בקשה לפסילת שופט בשל דחיית בקשה לצירוף נתבע

בהחלטה מיום 20.2.22 נדרשה הנתבעת לצרף את פסק הדין כשהוא מתורגם לשפה העברית, אך החלטה זו לא בוצעה על ידיה עד כה. ביום 21.2.22 הודיע התובע שהנתבעת הגיעה לישראל עם הקטינים ביום 18.2.22 אך היתעלמה מכל פניותיו לקבל את הילדים ביום 19.2.22 "היות ויש לה תכניות שהיא קבעה עם הילדים". בתגובה לכך מיום 21.2.22 (שלא נתמכה בתצהיר) השיבה הנתבעת שהתובע הוא שהודיע לה שלא יוכל לשהות עם הילדים ועל כן החליטה לשוב לארה"ב ולא תתייצב לדיון.

לבקשת הנתבעת נחקר התובע על תצהירו בדיון שהתקיים ביום 24.2.22, שבו גם נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה. כן נדחתה בדיון בקשת הנתבעת לפסלות שופט.

...

בתוך כך מצאתי גם להיעתר למתן צו המורה על עריכת בר המצווה לקטין בישראל כקבוע בהוראות ההסכם.

טרם יוכרע סעד זה לו עותר התובע, יש לקבל את בקשתו המידתית לאפשר לתובעת לציית לצו האכיפה.

סיכומו של דבר אני מורה כדלקמן: אני מורה על אכיפת הסכם ההגירה ומחייבת את הנתבעת כדלקמן: לשתף פעולה עם התובע בנוגע להחלטות בעניין הקטינים כקבוע בהוראות סעיפים 3.1 ו- 3.2 בהסכם ההגירה.

בפני בקשה לפסילת שופט שהוגשה על ידי הנתבעת.

לבקשה צורף מיסמך שנחזה כמסמך מיום 1.4.23 של מרכז רפואי אלנור באום אל פחם, שהנו מוקד לרפואה דחופה של שירותי בריאות כללית, בו צוין ללא פירוט נוסף, "מופנית למיון להשלמת בירור". נוכח הטענה, וסמיכות הדיון דחה בית המשפט את הדיון, אך קבע כי הנתבעת תמציא לבית המשפט עד ליום 23.4.23 סיכום מחלה מפורט מבית החולים שבו תפורט סיבת האשפוז.

...

דיון והכרעה: לאחר עיון בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות בלא צורך בתשובה.

בניגוד לטענות המבקשת, בית המשפט דווקא לא יצא מנקודת פתיחה של העדר אמינות המבקשת, אלא נעתר לבקשתה ודחה את הדיון, אך ביקש כי יומצא בדיעבד, מסמך סיכום האשפוז.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

לפיכך נקבע שם כי התובענה נכללת בפרט 1 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, ומדובר בתביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, ולפיכך נדחתה בקשת הסילוק על הסף.

יש לדחות את טענת המבקשים לצרוף פסול של המשיבות והגשת התובענות במאוחד נגד מספר משיבות, שכן ניתן לצרף בעלי דין לתובענה כאשר קיימת לפחות שאלה אחת משותפת ביחס אליהם, עובדתית או משפטית.

טענות המשיבות בתגובות לתשובות גם אם חלה תקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לעניין צירוף נתבעים, הרי שהיה על כל אחד מהמבקשים לשלם אגרה בגין כל אחת מבקשות האישור.

בהחלטה בעיניין אספרל שניתנה על ידי כב' השופט רחמים כהן ביום 9.1.19 נדחתה הבקשה לסילוק על הסף ונקבע כי האוניברסיטה אינה בגדר 'עוסק' כאשר היא פועלת בתחום החינוך האקדמי, הקניית השכלה גבוהה, הרחבה ויצירת ידע, שהם תכלית קיומה.

...

4678313 לאור כל האמור, אין מקום לסילוק הבקשה לאישור על הסף והמבקש רשאי להוכיח, שבכל הנוגע לדמי אבטחה מדובר ביחסי "עוסק – לקוח"".

המסקנה מכלל האמור לעיל היא כי יש לסלק על הסף את התובענות גם בכל הקשור לטענות בעניין דמי אבטחה שכן לא נטען כי למוסדות יש מומחיות בתחום זה, כי הפיקו מכך רווח או שילמו על כך מס וכיו"ב סממנים עסקיים.

טענה להעדר ראיות לכך שהמשיבות גובות תשלומים נלווים איני מקבל את הטענה כי יש לסלק על הסף את בקשות האישור בשל העדר תשתית ראייתית כאמור.

התובע מוסיף וטוען שעו"ד דוד קורצוויל , שחלק משרד עם באי כוח הנתבעת הופיע ברשימת המניעויות שלי שפורסמה על ידי הנהלת בתי המשפט בשנת 2016, ועלי לפסול את עצמי ולו בשל "מראית פני הצדק". קדמה לבקשה זו בקשה שהגיש ב"כ התובעים ביום 24.2.2023 בה ביקש הבהרות בעיניין טענתו למניעות שלי מלדון בתיק.

