מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה להגנת בעלי חיים

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת התובענה, אותה הגישה המשיבה מתוקף היותה היורשת של חלה זהרה ז"ל (להלן: "המנוחה"), כך נטען, עתרה המשיבה לשורה של סעדים הצהרתיים ביחס להסכם שנחתם בין המבקשים לבין המנוחה בנוגע לנכס מקרקעין בעיר ראש העין.
מהחלטות שניתנו במסגרת הליכים קודמים עולה, לטענת המבקשים, כי מר חלה הוא הרוח החיה מאחורי הליכים שמגישה המשיבה.
עוד טוענת המשיבה, כי שעה שבית המשפט לא הכריע בתובענה ולא שמע את הצדדים אין לקבל את טענת המבקשים לפסיקת הוצאות.
(ב) החלטת בית המשפט בעיניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שויון בין בעלי הדין.
(ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש.
...
נוכח כל האמור, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, בהתחשב בסעד שנתבע במסגרת התובענה ובמורכבות התיק ובהיעדר פירוט ואסמכתאות מטעם המבקשים, מצאתי לפסוק לטובת המבקשים שכר הטרחה בשיעור של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).
הסכום האמור ישולם תוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטתי זו ועד למועד תשלומו בפועל.
המזכירות תדוור העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה להשבת בעלי חיים לפי סעיף 10א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 (להלן: "החוק").
בתמצית אציין, כי המשיבה מיתנגדת להחזרת הסוסים ועותרת להשית על המבקש את הוצאות הובלת הסוסים למיתקן מוגן, עלויות הזנת הסוסים, החזקתם, לרבות עלויות הטיפול הרפואי עד יום מתן החלטה, כשנכון ליום הגשת סיכומי המשיבה, סך ההוצאות הנו - 126,372 ₪ זאת מכוח סעיף 10א(ג)+11 לחוק.כן עתרה המשיבה להשתת הוצאות משפט על המבקש ,לאור היתנהלות המבקש בהליך נשוא ההחלטה.
מכוח סעיף 10 לחוק ולאור הפסיקה, הבקשה להחזרת הסוסים תוכרע בבית משפט על פי שיקול דעת של בית משפט בבקשה לגופה, ולא כביקורת שיפוטית על שיקול הדעת של הממונה {ראה לענין זה דברי כ' הש' איינפלד בעפ"א (ב"ש) 33135-08-18 מדינת ישראל נ' מרדכי ניסני (4.12.18)}.
ראה דברי כב' הש' הוד בפרשת סחייק: "ככל שהמשיבה לא עמדה בחובתה להעביר הודעה לבעלים או למחזיק כאמור בסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים, מאחר וההודעה שנמסרה אינה מפורטת דיה, הרי שאין בכך כדי להשליך על חוקיות התפיסה ולהצדיק את בטלותה ובין היתר בשים לב לכך שהמשיבה ריפאה את הפגם שעה שמסרה במסגרת ההליך רשימה של כל הכלבים שנתפסו. אציין, כי על אף חשיבות קיום הוראות החוק על ידי המשיבה ובין היתר לעניין מסירת הרשימה האמורה הרי שמדובר בעיניין טכני שאין בו כדי ללמד על פגם בהליך התפיסה שיש בו כדי לפגוע בחוקיותה או להביא לביטולה, בדיעבד". לאחר ששקלתי את בקשת המשיבה להשית על המבקש את הוצאות הובלת הסוסים למיתקן מוגן, עלויות הזנת הסוסים, החזקתם, לרבות עלויות הטיפול הרפואי עד יום מתן ההחלטה, כשנכון ליום הגשת הסיכומים עמדו על סך של כ-126,372 ₪, ולאחר שעיינתי בנספח א' שצורף לסיכומי המשיבה , ושקלתי את בקשת המבקש שלא להשית עליו הוצאות בהליך זה, מצאתי שבהיעדר תשתית ראייתית מספקת לנספח א' לעניין תחשיב ההוצאות, העידר היזדמנות למבקש לחלוק על נספח א ', והעובדה כי המבקשת רשאית להפרע מהמבקש מכוח סעיף 11 לחוק באמצעות הליך אחר, שלא להשתית בהליך זה הוצאות על המבקש.
