בקשה לפסילת מסמך רפואי בתביעת נזקי גוף

לפניי תביעה לניזקי גוף בגין טענה לטפול רפואי/אסתטי/קוסמטי רשלני מיום 13.4.2017, שניתן לתובעת על ידי הנתבעת, רופאת שיניים במקצועה, לשפור מראה השפה העליונה, באמצעות הזרקת חומצה הילארונית למילוי שפתיים.

התובעת צרפה לכתב התביעה ארבע תמונות (בשחור לבן) של מראה שפתיה, סיכום אישפוז מבית חלים שיבא ועוד מספר מצומצם של מסמכים רפואיים המעידים על סדרת טפולי פיזיוטראפיה שעברה.

במסגרת זו, ביקש לצרף תעוד רפואי נוסף ועדכני בדבר הטיפול המשקם שעברה התובעת לאחר מתן הזריקה מושא התובענה, הודעות ווטספ שהוחלפו בין בעלות הדין, כמו גם תעוד תומך להפסדים שהיו מנת חלקה של התובעת בשל הטיפול הכושל.

טענות מעין אלו, לא כל שכן בנימה ובהתרסה שבה נטענו כלפי בית המשפט ("זה שבית המשפט לא דחה את הדיון היום מחבל בתיק...אגיש בקשה לפסלות שופט שמתחילת תיק זה...גבירתי מביאה אותנו לדיון ברגע האחרון"..

...

סוף דבר משקבעתי כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע להוכיח במקרה דנן קיומה של עוולת הרשלנות, ממילא אין התובעת זכאית לפיצוי בגין כאב וסבל.

לאור כל המקובץ לעיל, התביעה נדחית בכל הנגוע לעוולת הרשלנות, עוולת הפרת חובה חקוקה ו/או היעדר הסכמה מדעת.

עם זאת, התביעה מתקבלת אך ורק בכל הנוגע לראש נזק של פגיעה באוטונומיה בשל היעדר פירוט מספק בדבר הסיכונים/תופעות לוואי הכרוכים בטיפול אותו עברה התובעת, אף אם לא שוכנעתי כי היה בכוחו כדי לגרום לתובעת להתחרט ולהימנע מביצוע הטיפול.

הרקע לבקשה עסקינן בתביעת ניזקי גוף אשר הוגשה כנגד הנתבעות, לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], בגין ארוע תאונתי מיום 20.1.2014, אשר היתרחש במהלך עבודתו של התובע אצל הנתבעת 1.

כחודשיים לאחר קבלת חוות הדעת של ד"ר דודאי, לאחר שניתנה החלטה על הגשת תחשיבי נזק מטעם הצדדים, הגישו הנתבעות בקשה לפסילת המומחה, מן הטעם כי חוות דעתו ניתנה מבלי שעיין בחוות הדעת מטעמן (חוות דעתו של פרופ' חשמונאי), מיסמכי המל"ל והחומר הרפואי הנוסף שהועברו על ידם.

...

נוכח תשובתו של ד"ר דודאי כי לא הובאו בפניו מסמכים נוספים על אלו שפורטו בחוות דעתו, משהוכח כי חוות דעתו נסמכה רק על החומר אשר הועבר אליו על ידי התובע, ובהתבסס על ההלכה שהובאה לעיל, כאשר עסקינן בתיק חבות, כאשר מומחה בית המשפט לא נחשף לעמדתו ולהתרשמותו של מומחה הנתבעות, אין מנוס אלא לקבל את בקשת הנתבעות, להורות על פסילת חוות דעתו של ד"ר דודאי ולמנות מומחה אחר תחתיו.

עניינינו בתביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 14.4.15, עת נפל מסולם ונחבל בכפות רגליו ובשוקיים (שברים).

הלכה היא, כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט תעשה רק במקרים חריגים, בהתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום עוות דין קשה (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית (פורסם ביום 31.1.11)), זאת במיוחד אם מדובר בשלב שלאחר הגשת חוות הדעת, אז מתחזקת האפשרות שתוצאת חוות הדעת היא שהניעה את מבקש הפסילה (רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אריה גרינשטיין (פורסם ביום 3.7.06)).

בהתאם לכתב המינוי מיום 31.5.21 , נדרשה המומחית לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי בעלי הדין, לבדוק את התובע ולקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? ב. מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאלו תקופות? ג. האם סובל התובע כיום ממגבלות תפקודיות כתוצאה מן התאונה נשוא התביעה ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד ואם כן, מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים הללו.

