בקשה לפסילת רישיון נהיגה בגין נהיגה במהירות מופרזת

לדבריו, הוא אכן לא העלה את הטענה לחוסר סמכות בבית המשפט לתעבורה, אולם הדבר נבע מכך שהוא "לא היה ער בשלב הדיון בבית המשפט לתעבורה לעובדה כי הבקשה נסמכת על סעיפים 46-45 לפקודה". כן טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בהפנותו לסעיף 215 לחסד"פ. לבסוף, במישור הקונקרטי, המבקש טוען כי עברו התעבורתי אינו מכביד, והוא שב על טענתו כי ישנם מקרים אחרים בפסיקה בהם לא נפסלו רישיונות נהיגה בשל נהיגה במהירות מופרזת.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובה.

ניסיונו של המבקש להיאחז ב"פגם"-כביכול שנפל בבקשה שהגישה המשיבה לבית המשפט לתעבורה (ובהחלטת בית המשפט לתעבורה שניתנה בעקבותיה), על מנת לעטות על בקשתו כסות של בקשה המעוררת שאלה עקרונית, דינו להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

כאמור, אין חולק כי רישיונו הישראלי של המבקש נפסל, משום שנהג במהירות גבוהה מהמותר.

...

אני סבורה כי אין בנדון כל שאלה עקרונית.

דין טענת המבקש לפיה אין כל רלוונטיות לפסילת רישיונו הישראלי (נוכח עבירת תנועה שבצע) רק משום שיש לו רישיון נהיגה נוסף, זר, דינה להידחות.

התוצאה היא, כי בנסיבות העניין נמצא פסק הדין נכון ודין הבקשה להידחות.

על פי המתואר בכתב האישום, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג "טויוטה" בדרך שאינה עירונית, בה מותרת מהירות של 90 קמ"ש, במהירות של 172 קמ"ש. יחד עם הגשתו של כתב האישום, ביקשה המאשימה את פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

יש לציין כי בכל שנות נהיגתו המשיב לא צבר לחובתו כלל רישומים בגין נהיגה במהירות מופרזת, גם לא מהרף הנמוך של בררת משפט.

...

עוד הוא ציין כי מדובר באדם נורמטיבי, אב לילדים, שאשתו נמצאת בהיריון מתקדם, והוא סבור כי בתקופת הפסילה המנהלית שנותרה יש כדי להוות תקופת צינון מספיקה ומבקש שלא להיעתר לבקשה.

לאור כל זאת, ונוכח העובדה כי עברו של המשיב אינו מכביד ואין לחובתו רישומים קודמים בגין עבירות מהירות מופרזת, אני מורה על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים לתקופה קצובה של חודשיים, שתחושב מתחילת הפסילה המנהלית ביום 12.10.17.

המבקש נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 30 יום בשל נהיגה במהירות מופרזת כנטען בדוח מס' 11250649172 .

...

בית המשפט צריך לבדוק האם בכביש בו מותר לנסוע 50 קמ"ש נמצא הנהג נוהג 103 קמ"ש לאחר הפחתה, האם החלטת הקצין סבירה או לא. אני סבורה כי ההחלטה סבירה, בפרט לאור כך שבעברו התעבורתי של המבקש יש עבר של מהירות, ההחלטה הזו סבירה ונבקש להותירה על כנה.

באשר לטענת המבקש שאין אינדיקציה לכיול המכשיר כנדרש סבור אני שדינה של טענה זו להיבחן בתיק העיקרי.

תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים ולסגור התיק.

המשיב נעצר בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת ( 136 קמ"ש במקום 100 קמ"ש).

בעקבות כך הוגש כתב אישום כנגד המשיב המייחס לו עבירה של נהיגה בשיכרות ובמהירות מופרזת יחד עם בקשה לפסילת רישיון הנהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים.

...

לגבי המסוכנות הנובעת מן המשיב – טען ב"כ המשיב כי אינו סבור שצריך לגעת בנושא משום שלא קיימות ראיות לכאורה, והוסיף כי מדובר באדם נעדר עבר פלילי, איש ששירת 3 שנים בגולני כלוחם, וזה לא התיק, בשים לב לכלל הנתונים, בו יש לקבל את הבקשה לפסילה עד לתום ההליכים.

לגבי עבירת הנהיגה בשכרות נקבע כדלקמן: בש"פ 10865/06, ישעיהו נגד מדינת ישראל: "מקובלת עלי ההשקפה, כי נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים, הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום- יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי, גם בטרם הוכרע דינם על ידי ביהמ"ש המוסמך". בש"פ 6085/10 בן שטרית נגד מדינת ישראל: "סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד מימושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה". למשיב מיוחסת עבירה של נהיגה בשכרות בכך שבבדיקת נשיפה נמצאו 810 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי המשך נהיגתו של המשיב עלול לסכן את ציבור המשתמשים בדרך ולא ניתן להסתפק בתקופת הפסילה המנהלית שריצה על מנת לאיין מסוכנותו.

מכל האמור לעיל, אני מורה על פסילתו של המשיב מלנהוג או להחזיק רשיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.