...
ראה לענין זה דברי כב' הש' הוד בעפא (נצ') 71010-12-20‏ ‏מתן סחייק נ' מדינת ישראל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (28.1.21) (להלן: "פרשת סחייק"): "אי עמידה בתקנות צער בעלי חיים, אשר כאמור נחקקו מכוח חוק צער בעלי חיים כדי לקדם את רווחת בעלי החיים תוך קביעת תנאים מזעריים להחזקתם, מקימה במקרה שלפני חשד לעבירה על סעיף 2א1(א) לחוק. מקובלת עליי עמדתו של בית משפט קמא, לפיה יש ליתן משקל לעובדה שמדובר בהפרה של מספר תקנות. אוסיף ואציין, כי מדובר בהפרה משמעותית של מספר רב של תקנות ביחס למספר רב של בעלי חיים.  כמו כן, אין להתעלם מהעובדה, כי הופרו תקנות אשר בגין הפרתן נקבע בתקנות עונש של מאסר, כמפורט לעיל. הדבר מלמד על החומרה אשר ביקש לתת המחוקק להפרת חובות אלו". לאחר ששקלתי את בקשת המבקש להחזיר את הסוסים, מבלי שהוצעה חלופה ראויה, מצאתי כי לאור החשד הסביר שהמבקש ביצע עבירה לפי סעיף 2א1(א) לחוק והחשד הסביר כי עבר על תקנות 3 (א)(5), 3(ג)7, 9 ו-10,כשלטעמי קיים חשד סביר כי באם יוחזרו הסוסים יבצע המבקש בסוסים עבירות חדשות לפי החוק , לאור העובדה שתלוי ועומד כנגד המבקש כתב אישום בתיק פלילי 37222-01-17 המייחס למבקש, בין היתר, ביצוע עבירות לפי סעיף 2(א) לחוק, 2א1 לחוק (ריבוי עבירות), ועבירות על תקנות דוגמת 33(א)(4), 3(א)(5) ריבוי עבירות, ועבירות נוספות, וכן מצאתי שלא היה בתפיסה קודמת של בעלי חיים של המבקש על ידי הממונה ,כדי להרתיע את המבקש לחזור ולבצע לכאורה עבירות על החוק והתקנות, לדחות את הבקשה להשבת הסוסים .
אני דוחה את טענת ב"כ המבקש, כי מאחר והמשיבה לא המציאה למבקש הודעת תפיסה לפי סעיף 9(א) לחוק, יש להשיבם למבקש.
ראה דברי כב' הש' הוד בפרשת סחייק: "ככל שהמשיבה לא עמדה בחובתה להעביר הודעה לבעלים או למחזיק כאמור בסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים, מאחר וההודעה שנמסרה אינה מפורטת דיה, הרי שאין בכך כדי להשליך על חוקיות התפיסה ולהצדיק את בטלותה ובין היתר בשים לב לכך שהמשיבה ריפאה את הפגם שעה שמסרה במסגרת ההליך רשימה של כל הכלבים שנתפסו. אציין, כי על אף חשיבות קיום הוראות החוק על ידי המשיבה ובין היתר לעניין מסירת הרשימה האמורה הרי שמדובר בעניין טכני שאין בו כדי ללמד על פגם בהליך התפיסה שיש בו כדי לפגוע בחוקיותה או להביא לביטולה, בדיעבד". לאחר ששקלתי את בקשת המשיבה להשית על המבקש את הוצאות הובלת הסוסים למתקן מוגן, עלויות הזנת הסוסים, החזקתם, לרבות עלויות הטיפול הרפואי עד יום מתן ההחלטה, כשנכון ליום הגשת הסיכומים עמדו על סך של כ-126,372 ₪, ולאחר שעיינתי בנספח א' שצורף לסיכומי המשיבה , ושקלתי את בקשת המבקש שלא להשית עליו הוצאות בהליך זה, מצאתי שבהעדר תשתית ראייתית מספקת לנספח א' לעניין תחשיב ההוצאות, העדר הזדמנות למבקש לחלוק על נספח א ', והעובדה כי המבקשת רשאית להיפרע מהמבקש מכוח סעיף 11 לחוק באמצעות הליך אחר, שלא להשתית בהליך זה הוצאות על המבקש.
אני דוחה את בקשת המשיבה להטיל על המבקש הוצאות משפט, שכן מדובר בהליך פלילי, ולטעמי אין מקום בנסיבות הבקשה שבפניי להטיל על המבקש הוצאות משפט.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

ואלה בקצרה העובדות הרלוואנטיות לענייננו: ביום 6.1.2021 הגישה העותרת, עמותת אנימלס הפועלת להגנת בעלי-חיים, עתירה למתן צו על תנאי במסגרתה ביקשה להורות למשיב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ליתן טעם מדוע לא ייתן את החלטתו בתיקי החקירה ביחס לארבע תלונות אותן הגישה בקשר עם היתעללות לכאורה בדגים בבריכות דגים, בנגוד לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994: (1) תלונה מס' 8479 (להלן: התלונה הראשונה); (2) תלונה מס' 8539 (להלן: התלונה השנייה); (3) תלונה מס' 9286 (להלן: התלונה השלישית); (4) תלונה מס' 10276 (להלן: התלונה הרביעית).
באשר לתיקי החקירה ביחס לתלונה השלישית ולתלונה הרביעית נטען כי על אף שבעת הגשת העתירה טרם התקבלה החלטה בעיניינם, אין הצדקה לפסיקת הוצאות לחובתו וזאת משום שהוא לא חרג מפרקי הזמן הקבועים בהנחיית היועמ"ש לטפול בתיקי חקירה מסוג זה. המבחנים לחיוב בעל דין בהוצאות נקבעו זה מכבר בבג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מח(4) 217 (1994), שם נקבע כי יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה; האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה הליכים; האם נפל שהוי בהגשת העתירה; והאם עצם הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד.
...
בנסיבות אלה טען המשיב כי העתירה התייתרה בעניינן של תלונות אלה ומשכך דינה להידחות.
לפיכך, לעמדת המשיב אין הוא נדרש לקבוע נהלים מעבר לאמור בעניין זה. בהודעת עדכון מיום 19.7.2021, ציין המשיב כי ביום 8.7.2021 התקבלה החלטה על סגירת תיק החקירה גם ביחס לתלונה השלישית, ועל כן טען כי גם דין העתירה בעניינה להידחות.
נוכח האמור טען המשיב כי דין העתירה להידחות אף בעניינו של תיק החקירה ביחס לתלונה הרביעית.
בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי יש לפסוק הוצאות לטובת העותרת, וזאת אף מבלי להביע דעה בשאלת מועד ההכרעה בתיקי חקירה בסוגי העבירות מושא העתירה דנן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בהרצליה ת"א 57219-07-21 אלבק ואח' נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט דוד יצחק תובעים 1. דוד אלבק 2. אלקין נוגה 3. אלקין רפאל אלכסנדר 4. יהושע ויולט 5. משעל אריה 6. משעל מלכה 7. אברבנאל יצחק 8. אברבנאל בוני 9. ים איתן 10. ים דליה 11. גפני מירה 12. סידס ערן 13. סידס ענת 14. צוקרמן שרה 15. ליטוין רחל 16. ליטוין עמיקם 17. פורטנוי פנחס 18. פורטנוי אסתר 19. גוזלן יניב 20. גוזלן אורנה 21. רוזנפלד סרג'ו 22. רוזנפלד חנה 23. משרקי יעל 24. משרקי אהוד 25. ורנר וולק 26. ורנר רונית 27. גדליה עדנה 28. גדליה אהרון 29. זינגר טרזיה 30. קנטור חיים 31. קנטור זיוה 32. סמוכה רבקה 33. פרץ עזרא 34. זכריה שלמה הרצל 35. זכריה לימור 36. שלמה בן חור 37. נעמי בן חור 38. יצחק הנטוש 39. הנטוש הדסה 40. עליזה סגל 41. משה סגל 42. **** מיכאלי 43. גיגי צחי 44. שרון גיגי 45. סילברברג סיגלית 46. אהובה גוזלן 47. ארחל אברהם 48. יהודה אברהם 49. שושנה פוקס 50. סימה כהן 51. אמיר כהן 52. רענן יעקובוסון 53. שרה יבלונסקי 54. יעקב רדי 55. נאוה רדי 56. אלכסנדר אפשטיין יוסף 57. נועה שקד 58. יצחק שקד 59. תמר מאיו 60. אמיר רוזנר 61. רווית רוזנר 62. יוסף בן ציון מרדכי 63. דינה קטן בן ציון 64. קרון חנה קלרה 65. שמואל קרון 66. שי קצב 67. ליזי קצב 68. יעקב בכר 69. לבנה בכר 70. רן פרז 71. נורית פרז 72. שלום צפריר 73. נורית צפריר 74. גדעון אבני 75. ורדי אבני 76. קרייטר אילן 77. ציפורה פלאגי 78. תקוה חקק 79. ענת גרע 80. דוד גרע 81. בן עמי עמרם 82. בן עמי רוזט 83. שוקרון יעקב 84. מלכה קימל 85. תקוה שמולי 86. עדי טקס אברהם 87. שולי יאיר 88. יאיר שלמה 89. צלי סביר 90. סביר ציון 91. דורה קרייצמן 92. אסנת סיון 93. עליזה אידן 94. עפרה פיקמן 95. ניר פיקמן 96. צבי קורמן 97. קרימהנט גדליה 98. רות קרימהנט 99. עמרם אופטובסקי 100. אופטובסקי ברכה 101. משה גינזבורג 102. אספירה גינזבורג 103. תמר מירון 104. עיקרם שמש 105. ליאת שחר שמואלי 106. ליאור שחר שמואלי 107. אורי קאש שריר 108. תקי קאש שריר 109. רחל פניכל 110. הנריק פניכל חנוך 111. אתי סתיו 112. רוני סתיו 113. יעקב הר נוי 114. רחל עמית 115. אריה עמית 116. עמית רוטשילד 117. עופר רוטשילד 118. אמיר יעקובוסון 119. זכרוני ישראל 120. זכרוני תמר 121. גיא רון 122. ישעיהו וסרמן 123. חיה וסרמן 124. יוסף בוכמן 125. ורדה בוכמן 126. אריה פירסט 127. לאה פירסט 128. מיכל שרה 129. אמיר שחטר 130. טובה אחידב 131. אורן הללי 132. וייג ירימיהו 133. הדסה וייג 134. דוד שמואלוב 135. רנרט רוית 136. צפריר אוסימי 137. משה פרטוש 138. מלכה פרטוש 139. אדלה קלרמן 140. קלרמן רישרד 141. ברודי אוחניו 142. אסתר שוע 143. צביקה שוע 144. נעמה צבר 145. לילי ארידור נתבעים 1. נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ 2. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה קרית אונו החלטה
לפני בקשה לפסיקת הוצאות בעקבות הסכם פשרה אליו הגיעו התובעים והנתבעת 2.
כלל לא ברור מדוע צורפה, ולמעשה מחיקתה מכתב התביעה נתבקש עוד בטרם הוגש כתב ההגנה מטעמה.
על שיקולים אלה עמד בית המשפט העליון בעיניין ביאליק, פס' 3: "...לערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב ואף רחב מאוד בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטירחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו (ע"א 378/78 קלינגר נ' מס עיזבון [3]; ע"א 37/85 ברבלק נ' שביט [4]; ע"א 703/85 ליפשיץ, חסויה נ' ליפשיץ [5]). העניין פשוט וברור: הערכאה הדיונית היא זו שבפניה נשמע ההליך, והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטירחה וההוצאות. בין גורמים אלה יש למנות את אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, הקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך ושכר הטירחה ששולם או שבעל הדין התחייב לשלמו. הדרך שבה פועל בעל דין הנה מרכיב חשוב בקביעת שכר הטירחה וההוצאות. בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טירחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום. לעומת זאת אם בעל הדין האמור זכה בהליך אפשר שלא ייפסקו לזכותו הוצאות כלל או שייפסקו אך בסכום מוקטן" בעניינינו, וכעולה מטענות הצדדים, מרכז הכובד הונח על ידי שני הצדדים בשאלת ההצדקה לצירופה של הנתבעת 1 מלכתחילה כנתבעת בכתב התביעה.
כזכור, מקום בו הם עתרו לפצוי גם בגין הפרישי ריבית והצמדה הנובעים מהאיחור בתשלום הפצוי – איחור שלטענתם נבע, בין היתר, מהאיחור בהעברת התשלום מהנתבעת 1 לנתבעת 2, כי אז חלק מרכיב זה מקורו בהתנהלות הנתבעת 1.
...
שאלת אחריותה בסופו של דבר הייתה מתבררת בפסק הדין.
כמובן שאין זה המקום להכריע בסוגיות אלה, והן רק ממחישות את האפשרות השונות שמא בפסק דין סופי אפשר שבית המשפט היה מוצא כי נוכחותה של הנתבעת 1 כבעל דין הייתה נחוצה לצורך בירור מלא ומקיף של המחלוקת (גם אם לצורך הדיון נניח כי בסופו של דבר התוצאה הייתה זהה), ועל אותו משקל אפשר שנוכחותה הייתה מיותרת ולא נדרשת לכתחילה.
בעניין זה, ובשים לב לשיקולים המנחים והגורמים המשפיעים על גובה ההוצאות ושכ"ט, ובכלל זה: אופייה של התובענה ומידת מורכבותה, הסעד המבוקש והיחס בינו לבין הסעד שנפסק, היקף העבודה שהושקעה על ידי הנתבעת 1 בהליך, השלב שבו הסתיים ההליך והמשאבים השיפוטיים שנחסכו, מצאתי, לאחר עיון בטענות התובעים, לסטות במעט מהחלטתי הראשונית ולהעמיד את שיעור ההוצאות שהתובעים ישלמו לנתבעת 1 על סך של 6,000 ₪ (כולל מע"מ) אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

בהודעה זו המשיבה ציינה כי העילה בגינה נתפסו בעלי החיים הייתה כי נימצאו ללא מים זמינים וטריים, ללא מזון מתאים וללא צל. טען כי המבקש היה נוכח בשתי הפשיטות אותן ביצעה המשיבה, משכך ניתן היה לאתרו ולמסור לו את ההודעות בדבר התפיסה בהתאם לסעיף 9(א) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד 1994 (- להלן החוק).
ב"כ המשיבה עתר, ככל שידחה הדיון לבקשת המבקש, לחייב את המבקש בהפקדת ערובה עבור הוצאות החזקת בעלי החיים ממועד הדיון ועד למועד בו תוצג חוות דעת וטרינאר אשר יבדוק את הסוסים, הואיל ונטל החזקתם נופל על כתפי הציבור.
סעיף 10 א(ג) מורה : "בית משפט יהיה מוסמך לפסוק בענין הוצאות החזקתו של בעל החיים במיתקן המוגן". סעיף 10 א(ד) מורה: "פסק בית המשפט כי אין להשיב את בעל החיים למבקש יחולו הוראות סעיף 12". סעיף 11 עניינו תשלום הוצאות.
...
לאור כל האמור אני מחייבת את המבקש בסכום הוצאות כאמור, נמוך מאוד, בסך של 25.000 ש"ח מבלי שהחיוב בהליך זה ימנע מהמשיבה להיפרע במלוא ההוצאות בהליך המתאים.
סיכומם של דברים: הבקשה להחזרת בעלי החיים נדחית.
הואיל וכתוצאה מדחיית בקשת המבקש בעלי החיים נשארים בחזקת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע כל פעולה בבעלי החיים עד ליום 31.12.23, על מנת שאם בכוונת המבקש להגיש ערר על החלטתי, יעלה בידו להגיש הערר ולא ייווצר מצב שהוא בלתי הפיך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו