בקשה לפסילת מסמך מומחה רפואי שהוגש

הנתבעת הגישה תגובה לבקשה, בגדרה הבהירה כי היא מיתנגדת מכל וכל להגשת המסמך הרפואי, שנועד לטענתה להשפיע באופן פסול על שיקול דעת מומחה בית המשפט, בפרט בכל הנוגע לקשר הסיבתי בין תחלואיה הרבים של התובעת עובר לתאונה, לתאונה הנטענת, שעה שליבת מינוי המומחה נועדה להכריע גם ביחס לקשר הסיבתי בין הפגיעות הנטענות לתאונה.

...

אין בידי לקבל את טענת התובעת כי יש לגזור גזירה שווה מקביעת רופא בתחום הפסיכיאטריה, לגביו נוקט בית המשפט במדיניות ליברלית יותר ביחס להמצאת מסמכים רפואיים, לענייננו (ריבלין, עמ' 663-665).

לגופו של עניין ומאחר וגם מסמכים אלו כוללים מסקנה בעניין הקשר הסיבתי, אני קובעת כי ככל שהתובעת חפצה להציגם, יהא עליה לנהוג לגביהם באותו האופן שנקבע לעיל.

טענות הצדדים: ביום 11.5.22 הגישה הנתבעת בקשה לפסילת מסמכים מיום 3.4.22, 17.4.11 ו-28.4.22 שהועברו ע"י התובע למומחה בית המשפט.

לא יעלה על הדעת לצפות או לידרוש מהתובע לא להציג מיסמך רלוואנטי העשוי להוכיח קיומו של מקרה ביטוח ואף להסתיר מהמומחה או לפסול מיסמך רפואי כזה או אחר, שעה שהמחלוקת הנה סביב מצבו הרפואי של התובע וקיום מקרה ביטוח הנובע ישירות ממנו.

...

ככל והתובע חפץ בשלב זה לשנות טענותיו, היה עליו לבקש רשותו בית המשפט במסגרת בקשה נוספת לתיקון כתב טענותיו בצירוף תצהיר, זאת לאחר שבית המשפט כבר נעתר לתיקון כזה ביום 9.9.21 וברי כי בשלב הנוכחי, לאחר חוות הדעת שהוגשו ובשלב בו מומחה בית המשפט צריך ליתן עמדתו אין להתיר זאת.

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל, ואבאר: מצאתי ממש בטענות הנתבעת כי לשם הוכחת עניין שברפואה, נדרש צירוף חוות דעת של מומחה רפואי לכתב הטענות, הן בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 והן בהתאם לתקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סוף דבר: בקשת הנתבעת לפסילת מסמכים שהוגשו ע" התובע - מתקבלת.

( חברה לביטוח, פ"ד נו( המתנגדים שבו וטענו ל"זהום" חוות הדעת אשר יש בו כדי להביא לפסילתה, הן נוכח חשיפת המומחית לתעודה הרפואית של ד"ר גרינברג (אשר לטענתם הנו מיסמך שהוזמן במיוחד בידי מי המבקשים) והן נוכח חשיפתה למידע שאינו רפואי דהיינו העתקי תיקי בתי המשפט השונים ובכלל זאת פרוטוקולים, תצהירים והחלטות.

כן טענו כי יש להעתר, בשלב זה, לבקשתם למינוי מומחה להשוואת מסמכים בכדי לבחון שאלות אשר עולות מחומר הראיות–השוואה בין הצוואה המקורית שהומצאה לב"כ המתנגדים ע"י הנוטריון בהתאם לצוו בימ"ש ובין זו שמופקדת בכספת ביהמ"ש והוגשה לקיום, בחינת ספר הנוטריונים המקורי וכן השוואה בין המסמכים הרפואיים בעיניין המנוחה אשר נתקבלו בהתאם לצוו גילוי המסמכים בין אלו שהגישה מהלך הדיון ד"ר גרינברג, ובין אלו שהוגשו ע"י ד"ר גרינברג בהתאם לצוו ביום 12.8.19 .

...

( תחילה במלוא העיזבון), התנגדו המתנגדים לבקשתה למתן קיום (ת"ע 9781-12-09 ות"ע 9799-12-09 עניינם של הצדדים נדון בפני כבוד הש' אספרנצה אלון, שביום 19.8.12 קבעה בפסק דינה (צורף כנספח א' לתגובה להתנגדות), כי דין ההתנגדות להידחות וכפועל יוצא נתקבלה בקשת המנוחה לקיום הצוואה.

אני קובעת כי צוואת המנוחה מיום 14.9.09 תקפה ובת קיום.

אני דוחה את התנגדות המתנגדים 22 .

נוכח תוצאת פסה"ד, הנני מחייבת את המתנגדים, בתשלום הוצאות המבקשים בסך 10,000 אשר ישולמו בתוך 60 ימים מיום קבלת פסה"ד, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מונחת לפני בקשה להורות על פסילת חוות דעת מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט ועל פסילת המענה לשאלות ההבהרה מטעם המומחה וכן מבוקש מינוי מומחה אחר תחתיו.

מעבר לכך, עיון בשאלות ההבהרה והתשובות להן מטעם המומחה מלמד כי מדובר בשתי תשובות קצרות וכל שהמומחה אמר הוא שהמסמכים שצורפו לו מטעם המשיבה מחזקים לשיטתו את האמור בחוות דעתו, הא ותו לא. עם זאת, מאחר ולא ניתן היתר מפורש למשיבה להגיש מסמכים למומחה הרפואי מבלי שבית המשפט בדק את מהותם ואלו הוגשו ללא רשות ועל מנת שלא להעניק למשיבה יתרון דיוני ו/או מהותי בנגוד להחלטה שיפוטית, אני רואה לנכון לפסול את התשובות שהוגשו מטעם המומחה במענה לשאלות ב"כ המשיבה, בייחוד לאור כך שהמומחה ציין בתשובותיו כי היתייחס לתצהירים מטעם המשיבה ולצוואות.

...

דיון והכרעה: במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים לא שוכנעתי כי קיימת עילה לפסילת חוות דעת המומחה, ואפרט; אכן בהחלטתי מיום 24.2.20 קבעתי איסור מפורש להעביר למומחה כתבי בי-דין, חוות דעת אחרות וכל מסמך שאינו רפואי.

על כן, ככל וברצון ב"כ המשיבה היה להגיש למומחה מסמכים נוספים, שאינם מסמכים רפואיים, בשלב שלאחר מתן חוות הדעת ולצורך שליחת שאלות הבהרה למומחה, שומה היה עליה לפנות ולקבל את רשות בית המשפט לשם כך ולא לעשות דין לעצמה ולהגיש מסמכים שאינם מסמכים רפואיים על דעת עצמה ובפרט בשים לב לנוכח החלטתי מיום 24.2.20 לעיל.

אשר על כן, לאור האמור לעיל, הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה נדחית, אולם הבקשה לפסילת המענה לשאלות ההבהרה מטעם ב"כ המשיבה מתקבלת.

לטענת המבקשת, למומחה הוגשו מסמכים רפואיים בהסכמה אשר הסירטון וחוות הדעת הפרטית לא נכללו בהם, מחוות הדעת עלה כי מי מהמשיבים המציא למומחה את המסמכים שבמחלוקת והמומחה ביסס החלטתו לעניין הצוואה השנייה על בסיס מסמכים אלו.

בית המשפט העליון הבהיר כי, כאשר בקשת פסילה, מוגשת לאחר הגשת חוות דעת מומחה, מתעורר חשש כי בקשה זו נובעת מחוסר שביעות רצון של מבקש הפסילה, מתוצאות חוות הדעת ראו: רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות, מיום 10.11.15 (פורסם בנבו); רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא – תל השומר מיום 28.9.16 (פורסם בנבו).

...

לטענת המשיבים החומר הועבר למומחה בהתאם להחלטה מיום 18.2.23 הקובעת: "הצדדים יעבירו למומחה את העתק הצוואות שבמחלוקת וכל מסמך אחר נדרש בהתאם להחלטתי על מינוי המומחה...." לטענת המשיבים המומחה הגיע למסקנה כי החשד לדמנציה הועלה רק לאחר הצוואה המאוחרת גם בלי המסמכים שבמחלוקת.

ביום 10.7.23 ניתנה החלטתי על אפשרות הצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחה, המבקשת בחרה שלא להגיש שאלות הבהרה ותחת זאת הגישה את בקשת הפסילה דנן.

שעה שמצאתי שלא לפסול את חוות הדעת ולפנים משורת הדין מצאתי להיעתר לבקשת מתן הארכה להגשת שאלות הבהרה, ככל שיעלה הצורך, לאחר קבלת תשובותיו של המומחה, תוכל המבקשת להגיש בקשה לחקור את המומחה בהתאם לקבוע בתקנה 91(ד) לתקנות סדר הדין החדשות -2018.

החלטתי ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.