תקנה 173 (א) בתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי " בקשה לפסלות שופט לפי סעיף 77א לחוק תוגש בכתב או אם הועלתה במהלך הדיון תישמע בעל פה, מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". התובע ידע את כל הנסיבות המקימות את עילת הפסלות לכל המאוחר ביום 8.6.2023 ובמועד זה הוא גם ידע את זהות היורשים.

די באמור לדחות את הבקשה ואולם גם לגופן של טענות לא מצאתי סיבה לפסילתי מלדון בתיק.

מהאסמכתאות שצרפה הנתבעת לתגובתה עולה שעו"ד רוזנווסר אינו נושא משרה בעמותה שמנהלת את בית החולים לניאדו.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה ואפרט.

אני מקבלת את טענת המשיבים שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר; זהות יורשי המנוחה נקבעה כאמור עוד ביום 14.5.2023.

לאור האמור הבקשה נדחית.

בשולי החלטתי מצאתי להפנות לאמור בע"א 3065/17 ‏ ‏ מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' הרצל בבג'ני ((20.6.2017): "יש לזכור גם כי פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך. הלכה פסוקה היא כי על מנת שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים. בהעדרו של חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט מלשבת בדין היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים, ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך (ע"א 125/17 ג'ורדאל בע"מ נ' מנהל מע"מ באר שבע [פורסם בנבו] (15.3.2017)). לפיכך, יש למנוע מבעל דין המעוניין לפסול שופט לעשות כן בהגשת בקשת פסלות חסרת יסוד ובכך לסכל את ההליך השיפוטי (ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (12.3.2015)). שימוש בבקשת פסלות ובערעור פסלות כאמצעי טקטי גרידא, הנובע מרצונו של בעל דין להחליף את המותב, אינו ראוי, יוצר הליכי סרק הגוזלים ממשאבי הציבור, וגורם חשש להכפשת שווא של המערכת השיפוטית ולערעור אמון הציבור בה (ע"א 475/17 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (31.1.2017))" התובע ישא בהוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪ לכל משיב.

בית המשפט המחוזי בירושלים ת"א 36541-03-21 א.א. סטילווד בע"מ ואח' נ' פרגולות ארבע העונות בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ התובעים – הנתבעים שכנגד (המשיבים) 1. א.א. סטילווד בע"מ 2. אורי סעדון ע"י ב"כ עו"ד אלי וזאנה הנתבעים – התובעים שכנגד (המבקשים) 1. פרגולות ארבע העונות בע"מ 2. שמעון כהן ע"י ב"כ עו"ד אנסטסיה ברמן החלטה

כמו כן, בית המשפט מבהיר כי בכל ההסתייגויות הקיימות ובהיתחשב בכך שמדובר בשלב לכאורי בלבד, לכתב התביעה ולבקשה לסעד זמני צורפו מסמכים אשר ניתן להסיק מהם כי הנתבע הודה בכך שלקח כספים מסוימים מהחברה המשותפת.

לאחר ששקלתי את הבקשה החלטתי לדחותה, מהטעמים המפורטים להלן : ראשית, כידוע, בקשת פסלות שופט יש להעלות בהזדמנות הראשונה ראו תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: התקנות); ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני (27.9.23) (להלן: עניין פלוני); ע"א 6717/32 פלוני נ' פלונית (20.11.23) ועוד).

...

לאחר ששקלתי את הבקשה החלטתי לדחותה, מהטעמים המפורטים להלן : ראשית, כידוע, בקשת פסלות שופט יש להעלות בהזדמנות הראשונה ראו תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018 (להלן: התקנות); ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני (27.9.23) (להלן: עניין פלוני); ע"א 6717/32 פלוני נ' פלונית (20.11.23) ועוד).

כך, בע"א 3814/20 פלונית נ' פלוני (27.7.20), פסקה 7, נפסק כי "דין הערעור להתקבל. אכן, לא אחת נפסק כי לצורך ניהול יעיל של ההליך עשוי השופט היושב בדין להביע במהלך ישיבת קדם המשפט דעה – בזהירות ובמתינות המתבקשים – לגבי השאלות שבמחלוקת, ורק במקרים חריגים שבהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ עד כי יש בהן כדי להוליך אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצדו, יוביל הדבר לפסילת המותב (ע"א 820/19 בית בלב בע"מ נ' עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, פסקה 4 (7.2.2019); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006)). למרבה הצער, המקרה דנן נמנה עם מקרה חריגים אלה. במסגרת החלטתו מיום 20.5.2020 המותב הביע את דעתו באופן נחרץ באשר למהימנותה של המערערת ובמסגרת החלטתו בדיון מיום 2.6.2020 הוא הוסיף והבהיר כי הוא עומד מאחורי קביעה זו, אשר מבוססת לשיטתו על ה"תמונה העובדתית המלאה אשר היתה בערבו של אישור ההסכם לשלום בית ולחילופין גירושין". בהינתן העובדה שבבסיס תביעתו של המשיב עומדת טענתו כי ההסכם נחתם על ידי המערערת ב"חוסר תום לב משווע [.

בנסיבות אלה, אין מנוס מהעברת הדיון בהליכים דנן לשמיעה בפני מותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק".

לנוכח כל האמור אני דוחה את בקשת הפסלות.