...

ואולם, למקרא דוחות הוועדות הרפואיות, סיכומי הרופאים האורטופדים שטיפלו בתובע בשנת 2016, וחוו"ד של ד"ר עאוני, ניצלה את ההזדמנות עת התקשר אליה ב"כ התובע לשאול אם קיבלה את שכרה, כדי לבקש ממנו לצלם את כפות רגליו של התובע לאחר הליכה קצרה; ומהצילומים שהועברו לה התבסס חשדה בדבר היותו של התובע סובל מ- CRPS; ומשלא נראה לה כי די בצילומים, כאשר התקשר אליה שוב ב"כ התובע, בעניין העברת הכסף, ביקשה שיבוצעו שני מפגשי זום, ולאחריהם הגיעה למסקנה כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 51.55% בגין התחלואה האורטופדית, הצלקות, ותסמונת ה-CRPS, לגביה קבעה כי היא קשורה לתאונה.

בנוסף, עולה התהייה, מה היתה המסקנה בחוו"ד אלמלא התקשר מיוזמתו ב"כ התובע, פעמיים, אל המומחית בעניינים כספיים, כדבריה.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

רקע התובע, יליד 1997, הגיש תביעת ניזקי גוף בקשר לתאונת דרכים שארעה ביום 9.6.17.

הנתבעת הפניתה לכך שבבקשה קודמת (שנדחתה) התובע ביקש לפסול מסמכים רפואיים מעברו.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובתגובת המומחה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אשר להודעת הדוא"ל שהמומחה כתב: אף אני סבורה שהתובע בנה תילי תילים של השערות, בלתי מוכחות בשלב זה, בקשר להודעה ולשיחה שקדמה לה. בעובדה שהמומחה לא זכר את עניינו של התובע אין כמובן כל תמיהה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

לצורך מתן ההחלטה בבקשה דנן אשוב ואסקור את ההליכים שהתנהלו בתיק עד עתה - מדובר בתביעת ניזקי גוף אשר הוגשה במרץ 2016, בגין תאונת עבודה שהתרחשה ביום 1.2.2011.

אציין רק כי ניתן על ידי משקל למשך הזמן הארוך בו נוהל ההליך (למעלה מחמש שנים לאחר הגשת התביעה במועד מתן ההחלטה, ולמעלה מ 10 שנים מהמועד בו התרחשה התאונה), וכן לטיב טענות התובע אשר יתכן והיו מצדיקות את פסילת המומחה פרופ' אוריאל עובר למתן חוות הדעת, אולם בנקודת הזמן בה הוגשה הבקשה אין בהן כדי להביא לפסילתו.

הנתבעות מבקשות גם לציין כי הטענה כי פרופ' אוריאל לא עיין בחוות הדעת מטעם התובעים לא הוכחה, וכי מאחר שבחוות הדעת מוזכרים מסמכים ותעוד רפואי שהומצאו למומחה מטעם התובע, יש להניח כי הוצגו בפניו גם חוות דעת התובע עצמו.

...

עו"ד פרדמן: למה אתה מניח? העד, פרופ' אוריאל: אני מקבל את החומר, אני לא מזמין את החומר, אני מקבל את החומר, החומר שעומד בפניי הוא החוב ולכן אני גם מתעד איזה חומר עומד בפניי.

כן ראו הדברים שנכתבו ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (פורסם ביום 3.5.2018, שם אמנם נקבע בסופו של יום כי אין מנוס אלא לפסול את חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט, אך בתוך כך עמד בית המשפט (כב' השופטת וילנר) על אמות המידה הנשקלות, וקבע בין היתר כי: "[...] על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עיוות דין מחד גיסא, לבין שיקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי. לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנדון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה". כפי שפורט בהרחבה לעיל, הפגם שנמצא בחוות דעתו של פרופ' אוריאל אינו עומד לבדו ובהתאם לאמות המידה כפי שפורטו בפסיקה, לא ניתן להתעלם בשלב זה מהתבוננות רחבה בהליכים שנוהלו בתיק, מהתנהלותו של התובע בניהול תביעתו ומהשהות הארוכה שנדרשה לתובע כדי להעלות את הטענות.

מכל הנימוקים המועלים לעיל, אני קובעת כי דין בקשת התובע להידחות.