בקשה לפסילת מומחית רפואית בשל חוסר שיתוף פעולה וחוות דעת לא מניחה את הדעת

ביום 24.4.21, לאחר דיון בנוכחות הצדדים, ועוד טרם הוגשה חוות הדעת לתיק, הגיש התובע בקשה זו לפסילת המומחה.

על כן לדבריו בשל האחריות המונחת עליו, הוא מקבל שיחות טלפון בזמן שהוא בודק מטופלים, אך משתדל לקצר בשיחות ובכל מקרה לא יודע לאיזה מידע רפואי המבקש נחשף.

התובע לא הרים הנטל להפוך את החזקה ולהוכיח כי המומחה פעל בנגוד לכללי הצדק הטבעי או בחוסר תום לב. לטענת המשיבה, גם אם ניתן לטעון על בסיס ההקלטה שצורפה, כי ככל שתתקבל כראיה קבילה בעל משקל, כי המומחה היתנהל באופן שאינו מכבד את התובע בשעת הבדיקה, והיא אינה סבורה כך, עדיין אין בכך כדי להוות פגם היורד לשורשו של ההליך המצדיק את ביטול המינוי, בפרט שעה שהמומחה טרם סיים את מלאכת הכנת חוות הדעת, ולא ניתן לקבוע האם זו מקצועית או יסודית.

למומחה בית המשפט קיימות אף חובות מקצועיות, בגדרן נידרש המומחה לשקף בחוות דעתו את מצבו הרפואי האמתי של הניזוק, על יסוד כל החומר הרפואי הרלוואנטי והערכתו המקצועית.

נקבע כי כאשר עולה קושי באימוץ חוות הדעת המומחה יש להעדיף לבחור באמצעים מתונים יותר לצורך ריפוי הפגם, ככל שניתן, ואפשרות זו עדיפה על פני פסילת חוות הדעת כולה (ראו רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון (1.10.2020).

על המבקש לתאם פגישה חוזרת עם ד"ר רועי ווהל, לשתף פעולה עמו וחל איסור מוחלט להקליטו במהלך הבדיקה בנגוד להסכמתו.

...

מן הכלל אל הפרט: בחנתי טענות הצדדים ביחס להפרות הנטענות ע"י המבקש ביחס לחובות המומחה, ותוך התבססות על ההלכות שלעיל, אני סבורה כי יש לדחות הבקשה בחלקה.

כן לא מצאתי לקבל הטענה כי משך הבדיקה היה קצר ביחס למה שנאמר לו. מקובלת עלי טענת המומחה כי לעיתים הבדיקה יכולה להמשך משך זמן קצר ושריון זמן של שעה וחצי אין בו כדי לקבוע כי כל בדיקה תמשך משך זמן זה. בנוסף, לא הוכחה טענת המבקש לעניין פגיעה בפרטיותו ולא מצאתי כי קימת פגיעה שכזו עת נכנס גורם רפואי לחדר במהלך הבדיקה בשים לב שהמדובר בבדיקה פסיכיאטרית.

על כן מורה כדלהלן: הבקשה לפסילת המומחה נדחית.

עם זאת, על מומחה בית המשפט מוטלות חובות משני סוגים: הסוג הראשון, "הן חובות אמון, בגדרן נידרש המומחה לנהוג בתום לב, באובייקטיבית, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים, ותוך הקפדה על מראית עין של היתנהלות תקינה", ואילו הסוג השני, "הן חובות מקצועיות, בגדרן נידרש המומחה לשקף בחוות דעתו את מצבו הרפואי האמתי של הניזוק, על יסוד כל החומר הרפואי הרלוואנטי והערכתו המקצועית" [עניין פלונית, פסקה 12].

באשר לאפשרות מינוי מומחה נוסף באותו תחום שבו כבר מונה מומחה, הרי ש"בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות־הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות־דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף.

ככל שבדיקתו של התובע אצל המומחה לא הייתה מושלמת ולא שיקפה את מצבו לאשורו בשל חוסר שתוף הפעולה מצד התובע, הרי שבמקרה כזה אין לו לתובע אלא להלין על עצמו.

הענקת אפשרות לתובע שכזה לשפר את מצבו על ידי פסילת חוות דעת המומחה, או אפילו על ידי מינוי מומחה נוסף, חרף היתנהלותו האמורה, כמוה כמתן פרס למי שמנהל ענייניו בחוסר תום לב, ובטווח הרחוק עלולה להוביל לעידוד היתנהלות מעין זו בקרב תובעים-נפגעים פוטנציאליים: היה ויצליחו להטעות את המומחים הרפואיים – מה טוב, בכך הם יאדירו את נזקיהם ויזכו בפצוי מוגדל שאינו משקף נכונה את נזקיהם האמתיים, והיה ולא יצלח בידם הדבר – כי אז ימונה להם מומחה חדש לבקשתם, בין במקום ובין בנוסף, בבחינת מתן היזדמנות נוספת לתיקון לאחר שהניסיון להערים על המומחה כשל.

יתירה מזו, בעניינינו קביעתו של המומחה כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה, אינה נעוצה רק בהיעדר שתוף הפעולה אשר גילה התובע בבדיקה, אלא מהוה קביעה פוזיטיבית ונסמכת על התעוד הרפואי בעיניינו של התובע והממצאים שהודגמו בבדיקות ההדמיה, על כן, גם מטעם זה לא מצאתי כי יש מקום לפסילת חוות דעתו או למינוי מומחה נוסף.

...

טענות הצדדים בתמצית לטענת התובע, המומחה התבצר במסקנה כי התובע אינו סובל מנכות לאחר שהתרשם שהתובע אינו משתף פעולה בבדיקה הקלינית, זאת לאור קביעתו בחוות הדעת כי בבדיקה אצלו הפגין התובע חוסר תנועות מוחלט.

ד"ר רייכל לא מצא בבדיקות ההדמיה ממצאים חבלתיים שיכולים להסביר קיומה של הגבלת תנועות בעמה"ש הצווארי והמותני, וכפי שהעיד המומחה "מה שקובע בסופו של דבר זה בדיקה קלינית ואם הממצאים שיש בהדמיה יכולים להסביר את הממצאים הקליניים. זה כלל ברפואה" (עמ' 19 לפרוטוקול, שור' 12-11).

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,500 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

רק בעקבות החלטה זו המבקשות ראו להגיב והגישו את תגובתן ביום 10.2.22 בגדרה עמדו על זכות היסוד של בעל דין לחקור כל עד לרבות מומחה מטעם בית משפט וכן הסבירו כי השקיעו רבות לבצע את ההמצאה אלא שהדבר לא עלה בידיהן מפאת חוסר שתוף הפעולה מצד המומחה.

להודעה זו הגיבו המבקשות וטענו, כי המומחה הוא זרועו הארוכה של בית המשפט ולא מתקבל על הדעת כי יתעלם מהחלטות במשך חודשים רבים, ורק כאשר מוגשת בקשה לפסילתו שאותה המציא המשיב לעיונו, אזי יראה לשתף פעולה ועוד מבלי שנתן הסבר כלשהוא להתנהלותו זו. במצב דברים זה, כך סבורות המבקשות יש לפסול את מינויו של המומחה ולחילופין למנות מומחה נוסף שכן ספק אם ניתן לסמוך על חו"ד של מומחה המתעלם מהחלטות ולא טורח להתייצב למרות זמונו.

דיון והכרעה הבקשה המונחת לפניי כעת והמחייבת הכרעה, היא בקשתן של המבקשות לפסילת חו"ד ולחילופין למינוי מומחה נוסף.

חוסר המעש שדבק בהתנהלות המומחה בא על תקונו, המומחה הביע נכונות לשתף פעולה ולהתייצב לדיון שיקבע לחקירתו, ומכאן לא קיימת הצדקה לפסילת חו"ד. שעה שחוסר המעש הוסר הרי האקט הדראסטי של פסילת חו"ד לו עותרות המבקשות אפשרי במקרים קצוניים נוספים :" ... בהם המומחה פעל בחוסר תום לב, או שקיים חשש ממשי לגרימת עוות דין לאחד מן הצדדים להליך, וכן במקרים בהם התגלה פגם מהותי היורד לשורש העניין ולא ניתן להסירו באמצעים פחות קצוניים" (רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקה 11 (17.12.17).

19 גם בקשתן החלופית של המבקשות דינה דחיה מהטעם שלא נטען ואין זה המקרה בו :"בית המשפט ניתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בליבו של בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו"(רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, פסקה 13 (23.1.19).

...

הזמן חלף והתברר שהמבקשות מתעלמות גם מהחלטה אחרונה זו. בשל כך ניתנה החלטתי ביום 6.2.22 שבגדרה הוריתי לצדדים להגיש את סיכומיהם.

בענייננו, שקלתי לבקש את עמדת המומחה לפני מתן החלטה זו, אולם משום שאני סבור כי נכון וצודק לדחות את הבקשה גם בהנחה, כטענת המבקשות, כי המומחה לא הקפיד על קיום כל ההחלטות שניתנו בעניינו, לא ראיתי טעם לבקש את תגובתו.

למען הסר ספק, החלטתי זו לא חוסמת את דרכו של מי מהצדדים לעתור בכל בקשה שיראה לנכון לאחר חקירת המומחה, לרבות בקשת לפסילת חו"ד או למינויו של מומחה נוסף.

סוף דבר : הבקשה נדחית, והמבקשות ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

לפני בקשת התובע להורות על פסילת המומחה הרפואי שמונה לבדוק את מצבו בתחום האורתופדי, ולמנות מומחה אחר תחתיו.

את מסקנתו, לפיה לא נותרה לתובע נכות רפואית בעקבות התאונה, ביסס המומחה, בין היתר, על העובדה שבעוד שבבדיקה מכוונת הציג התובע מיגבלת תנועה בעמוד השידרה הצוארי והמותני, הרי שבבדיקה עקיפה לא אובחנה מיגבלה בתנועת עמוד שדרה צוארי ומותני.

לשיטת הנתבעים, חוות דעתו של המומחה היא אובייקטיבית וקוהרנטית, אין עילה לפסילתה ולמעשה בקשת התובע היא ניסיון לסחוט אחוזי נכות תוך ניצול לרעה של הליכי משפט.

בשל חשיבות הדברים, אצטט להלן את הקביעות מתוך פסק הדין: "אפשר להבין את נימוקיו של דר' גפטלר אשר בחתירתו להגיע לתוצאה מושכלת ונכונה בחר להשתמש בשיטת בדיקה מסוימת אשר תנטרל התכנות של אי שתוף פעולה מצד המערער, תהא הסיבה לכך אשר תהא, וכן ניתן גם להבין מבחינתו הוא את חששו שחשיפת הפרטים תקשה על ביצוע בדיקה עקיפה כזו בעתיד במקרים אחרים. ברם – יש קושי בכך שבית המשפט אימץ את הקביעה הסופית ואת מסקנתו של המומחה, כאשר, בידי המערער ומייצגו לא היו הכלים והיכולת להיתמודד עם הבדיקה וממצאיה ולמצות חקירה של המומחה, לרבות על דרך של הוועצות ברופא חצוני מטעמו של המערער והתמודדות עם אותה שיטת בדיקה שנותרה עלומה.

לא הונחו לפניי חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות הבהרה שניתנו בעיניינו של התובע בתיק ע"א 74871-12-20 ואולם מפסק הדין ניתן להבין שבתיק דהתם לא פירט המומחה אפילו מרכיב אחד של הבדיקה העקיפה, זאת בשונה מעניינו של התובע בתיק שבכותרת בו הסביר המומחה את מהות הבדיקה העקיפה ואף פירט ממצאים של אחד ממרכיבי אותו בדיקה.

פסילת מומחה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים חריגים בלבד, בהם עלול להגרם לאחד הצדדים עוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב, או כאשר הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות הדעת יורד לשורש העניין (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673, 678).

...

שאלה נפרדת היא מהו המשקל שיש לתת לממצאים אלו ועד כמה הם משליכים על המסקנה הסופית, ואולם כאמור, במסגרת החלטה זו אינני מתיימר להכריע בשאלת משקל הממצאים ומסקנות חוות הדעת.

תוצאת הדברים היא שדין בקשת התובע לפסילת המומחה להידחות.

אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 1 הוצאות בגין בקשה זו בסך של 3,000 ₪.

כן הפניתה להתנהלותו של המבקש במהלך הבדיקה אשר התבטאה בשיתוף פעולה לקוי וכן האדרה, כמצוין על ידי המומחה, דבר אשר פוגם לשיטתה באמינות הנבדק.

אכן הלכה היא כי פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט תיעשה במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להגרם לאחד הצדדים עוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב. המבקש, בצדק, איננו מבקש לפסול את חוות דעתו של פרופ' סודרי, כאשר בקשתו למינוי מומחה נוסף משמעותה, כי בסופו של יום שתי חוות הדעת יונחו לפתחו של בית-המשפט, וזה יקבע אילו מקביעותיהם של המומחים תאומצנה.

בהקשר זה אין להיתעלם מן העובדה כי למבקש מצב רפואי בשל ארוע תאונתי קודם, 10 שנים עובר לתאונה דנא (וכן תאונות מרובות נוספות), ומסקנתו זו של המומחה, שהנה מסקנה רפואית אשר מצויה בלב לבו של שיקול דעתו המומחה, ככזה, הנה סבירה ואין מקום לסטות ממנה.

המבקש הניח לפניי פיענוח בדיקת הדמיה MRI, לברך שמאל, שבוצעה ביום 17.09.2019 ובה צוין כי "הודגם קרע רדיאלי זעיר בקרן הקדמית של המניסקוס הלטראלי". המומחה הופנה בחקירתו לאותה בדיקה, ובפרט לאמירתו במסגרת חוות הדעת, כי "ב 6.08.2020 דווח כי ב- MRI חוזר של הברך ה-ACL המשכי ואין קרעים במיניסקוסים". המומחה אישר בחקירתו, כי אותה בדיקה עדכנית צוינה על ידו כבדיקה שדיווחיה לו, אולם לא הונחה לפניו: "זה דווח כי כנראה ה-MRI לא היה אצלי" (עמ' 3, שורה 17).

...

לא שוכנעתי מתשובותיו של המומחה מה מנע ממנו לבחון את מכלול הממצאים ולעיין בכלל המסמכים הרפואיים, עובר למתן חוות הדעת מטעמו.

יוצא אפוא, כי הסבריו של המומחה לבדיקת ההדמיה משנת 2019, לרבות בעניין הפער בין אלה לבדיקות העדכניות, באו לראשונה במסגרת חקירתו לפניי.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה מתקבלת ואני מורה על מינויו של מומחה נוסף בתחום הכירורגיה האורתופדית אשר בשכרו יישא המבקש.