בקשה לפסילת שופטים בשל ניגוד עניינים

בסמוך לכך, ביום 13.3.2019, הגיש המבקש בקשה לפסול חברת וועדה שדנה בעיניינו, גב' לבנה אשד, מחמת ניגוד עניינים המושתת על ניהול משרד שמאות מתחרה למשרדו של המבקש והתקיימותם של קשרים עיסקיים בינה לבינו בעבר.

אמנם הפסיקה הכירה במקרים חריגים בפסילת שופט בשל "מראית פני הצדק", אך זאת כאשר מתקיימות "נסיבות מיוחדות עד מאוד" (עניין ורקשטל, פסקות ל"ו, מ"א).

...

לאחר עיון בבקשה, בהכרעת הדין של הוועדה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

אדרבה מדובר בהכנה נאותה של בית המשפט לקראת הדיון, כאשר מה שנותר לשקול במסגרת החלטה היא התוצאה האופרטיבית – דבר שלא נכתב עובר לכך – כפי שהבהיר בית המשפט בהחלטתו מיום 17.3.2021.

הבקשה נדחית.

בקשות שהגיש המערער להחלפת השמאית ולפסילת חוות דעתו של רואה החשבון – נדחו על ידי המותב, ובקשות רשות ערעור שהגיש המערער על כך נדחו אף הן. לענייננו רלוואנטית ההחלטה בעיניין חוות דעתו של רואה החשבון (להלן: ההחלטה בבר"ע), שם הדגיש בית המשפט המחוזי כי המערער יהיה רשאי להעלות את מלוא טענותיו במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים, וכי "ייתכן גם שביהמ"ש קמא יחליט במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה וכל הבקשה תיתייתר" (רמ"ש (מחוזי ת"א) 37484-11-21 (החלטה מיום 4.1.2022); השופט נ' שילה).

בכך, לטענת המערער, שלל המותב מראש את האפשרות שידחה איזו מחווֹת הדעת, וזאת בנגוד להחלטה בבר"ע שבה צוין כי ייתכן שהמותב יחליט "במסגרת פסק הדין המשלים לא לאמץ את תחשיבי המומחה". כחיזוק לטענותיו הוסיף המערער והפנה לבקשת פסלות שהגיש בהליך בשנת 2013, בה נטען כי המותב גילה דיעה נחרצת באשר לתוצאת ההליך ואף היתייחס לסוגיות שעלו בהליך גישור חסוי שקיימו הצדדים.

עוד הבהיר המותב כי הדיון בתביעה החדשה נקבע "בהתאם לנוהל הקיים לכל תביעה חדשה". מכל מקום, המותב הדגיש כי "ביצוע פסק הדין יהא בהתאם להחלטה שתנתן בדבר הסכומים המגיעים למשיבה", ואין בכך משום ניגוד עניינים.

...

ברוח דומה, אין בידי לקבל את טענת המערער כי המותב דרש ממנו לקיים פסק דין "לפני שפסק הדין בכלל נכתב". מהקשרם המלא של הדברים, אשר הובא לעיל, עולה בבירור כי התייחסות המותב לכך שהמערער נמנע מלקיים את "פסק הדין" כּווְּנָה לפסק הדין החלקי, ולא לפסק הדין המשלים שטרם ניתן, וכי היא נכתבה על רקע ניסיונות המערער לפסול את המומחים או את חוות הדעת שהגישו בהליך.

בניגוד לטענת המערער, לא שוכנעתי כי יש מקום להקיש לענייננו מעניין קלימי – שם נדון מקרה שבו פורסם בשגגה, לפני שהוגשו סיכומי הצדדים, מסמך "הנחזה על פניו להיות פסק דין שלם ומוגמר", אשר הוחזר ל"מצב טיוטה" מספר דקות לאחר מכן (שם, בפסקאות 1 ו-8).

שני הערעורים נדחים, אפוא, ומשלא נתבקשה לגביהם תגובה לא ייעשה צו להוצאות.

לטענת המבקשת, השופטים הנ"ל מנועים מלדון בעתירה דנן בשל ניגוד עניינים ומשוא פנים, "שכן ענייניהם האישיים (הסיבות בגינ[ן] התלוננו במישטרה בתיק שבו הופעלו רוגלות) עשויים להיות חלק אינטגראלי מהראיות שייפרסו בפני הועדה [ועדת הבדיקה מושא העתירה – י' כ']". דין בקשת הפסלות להדחות על הסף, משני טעמים: ראשית, הלכה היא כי הזכות להגיש בקשה לפסילת מותב נתונה לבעלי הדין בהליך, למעט במקרים חריגים ונדירים: "שבהם נראה גלוי וברור שלבעלי-הדין יש עניין שלא להעלות טענת פסלות הנסמכת על עילה מוצדקת, והעניין שיש לציבור, שהטענה תועמד לבירור, גובר בבירור על עניינם של הצדדים להליך להמנע מהעמדתה לבירור" (בג"ץ 1622/00 יצחק נ' נשיא בית-המשפט העליון, פ"ד נד(2) 54, 61 (2000); וכן מהעת האחרונה: בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השילטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 2 (31.8.2023)).

...

לטענת המבקשת, השופטים הנ"ל מנועים מלדון בעתירה דנן בשל ניגוד עניינים ומשוא פנים, "שכן ענייניהם האישיים (הסיבות בגינ[ן] התלוננו במשטרה בתיק שבו הופעלו רוגלות) עשויים להיות חלק אינטגרלי מהראיות שייפרסו בפני הוועדה [ועדת הבדיקה מושא העתירה – י' כ']". דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, משני טעמים: ראשית, הלכה היא כי הזכות להגיש בקשה לפסילת מותב נתונה לבעלי הדין בהליך, למעט במקרים חריגים ונדירים: "שבהם נראה גלוי וברור שלבעלי-הדין יש עניין שלא להעלות טענת פסלות הנסמכת על עילה מוצדקת, והעניין שיש לציבור, שהטענה תועמד לבירור, גובר בבירור על עניינם של הצדדים להליך להימנע מהעמדתה לבירור" (בג"ץ 1622/00 יצחק נ' נשיא בית-המשפט העליון, פ"ד נד(2) 54, 61 (2000); וכן מהעת האחרונה: בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 2 (31.8.2023)).

מכל מקום, כפי שהובהר לעיל, המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו; ומשהנני מתייחס, במסגרת החלטתי זו, לגופה של הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בהשגה על החלטת המזכיר המשפטי.

בקשה לפסלות שופט בשל טענה כאמור אינה עניין של מה בכך, ועליה להיות מוגשת במלוא הרצינות, כאשר בבסיסה עומדות טענות מהותיות המקימות חשש ממשי למשוא פנים.

כאמור, העמדה היחידה שהובעה על ידי בית המשפט היא כי ספק גדול אם ראוי ונכון שהמפרק יהיה זה המגיש את בקשה 22 או בקשה אחרת דומה לה, מחמת ניגוד העניינים הברור בו מצוי המפרק.

...

כך או כך, משמצא בית המשפט העליון לנכון לקבל את ערעוריהם של קדרון – אין בכך כדי להקים עילה לפסלות המותב דנן.

בית המשפט מצא כי אין מקום שלא להיענות לבקשתם זו, לא כל שכן בהיעדר כל התנגדות של יתר הצדדים לדיון למתן האפשרות לטעון.

סוף דבר: דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, ולחילופין – לגופו של עניין, לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל.

טענת המבקש כי למותב יש קרבה אישית ועניין אישי בנאמנים בשל מינויים על ידו וכי המותב הפך את הנאמנים, כביכול, לצד בהליך ובכך שפט את מקורביו ואף את עצמו, הנה טענת סרק, חסרת יסוד, שסותרת את חוק חידלות הפרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק") אשר מורה לבית המשפט לידון בהליך לאחר מינוי הנאמן, ועומדת בנגוד מוחלט למשוכלות יסוד בהליכי משפט, בכלל ובהליכי חידלות פרעון, בפרט.

יפים לעניין זה, דברי בית המשפט העליון בע"פ 6174/14 ‏סיימון פרידמן נ' מדינת ישראל (3.10.14): "הכלל הוא שהחלטות דיוניות, כשלעצמן, אינן מקימות עילת פסלות.. כלל זה יפה אף לטענת פסלות המבוססת על רצף של החלטות דיוניות... מקומו של ערעור על החלטות כאמור איננו במסגרת ערעור פסלות, כי אם בעירעור על פי סדרי הדין הרגילים הנוהגים בפלילים." אף אם היה בהחלטות כדי להקים עילה לפסלות שופט (וכאמור, אין זה כך), טענות המבקש כי המותב מפלה אותו לרעה ופוגע בזכויותיו הדיוניות, אין להן על מה לסמוך.

...

הנאמנים הצביעו בתגובתם על כך שהמבקש הוא מתדיין סדרתי אשר הגיש עד כה עשרות בקשות בתיק זה, כמו גם עשרות בקשות לפסילת שופט בהליכים אחרים (כ-25 בקשות), שכולן נדחו, תוך שבתי המשפט מתחו ביקורת על התנהלותו חסרת תום לב. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהטעמים הבאים: טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"); ע"א 421/06 הראל חברה לביטוח בעמ' נ' טויו רם אלקטרוניקס בע"מ (4.9.06)).

לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בנסיבות העניין, אני מורה על חיוב המבקש בהוצאות הנאמנים בסך של 5,000 ₪.