ב"כ המבקשת טען, כי פעולות החקירה נמשכו זמן וככל שהחקירה היתקדמה, נדרשה בדיקה ביחס לנקודות נוספות, שנגעה להיבטים מקצועיים ורק לאחר שנשלמו כלל פעולות ההשלמה, הוגש כתב האישום עם הבקשה לפסילת רישיון נהיגה עד לתום ההליכים.
...
נחה דעתי, שניתן היה לזרז את הגורמים חיצוניים, שסייעו לרשות החוקרת לקבל השלמות חקירה.
בהקשר זה ראו דברי כב' השו' ט. חיימוביץ בבע"ח (באר שבע) 50909-07-13 סהא אלעוברה נ. מ"י, שאישרה החלטה לפסילה עד תום הליכים על אף שיהוי בן 6 חודשים בהגשת הבקשה לפסילת הרישיון וכתב האישום וכך נקבע:
"אין גם במחצית השנה שבה לא הוגש כתב אישום, כדי ללמד על כך שהמדינה סוברת, שאין העוררת מסוכנת לשלום הציבור, אלא כדי ללמד על העומס בו היא נתונה, הגם שהדעת אינה נוחה מהתנהלות זו, כפי שקבע בית משפט קמא. אוסיף, כי להבדיל מבקשת מעצר עד תום ההליכים, הנטל בהליך זה הוא על הנאשם להוכיח העדר מסוכנותו, ולא על התביעה להוכיח מסוכנות. לפיכך, גם אם יש לעיכוב בהגשת כתב האישום משמעות ביחס לעמדת המדינה באשר למסוכנות, עדיין אין בכך כדי להפריך את החזקה, ואין בכך כדי להסיר את הנטל מכתפי הנאשם להפריכה".
סוף דבר
יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל מורה על פיסלת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים.
