מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסילת ראיות בגין פגיעה בפרטיות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עתה עלינו לידון בשאלה אם ראיות אלו אינן קבילות, בהתאם לחלופות השונות שבסעיף 32 לחוק, הקובע כך: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה". הראיות תהיינה קבילות, אם כן, אם לחברה עומדת אחת ההגנות שבחוק או שבית המשפט יתן היתר לכך מטעמים מיוחדים שיירשמו".
פיצויים בגין הפגיעה בפרטיות התובעת ביקשה בסיכומיה לפסוק לזכותה פיצויים בגין החדירה לפרטיותה.
...
לדידנו, גם אם היו אי דיוקים כאלו ואחרים בגרסתה של התובעת – הרי שאלו היו מינוריים, ולא מצאנו שיש בהם כדי לפגום באמינותה, באשר בעניינים המרכזים שעמדו להכרעתנו עדותה הייתה מהימנה ואף נתמכה בראיות אחרות שחיזקו אותה, כאמור לעיל.
סיכום לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה ומורים על ביטול פיטורי התובעת.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפיכך, עתר לקבל לעיונו את הנתונים הבאים: פרטים על כל התלונות שהוגשו או שהועברו לטפול הרשות להגנת הפרטיות (להלן: "הרשות"), בגין פגיעה בפרטיות המתייחסת להעברת מידע רפואי או לשימוש בו. כל כתבי האישום שהוגשו בגין עבירה לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, בקשר להעברת מידע רפואי או שימוש בו. תיקי החקירה המלאים של כתבי אישום אלה.
ב"כ המשיבה טענה כי המבקשת לא הציגה ראשית ראיה לטענת אכיפה פסולה, וכי הבקשה חסרת כל בסיס.
הסוגיה השניה המפורטת בבקשה, המתייחסת לחקירות בהן עלה חשד לפגיעה לפי סעיף 2 (9) לחוק להגנת הפרטיות, ללא צימצום לנסיבות הדומות למקרה הנידון, קיבל מענה חלקי בתגובת המשיבה: כאמור לעיל, ב"כ המשיבה ציינה כי ניפתחו ברשות במהלך חמש השנים האחרונות שישה עשר תיקי חקירה בגין עבירה זו, ואף הוסיפה כי בפרקליטות הוגשו לכל הפחות שבעה עשר כתבי אישום בגין העבירה, זאת בהיתחשב בחקירות נוספות שבוצעו על ידי גופי חקירה שונים מהרשות.
...
לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה למשיבה להעביר לעיון ב"כ המבקשת, עד ליום 30.4.2020, את החומרים הבאים: עותקים של כל כתבי האישום אשר הוגשו במהלך השנים 2015-2019 בעקבות חקירת הרשות, העוסקים בעבירה על סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, וכן עותקים של עשרה כתבי אישום נוספים המייחסים עבירה זו והוגשו על ידי המדינה, מתוך אלה המפורטים בסעיף 9 לתגובת המשיבה מיום 22.3.2020.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת בית הדין הבהיר כי המבקש יוכל לפנות בבקשה מתאימה ביחס למסמכי הליך הגירושין, שאז "ישקול בית הדין בקשתו בשנית". בנוגע למסמך הביטוח הלאומי נקבע, כי טרם נעשה בו שימוש כראיה ועל כן אין צורך בשלב זה להוציאו מתצהיר גילוי המסמכים של המשיבה, וככל שהמשיבה תבקש להגישו כראיה חרף הפגיעה בפרטיותו של המבקש, ידון בכך בית הדין ככל שיידרש.
דברים אלו מעוגנים בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות: "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה." בעניינינו, כמפורט בהחלטת בית הדין האיזורי, טרם נעשה שימוש במסמך הביטוח הלאומי כראיה.
...
] לסיכום: פרסום דבר אודות הליך ומהליך שהתנהל בדלתיים סגורות ייעשה אך בכפוף לקבלת היתר מבית המשפט בו התנהל ההליך בדלתיים סגורות, בין אם סגירת הדלתיים נבעה מהוראת חוק ובין אם נבעה משיקול דעתו של אותו בית משפט.
על כן, הבקשה בעניין מסמכי הגירושין נדחית.
סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בבקשה שבפני שכותרתה: "בקשה לפסילת ומחיקת ראיה ואישור השמוש בה", טוענת האישה כי הראיה הנ"ל הושגה תוך חדירה למכשיר הסלולרי שלה ותוך פגיעה חמורה בפרטיותה.
סעיף 35 לחוק אינו קובע כלל פסילה מוחלט אם כי יחסי, כלומר ייתכנו מקרים בהם חרף כי הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות וחרף כי אין לפוגע הגנה בדין, ימצא בית המשפט להתיר את הגשת הראיה מטעמים שיירשמו.
...
באיזון בין השיקולים שיש לקחתם בחשבון ובעיקרם חומרת ההפרה וערכו הראייתי של החומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות, אני סבור הכי הכף נוטה באופן ברור לפסילת הראיה.
לנוכח תוצאת החלטתי זו ולאור כל העולה ממנה באשר להתנהלותו של האיש, מצאתי לחייבו בהוצאות הבקשה בסך של 2,111 ₪ אשר ישולמו לאשה בתוך 12 ימים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
החלטתי זו ניתנת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם נפל דופי באופן בו הושגו הראיות, וככל שכן האם יש לפסול אותן בגין פגיעה בפרטיות? מה בין פגיעה בפרטיות של אנשים ובין פגיעה בפרטיות של חברות? כיצד יש להפעיל את כללי פסילת הראיות הנוהגים במקומותינו? ומהי המשמעות הקיימת לכך שמספק הראיות, שטען כי הגיע לחומר באמצעות גיבויים שביצע באופן שוטף, לא שמר אותם, ולא נערך תעוד של סביבתם הממוחשבת, באופן שיוכל להפריך את החשדות המוּעלים לגבי תקינות השגת הראיות? בכל אלה יש להכריע.
והדברים מתחדדים עוד יותר כאשר נוצר "חלל ראייתי"; כאשר לא ניתן לעשות בירור ממצה של אופן השגת הראיות, בגין מחדלו של המבקש להפיקן (לדיון כללי ביחס לחלל ראייתי ראו אצל יניב אלקסלסי שיפוט בחלל ראייתי (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה; אוניברסיטת חיפה, 2018) (להלן: אלקסלסי)). כפי שראינו בעיניין בנק לאומי, מצב שכזה עלול להקשות על ליבון ממצה של השיקולים הנדרשים לצורך בחינת סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, וקושי זה עלול למנוע את הכשרת הראיה, חרף פגיעתה בזכות לפרטיות.
...
נראה לי כי העקרונות והניתוח שנעשה בהחלטה זו אמורים ליישב את המחלוקות ביחס לרשימת המסמכים שנמסרה על ידי המבקשים.
לא השתכנעתי שצריך לפסול אותם בגין הטענות מסוג זה. כאן מקובלת עלי עמדת המשיבים כי הטענות לגבי עריכה של מסמכים שונים, צריכה לקבל משקל נמוך שעה שהעותקים המקוריים מצויים בשליטתם של המשיבים, והם יכלו לבצע השוואה בעניין זה, ולהציג ממצאיהם.
התוצאה דין הבקשות להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו