מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפסילת מומחה רפואי ומינוי מומחה נוסף בשטח הפסיכיאטרי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

אולם, אין בכך כדי לגרוע מהידע ומהניסיון של המומחה ליתן חוות-דעת בתחום שהוא בקיא בו. כך, ברע"א 3816/96 אבו ג'ודה נ' הסנה, חברה לביטוח בע"מ (30.1.1997) נטען לביטול מינוי מומחה של רופא שבמועד מינויו ובמועד מתן חוות-דעתו טרם קיבל את תוארו כמומחה בפסיכיאטריה.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את מינוי המומחה היתקבל, ונקבע: "אין ספק שראוי, ככלל, למנות כמומחה אדם שיש לו היתמחות באותו תחום רפואי בו נידרשת חוות הדעת. זו הפרקטיקה הנוהגת וכך ראוי. תחומי הרפואה השונים דורשים היתמחות מיוחדת, ונדרשים ידע וניסיון מיוחדים בכל תחום רפואי. מומחה באורטופדיה, לא בהכרח יהיה לו הידע הנידרש בתחום הנוירולוגיה, או רפואת שיניים. ייתכנו, על כן, מקרים בהם מינויו של רופא כמומחה ייפסל. כך, לדוגמא, אם ימונה רופא ליתן חוות דעת רפואית בתחום אשר אין לו בו כל מומחיות. מינוי כזה יענה על דרישת התקנות, על פיה ניתן למנות רופא כמומחה בכל ענין רפואי. אך שיקול הדעת שעמד ביסוד המינוי יימצא לקוי עד כי יצדיק היתערבות ובטול למינוי. עם זאת, יקרה לא אחת שמי שאין לו, או אין לו עדיין, תואר מומחה בשטח רפואי מסויים יהיה לו ידע בתחום זה וניתן יהיה לסמוך על חוות דעתו באותו תחום. במקרה כזה, אין לפסול את אפשרות מינויו כמומחה. ואם התמנה רופא כזה ליתן חוות דעת בתחום מסויים - ומכוח הגדרת מומחה ניתן למנותו כמומחה על אף שאינו מומחה רפואי באותו תחום - לא בהכרח יהיה מקום לבטל את מינויו". כן ראו, ע"א 676/88 חונדיאשווילי נ' בידרמן חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 8: "ברי, שבדרך כלל, כשמתבקש צד להוכיח נכות בשטח רפואי מסוים, ראוי שחוות הדעת בקשר לכך תינתן על ידי רופא מומחה באותו שטח רפואי. (וראה גם הגדרת "מומחה" בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986).
יצוין שטענות דומות כלפי המומחה נדונו ונדחו גם בת"א (שלום רח') 48678-08-18 י.ש נ' התאגיד הישראל לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ (9.12.2019) ("בעניינינו, אין מדובר במינוי מומחה שהוא זר לתחום הרפואה במסגרתו התבקש לחוות את דעתו, אלא להיפך, אין כל ספק כי המומחה עוסק שנים ארוכות בתחום רפואת הכאב. עצם העובדה שהמומחה שימש כמנהל המערך לשקום כאב רב תחומי בבית חולים שיבא, בנוסף לכך שהמומחה התמנה בעבר, מספר פעמים לא מבוטל, כמומחה בתחום רפואת הכאב על ידי בתי משפט שונים, מניחים גם הם את דעתי בנוגע למומחיותו בתחום הכאב").
...
ממילא לאור התוצאה גם אין מקום להיעתר לסעדים הנוספים שהתבקשו, כגון השבת שכר-הטרחה או דיווח על המומחה לגורמים כאלו או אחרים.
על כן, הבקשה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח ללא קשר לתוצאת ההליך.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפני בקשת הנתבעים להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' משה קוטלר, ולחילופין להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף, מטעם בית המשפט, בשטח הפסיכיאטרי.
...
לאור זאת אני נעתר לבקשת התובע וממנה מטעם בית המשפט את ד"ר זאב גרוסווסר.
התוצאה לסיכום האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' קוטלר או למינוי מומחה רפואי נוסף.
מאידך אני מקבל את הבקשה למינוי מומחה רפואי בשטח השיקומי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

להערכתו התסמינים היו מתפרצים במועד כלשהוא גם בלי התאונה: "ההעלאה, ההצפה על פני השטח של התסמינים, של התמונה הקלינית הזאת, הייתה קורית, לדעתי, בכל מקרה במהלך ה- 3, 4, 5 שנים האלה, לאחר התאונה... כי עד אז הייתה במסגרת מובנה, היא הייתה בבית ספר, היא הייתה בצבא. הייתה לה מסגרת... הגיל שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית מתגלים למערכת, היא בסוף שנות העשרה, שנות העשרים עד סוף שנות העשרים, זה הזמן שזה מתגלה בכל מקרה, לא משנה מה ההיסטוריה. כשהטראומות בהווה... אני חושב שהאשה הזאת, שהתובעת הייתה מגיעה להסתמנות הזאת, עם התאונה הזאת, בלי התאונה הזאת, הייתה מגיעה לזה" (עמ' 77).
בקשה לפסילת המומחה: ב-18/10/2022 הגישה התובעת בקשה לפסילת המומחה או מינוי מומחה נוסף בתחום הנפשי, זאת משום שלטעמה קביעות המומחה אינן קוהרנטיות וסותרות את ההיגיון והתיעוד הרפואי.
גם חוות הדעת השנייה, כולל חלוקת הנכויות בין העבר ובין התאונה, סבירה, וקביעת המומחה כי חלק מהנכות נובע מעברה של התובעת וחלק מהתאונה תואמת את העובדות החדשות שהתגלו לאחר חוות הדעת הראשונה, ומתיישבת עם המסמכים הרפואיים, כולל מיסמכי האישפוז במחלקה הפסיכיאטרית בהם קיים עיסוק מועט בתאונה ועיסוק נרחב בעברה של התובעת, וקיימת הערכה דומה לזו של המומחה על תיסמונת פוסט טראומטית מורכבת (C-PTSD) שמקורה בטראומות הילדות.
...
לא שוכנעתי כי יש לקבל את טענות התובעת כי המומחה ביקש להגן על טעותו מחוות הדעת הראשונה, וכפי שנקבע בהחלטה שדחתה בקשה לפסילתו, הרושם היה כי התייחס לשינוי באופן ענייני, שינה את מסקנותיו וקבע 30% נכות, ואף ייחס חלק ממנה לתאונה.
מכלול הראיות תומך במסקנה שהנכות הרפואית משקפת במידה רבה את הנכות התפקודית שעומדת על כשליש מהפגיעה בכושר ההשתכרות.
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 2,482,064 בתוספת שכ"ט והאגרה ששולמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעת, ילידת 30/04/1964, הגישה תביעה זו בגין תאונה מיום 10/04/2014 בה נפלה בבור או אספלט פגום שהיה בכביש אשר בשטחה של הערייה ונחבלה; לשיטת התובעת, בעקבות התאונה היא סובלת מהגבלה בתנועות היד והאצבעות והיא ממשיכה ללכת עם סד ליד; התובעת טוענת כי היא אינה מצליחה לישר או לכופף את האצבעות באופן מלא והיא סובלת מהגבלה בגפה שמאל עליונה, כאבים, רגישות יתר והגבלה קשה בתנועות האצבעות.
ביום 21/07/2021 הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות דעת המומחה ולצדה בקשה למינוי מומחה אורתופד נוסף ולחילופין בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה; לאחר שהוגשה תגובת הנתבעות ניתנה ביום 25/10/2021 החלטה ע"י כבוד השופט אחסאן כנעאן בה נקבע כי לא ניתן לבסס עילה לפסילת חוות דעת או מינוי מומחה רפואי נוסף ללא חקירת המומחה; זמן מה לאחר החלטה זו, התיק הועבר לטיפולי.
...
ת: יש דמיון מסוים, דבר שגורם לבלבול באמת בין שתי בין שתי האבחנות האלה, כאשר לצורך כך קיימים קריטריונים לאבחנה של CRPS, והיא לא עומדת, לא עמדה בקריטריונים האלה, ולכן, ולפי זה ולפי דברים אחרים הגעתי למסקנה שלא מדובר ב-CRPS אלא בתסמונת המחלה, כפי שכתבתי אותה בחוות הדעת.
כמו כן טוענת הנתבעת כי המומחה ערך בדיקה קלינית מקיפה ויסודית אשר הובילה אותו לבסוף להגיע למסקנה רפואית לפיה התובעת אינה סובלת מ- CRPS ולפיכך יש לאמץ את חוות דעתו ולדחות את בקשת התובעת לפסילת חוות הדעת ולחלופין למינוי מומחה נוסף.
כמו כן אני מקבלת את תשובתו של ד"ר רינות לפיה אבחנה של CRPS יכולה להיעשות בבדיקה קלינית בלבד.
יחד עם זאת ולאור התשובות שניתנו בחקירתו כי אכן מדובר במקרה נדיר וכי המחלה הפיקטיבית הינה מחלה נדירה, שמקורה אינו אורגני, כי אם נפשי, אני סבורה כי יש למנות מומחה בתחום הנפשי על מנת שהתובעת תוכל למצות את זכותה להוכחת נכותה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהקשר זה הצהיר המומחה כדלקמן: " אני מאשר כי איני מומחה לראומטולוגיה או רפואת כאב, אולם יש לי ניסיון רב שנים באבחנה וטפול של תיסמונות כאב מעצם היותי מומחה מתחום עמוד השידרה. אם אין הסכמה להצעתי, אשר באה כדי לחסוך זמן שפוטי יקר, אזי יש למנות מומחה מתחום תיסמונות הכאב כדי שיקבע נכות לפיברומיאלגיה אשר החמירה בצורה ברורה לאחר תאונת הדרכים מיום 10.7.22 ומה ייזקף למצב קודם". בעקבות קביעת המומחה כאמור, ביום 22.2.24 הוגשה בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה, שכן האבחנה לפיה היא סובלת מפיברומיאלגיה התבררה רק לאחר הגשת התביעה ובמסמכים הרפואיים העדכניים שצורפו מטעמה, יש כדי להצביע על קיומה של ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה גם בתחום זה. הנתבעת מיתנגדת לבקשה למינוי מומחים מכל תחום וטענה בהקשר זה לדלות של תעוד רפואי שהוצג בעיניינה של התובעת, להעדר רצף טפולי ולהיעדר ממצאים או תלונות אשר יש בהם כדי להצביע על ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים.
בנוסף לכך, כפי העולה מחוות דעת המומחה בתחום האורתופדיה מיום 5.11.23, להערכת המומחה התעוד הרפואי בעיניינה של התובעת עובר לתאונה מעלה תמונה של תיסמונת כאב בהיתהוות ולהתרשמותו התובעת סובלת מתסמונת כאב פוסט-טראומטית עם השפעה על תיפקודה הכללי אשר ייתכן והלכה והחמירה בצורה משמעותית לאחר התאונה ועקב כך המליץ כאמור על מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה כדי שיקבע נכותה בתחום זה. לא אחת קורה שבית המשפט מתקשה בקביעה אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בכלל, או בקביעה אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח מסוים נוסף.
לאור כל אלה, ומכיוון שייתכן ויש קשר בין מימצאי הבדיקות לתלונותיה של התובעת בתחום הראומטולוגיה ולאפשרות שהכאבים ממנה סובלת התובעת מובילים לתיסמונת כרונית (אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)), לאור הממצאים הנזכרים בחוות דעת המומחה בתחום האורתופדיה כמפורט לעיל לצד המלצתו למינוי מומחה נפרד בתחום הראומטולוגיה, אשר עם כל הכבוד הראוי, כפי שאף הצהיר המומחה בתחום האורתופדיה, אינו מתמחה בתחום הראומטולוגיה, ובצרוף המסמכים הרפואיים העדכניים שהוצגו לפניי אשר משקפים ומעידים על מצבה הרפואי העדכני של התובעת כיום, התרשמתי כי כל אלה עולים כדי ראשית ראייה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, המתחזקת אף לצידה של המלצת המומחה בתחום האורתופדיה אשר הגיעה למסקנה כאמור כי יש מקום למינוי מומחה בתחום זה. כפי שנקבע בפסיקה, גם אם המלצת המומחה ניתנה מבלי שהמומחה התבקש לחוות דעתו לעניין הצורך בה, משקלה רב. כך בעיניין רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין עלא (2004), הובהר כי העובדה שהמומחה לא נתבקש להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום אחר, אין בה כדי לפסול מיניה וביה את ההמלצה שניתנה על ידו.
למותר לציין כי אף בפני רופא המשפחה לא נמצאה תלונה בתחום הפסיכיאטרי ובנסיבות אלה לא קיים רצף טפולי מינימאלי וראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה. גם ביחס למינוי מומחה בתחום ה-א.א.ג, בשלב זה לא מצאתי כי ישנה ראשית ראיה בתחום זה, וזאת בשל העידר פניה וטפול כלשהוא אצל מומחה בתחום ה-א.א.ג או על תלונות כלשהן המעידות על פגימה אפשרית בתחום זה. לפיכך אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית המשפט: בתחום הנוירולוגיה – ד"ר **** גוטליב בתחום ראומטולוגיה – דר' עמיטל הווארד המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדקו את התובעת ויקבעו ממצאים באשר למצבה הרפואי בעקבות התאונה נשוא התביעה.
...
בהקשר זה הצהיר המומחה כדלקמן: " אני מאשר כי איני מומחה לראומטולוגיה או רפואת כאב, אולם יש לי ניסיון רב שנים באבחנה וטיפול של תסמונות כאב מעצם היותי מומחה מתחום עמוד השדרה. אם אין הסכמה להצעתי, אשר באה כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר, אזי יש למנות מומחה מתחום תסמונות הכאב כדי שיקבע נכות לפיברומיאלגיה אשר החמירה בצורה ברורה לאחר תאונת הדרכים מיום 10.7.22 ומה ייזקף למצב קודם". בעקבות קביעת המומחה כאמור, ביום 22.2.24 הוגשה בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה, שכן האבחנה לפיה היא סובלת מפיברומיאלגיה התבררה רק לאחר הגשת התביעה ובמסמכים הרפואיים העדכניים שצורפו מטעמה, יש כדי להצביע על קיומה של ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה גם בתחום זה. הנתבעת מתנגדת לבקשה למינוי מומחים מכל תחום וטענה בהקשר זה לדלות של תיעוד רפואי שהוצג בעניינה של התובעת, להעדר רצף טיפולי ולהעדר ממצאים או תלונות אשר יש בהם כדי להצביע על ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחים.
לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחים, בתגובת הנתבעת ובתיעוד הרפואי שצורף נחה דעתי שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה והראומטולוגיה.
ממצאים אלה, העשויים להביא לליקוי ונכות אפשריים, מביאים אותי למסקנה כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. ביחס למינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, כפי העולה מהמסמכים הרפואיים העדכניים שהוצגו לעיוני, התובעת התלוננה על ליקויים בתחום זה הן בפני הרופאים המטפלים והן בפני מומחים בתחום, לרבות על כאבים חוזרים ומתמשכים אשר אף גורמים להפרעות שינה ופגיעה בתפקוד (כעולה ממסמך רפואי מיום 21.6.23), ביצעה בדיקות המשך למיפוי עצמות אשר הצביעו על שינויים דיסקוגניים קלים בעמ"ש מותני ואסימטריה בבלוטה בעמ"ש צווארי, ולאחר חודשים ארוכים של בדיקות ותלונות אשר להן לא נמצא הסבר בבדיקות דימות ובדיקות עזר נוספות היא נבדקה 3 פעמים וקיבלה המשך טיפול אצל מומחים בתחום הראומטולוגיה אשר התרשמו לבסוף ממצאים המצביעים על קיומה של תסמונת פיברומיאלגיה המלווה בכאב מפושט (ראו סיכום ביקור מיום 27.6.23, מיום 30.11.23, ומיום 19.2.24).
לאור כל אלה, ומכיוון שייתכן ויש קשר בין ממצאי הבדיקות לתלונותיה של התובעת בתחום הראומטולוגיה ולאפשרות שהכאבים ממנה סובלת התובעת מובילים לתסמונת כרונית (אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם מונו כבר מומחים - רע"א 3504/11 שי ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)), לאור הממצאים הנזכרים בחוות דעת המומחה בתחום האורתופדיה כמפורט לעיל לצד המלצתו למינוי מומחה נפרד בתחום הראומטולוגיה, אשר עם כל הכבוד הראוי, כפי שאף הצהיר המומחה בתחום האורתופדיה, אינו מתמחה בתחום הראומטולוגיה, ובצירוף המסמכים הרפואיים העדכניים שהוצגו לפניי אשר משקפים ומעידים על מצבה הרפואי העדכני של התובעת כיום, התרשמתי כי כל אלה עולים כדי ראשית ראייה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הראומטולוגיה, המתחזקת אף לצידה של המלצת המומחה בתחום האורתופדיה אשר הגיעה למסקנה כאמור כי יש מקום למינוי מומחה בתחום זה. כפי שנקבע בפסיקה, גם אם המלצת המומחה ניתנה מבלי שהמומחה התבקש לחוות דעתו לעניין הצורך בה, משקלה רב. כך בעניין רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין עלא (2004), הובהר כי העובדה שהמומחה לא נתבקש להתייחס לצורך במינוי מומחה בתחום אחר, אין בה כדי לפסול מיניה וביה את ההמלצה שניתנה על ידו.
אשר על כן, בנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה גם בתחום הראומטולוגיה.
למותר לציין כי אף בפני רופא המשפחה לא נמצאה תלונה בתחום הפסיכיאטרי ובנסיבות אלה לא קיים רצף טיפולי מינימלי וראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה. גם ביחס למינוי מומחה בתחום ה-א.א.ג, בשלב זה לא מצאתי כי ישנה ראשית ראיה בתחום זה, וזאת בשל העדר פניה וטיפול כלשהו אצל מומחה בתחום ה-א.א.ג או על תלונות כלשהן המעידות על פגימה אפשרית בתחום זה. לפיכך אני ממנה את המומחים הבאים כמומחים מטעם בית המשפט: בתחום הנוירולוגיה – ד"ר **** גוטליב בתחום ראומטולוגיה – דר' עמיטל הווארד המומחים יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו מאת באי-כוח בעלי-הדין, יבדקו את התובעת ויקבעו ממצאים באשר למצבה הרפואי בעקבות התאונה נשוא התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו