בקשה זו טרם הוכרעה במועד הדיון אולם לאחר מועד הדיון ניתנה הסכמת הנתבעים לתיקון כתב התביעה וביהמ"ש נתן הוראות ולוח זמנים לבצוע התיקון המבוקש.
פסיקת ביהמ"ש הדגישה כי אין בהרחבה מאוחרת של צו עיקול כדי לשנות המועד שנקבע בדין להגשתו.
כך פסק כב' השופט רובינשטיין ברע"א 6520/05 KIRKHAM נ' אלבני (פורסם בנבו) :
"העיקול הזמני המקורי הוטל ב-4.5.04. המבקשים לא ביקשו ביטולו של הצוו, כפי שיכלו בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. הבקשה נשוא ההליך דנא הוגשה על ידי המשיבה 1 ב-3.11.04, ועניינה הרחבת העיקול לנכסים נוספים של המבקשים... בית המשפט נעתר לכך. המבקשים עתרו ביום 9.11.04 לביטול ההרחבה ואף לצימצום הצוו שהוטל מלכתחילה, ונימקו זאת בכך שהבטוחה- הנכס נשוא העיסקה, שלגביו רשומה המשכנתא- עולה בערכה על סכום התביעה, ואין חשש להכבדה על ביצועו של פסק הדין. ... באשר למועד, הרשם המלומד סבר כי בקשת המבקשים הוגשה באיחור, ואף השופטת בגדרי העירעור סברה כי אין העניין נקי מספקות (זאת מעבר להגשתו של העירעור עצמו באיחור). דומני שיש לפצל את ההתייחסות לעניין מועד הגשתה של הבקשה בין חלק הבקשה הקשור בעיקול המקורי, שלגביו בודאי הוגשה בקשתם של המבקשים באיחור, ובין החלק הקשור בהרחבה, שלגביו אין הדבר כן. לא אוכל לקבל את טענת המבקשים, כי בקשת "הרחבה" באשר לעיקול שלא הוגשה לגביו בקשת ביטול במועדה (תוך 30 יום, לפי תקנה 367(ג)), פותחת מחדש את העיקול כולו; "היזדמנות חגיגית" זו לא לכך נוצרה, משלא הוגשה במועדה, בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד, אין בקשה ל"הרחבה" על ידי מטיל עיקול פותחת את העיקול מחדש.
כך גם לא היה מקום להגשת תמצית תגובתו בהקף שהוגשה ובתוספת הראיות שנכללו בה.
משכך, ולאור התוצאה לפיה נותר צו העיקול על חלקו של המבקש 1 בדירה ובוטל העיקול על חלקה של המבקשת 2, איני עושה צו להוצאות ביחס לבקשה זו.
המזכירות תעביר לצדדים ההחלטה.
...
כך פסק כב' השופט רובינשטיין ברע"א 6520/05 KIRKHAM נ' אלבני (פורסם בנבו) :
"העיקול הזמני המקורי הוטל ב-4.5.04. המבקשים לא ביקשו ביטולו של הצו, כפי שיכלו בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. הבקשה נשוא ההליך דנא הוגשה על ידי המשיבה 1 ב-3.11.04, ועניינה הרחבת העיקול לנכסים נוספים של המבקשים... בית המשפט נעתר לכך. המבקשים עתרו ביום 9.11.04 לביטול ההרחבה ואף לצמצום הצו שהוטל מלכתחילה, ונימקו זאת בכך שהבטוחה- הנכס נשוא העיסקה, שלגביו רשומה המשכנתא- עולה בערכה על סכום התביעה, ואין חשש להכבדה על ביצועו של פסק הדין. ... באשר למועד, הרשם המלומד סבר כי בקשת המבקשים הוגשה באיחור, ואף השופטת בגדרי הערעור סברה כי אין העניין נקי מספקות (זאת מעבר להגשתו של הערעור עצמו באיחור). דומני שיש לפצל את ההתייחסות לעניין מועד הגשתה של הבקשה בין חלק הבקשה הקשור בעיקול המקורי, שלגביו בוודאי הוגשה בקשתם של המבקשים באיחור, ובין החלק הקשור בהרחבה, שלגביו אין הדבר כן. לא אוכל לקבל את טענת המבקשים, כי בקשת "הרחבה" באשר לעיקול שלא הוגשה לגביו בקשת ביטול במועדה (תוך 30 יום, לפי תקנה 367(ג)), פותחת מחדש את העיקול כולו; "הזדמנות חגיגית" זו לא לכך נוצרה, משלא הוגשה במועדה, בקשה לביטול צו העיקול שניתן במעמד צד אחד, אין בקשה ל"הרחבה" על ידי מטיל עיקול פותחת את העיקול מחדש.
עם זאת, נראה כי גם לגופה של בקשה אין מקום להיעתר לה בשלב זה ובנתונים שהוצגו בפני ביהמ"ש.
ראיות מהימנות לכאורה לביסוס עילת התביעה
המשיב הניח בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית המבססת לכאורה את קיומה של עילת התביעה.
השאלה האם הוראת הביטול שנשלחה ביום 20.5.18 הינה אכן כדין ויש בכוחה לבטל את ההסכם מיום 1.1.18- אמורה להיות מוכרעת בתיק העיקרי ומשכך, גם לאור טענות ההגנה ביחס לביטול ההסכם מיום 1.1.18 אני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס עילת התביעה לאור ההצהרות העובדתיות המפורטות בהסכם זה.
ראיות מהימנות לקיום חשש סביר כי אי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסק הדין
לעניין זה הפנה ב"כ המשיב להיקף חובותיו של המבקש ביחס לעסקים אותם ניהל כפי הידוע לו ובמהלך הדיון לעובדה כי צווי העיקול לא הניבו כל נכס בר עיקול למעט דירת מגורי המבקשים.
בנסיבות אלה נדחית הבקשה לביטול העיקול כנגד המבקש 1 ומתקבלת ביחס למבקשת 2.