנו כי המחיקה על הסף חורצת את גורל התביעה ללא דיון לגופה.
(ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר (27.10.77) (להלן: "עניין בנק ברקליס"); רע"א 7200/20 יואר אלזו השקעות נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ (6.4.21) (להלן: עניין יואר אלזו"); רעא 3027/07 רשות השידור נ' קבוץ אורים ו-163 אח' (9.8.09)).
זאת ועוד, מטרת ההליך, באופן בו הוגש ונוסח – כל תכליתו "מעקף" של מחדל המשיבה להעלות טיעוניה בפני הוועדה, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחוק התיכנון והבניה וההודעה שקיבלה, "מעקף" של פניה לועדה בבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדותה ו"מעקף" של פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים לתקוף החלטות בעניינים המנויים לעיל.
הווה אומר, תכלית הבקשה הנה קיומו של דיון מחודש בפני הוועדה בגורלו של הפרוייקט ושינוי ההחלטה המורה על אישורו – סוגיות במישור המינהלי-תיכנוני.
בעע"מ 4597/01 הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, "שורקות" נ' גרמנוב (4.12.2002) נקבע על ידי כב' השופטת (כתוארה אז) ד. בייניש, מהו ההליך בו יש לנקוט בתקיפת החלטה שקיבלה ועדת ערר מכוח חוק תיכנון ובניה תשכ"ה-1965 :- "כיום, לאחר כניסת חוק בתי משפט לענינים מנהליים לתוקפו, בוטל סעיף 255א לחוק התיכנון והבניה, ובמקומו באו סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מנהליים ופרט 10 לתוספת הראשונה לחוק זה, הקובעים כי בית-משפט לעניינים מנהליים מוסמך לידון בעתירה נגד החלטה של רשות בעינייני תיכנון ובנייה לפי חוק התיכנון והבניה. (ע' 333-334).
אני מחייבת את המשיבה לשאת בהוצאות ההליך ובשכ"ט ב"כ המבקשת בסך של 7,500 ₪.
...
סופו של דבר, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף של התובענה, הן בהעדר עילה נגד המשיבה, הן לאור העובדה כי הסעד המבוקש אינו מתאים להתברר במסגרת המרצת פתיחה באופן המבוקש, הן לאור העובדה כי גם אם יוכח כי המבקשת הפרה את חוק השיוויון לא תהא המשיבה זכאית לקבל את הסעד המבוקש לצו עשה והן בהעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בהליך באופן בו הוגש ולאור הסעדים המבוקשים.
למעלה מן הצורך, מקובלת עלי גם הטענה לשיהוי ניכר ובלתי סביר בהתנהלותה של המשיבה אשר נמנעה מלנקוט בצעדים כלשהם לאורך שנים ובחרה "לשבת על הגדר" עד ה"דקה ה-90".
אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף ומוחקת את התביעה ויודגש כי התביעה בנוסחה גם אינה מתאימה להעברה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו