לפניי בקשה להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית בהתאם להוראות סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), כאשר המבקש עותר, בין היתר, למחיקת התביעה האישית, כי לא יינתן כנגדו צו להוצאות וכי יינתן לו פטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית משפט בהתאם לסעיף 7א(א)(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "בקשת ההסתלקות").
המבקש טען, כי אין מקום לפסיקת הוצאות לחובתו.
בעניינינו, המבקש אכן הצהיר כי הוא מתעתד לערוך את בקשת האישור מחדש ולנקוט לאחר מכן בהליך ייצוגי חדש באותו נושא, ובקש למחוק את התביעה האישית על מנת שיתאפשר לו לעשות כן.
אני ער לטענות המשיבה בתגובתה לבקשת ההסתלקות לפיהן המהלך הדיוני של ההסתלקות מבקשת האישור תוך מתן הוראות בדבר מחיקת התביעה האישית בשלב זה, ולאחר שהמבקש הופנה לקשיים הכרוכים בבקשת האישור, מעורר קושי לא מבוטל.
...
אין בטענת המבקש לפיה לא מוצדק לחייבו בהוצאות לנוכח תשלום האגרה הצפוי בעניינו עם הגשת בקשת אישור חדשה כדי לגבור על התמודדות המשיבה עם ההליך דכאן (לכל הפחות כפי שפורט לעיל), והטענה האמורה נדחית.
בשים לב לנסיבות בגינן הוגשה ואושרה בקשת ההסתלקות ובכלל זה היעדר מעשה בית דין בענייננו, בהינתן כי דבר ההסתלקות גופו עתיד להירשם בפנקס התובענות הייצוגיות, ובהינתן שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בכל הנוגע למתן הוראות בקשר לביצוע פרסומים בדבר הגשת בקשת הסתלקות וכן משלוח הודעה לגורמים הרלוונטיים בקשר אליה (ראו לעניין זה פסק דין שניתן בע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013)) ומשיש בביצוע פרסומים בדבר בקשת ההסתלקות ומשלוח הודעה לגביה לגורמים הרלוונטיים כדי להשית על הצדדים עלויות כספיות – אני מורה על פטור מביצוע פרסומים בדבר הגשת בקשת ההסתלקות ועל פטור ממשלוח הודעה לגביה כמתחייב מסעיף 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010.
סוף דבר
בקשת המבקש להסתלקות מבקשת האישור מתקבלת.