לפני בקשה של הנתבעות 3-5 לפסילת חוות דעת המומחית לרפואה תעסוקתית, ד"ר סיגל שוורץ (להלן: "חוות הדעת" ו"המומחית"- בהתאמה),שמונתה על ידי בית המשפט.
עניינינו בתביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 14.4.15, עת נפל מסולם ונחבל בכפות רגליו ובשוקיים (שברים).
בהתאם לכתב המינוי מיום 31.5.21 , נדרשה המומחית לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי בעלי הדין, לבדוק את התובע ולקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי:
א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות?
ב. מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאלו תקופות?
ג. האם סובל התובע כיום ממגבלות תפקודיות כתוצאה מן התאונה נשוא התביעה ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד ואם כן, מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים הללו.
המומחית ציינה כי התרשמותה הראשונית היתה שהתובע מאדיר את מצבו הרפואי, החומר הרפואי שהציג, לא ביסס את טענתו ל- CRPS, וגם לא הבדיקה הגופנית שערכה.
החלטת מינוי מומחה חלופי תישלח לצדדים בימים הקרובים.
...
ואולם, למקרא דוחות הוועדות הרפואיות, סיכומי הרופאים האורטופדים שטיפלו בתובע בשנת 2016, וחוו"ד של ד"ר עאוני, ניצלה את ההזדמנות עת התקשר אליה ב"כ התובע לשאול אם קיבלה את שכרה, כדי לבקש ממנו לצלם את כפות רגליו של התובע לאחר הליכה קצרה; ומהצילומים שהועברו לה התבסס חשדה בדבר היותו של התובע סובל מ- CRPS; ומשלא נראה לה כי די בצילומים, כאשר התקשר אליה שוב ב"כ התובע, בעניין העברת הכסף, ביקשה שיבוצעו שני מפגשי זום, ולאחריהם הגיעה למסקנה כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 51.55% בגין התחלואה האורטופדית, הצלקות, ותסמונת ה-CRPS, לגביה קבעה כי היא קשורה לתאונה.
בנוסף, עולה התהייה, מה היתה המסקנה בחוו"ד אלמלא התקשר מיוזמתו ב"כ התובע, פעמיים, אל המומחית בעניינים כספיים, כדבריה.
לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.