בקשה לפסילת מומחה רפואי ומינוי מומחה חלופי בתביעת נזקי גוף

בקשת המבקשת ליתן לה רשות לערער על החלטת בית משפט השלום פתח תקווה (כב' הש' א. רוטקופף) מיום 29.9.21 במסגרתה נדחתה בקשתה לפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט ולחלופין למינוי מומחה נוסף, במסגרת תביעתה לתשלום פיצויים בשל ניזקי גוף.

בית משפט קמא קבע כי הטעם אותו מציגה המבקשת, לפיו המומחה משתייך לאסכולה הקובעת כי אין ק"ס בין פגיעתה הנטענת לעבותדה, אין בו כשלעצמו, כדי להוות טעם המצדיק פסילתו, כך גם שמורה למבקשת הזכות לתקוף את חוות הדעת באמצעות הכלים הדיוניים השונים העומדים לה ובכלל זה חקירת המומחה, וכי ככל שלאחר מיצוי הכלים הדיוניים יהא ספק בליבו של בית המשפט, הרי ממלא מוסמך הוא למנות מומחה רפואי נוסף אף מבלי שנתבקש לכך.

ואולם גם לגופם של דברים לא מצאתי עילה לפסול את חוות דעתו של המומחה או להורות על מינוי מומחה חלופי תחתיו בשלב זה. הובהר בפסיקה כי המומחה הרפואי משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ופסילתו של המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט ומינוי מומחה אחר במקומו, היא האפשרות הקיצונית ביותר העומדת בפני בית המשפט, מקום בו נוצר קושי הן במינוי והן בחוות הדעת (רא': ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (3/5/18); רע"א 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.7.18)).

...

כידוע, אף מינוי מומחה נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא אך ורק במקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (עא 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בעמ, (2013); רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, (2002); רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ (2002); וראו החלטתי בעניין תא (מרכז) 40227-01-14 - ת.ל. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015)).

כך לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף נקבע ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999) ע"י כב' השופט א. ריבלין כי: "אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פרכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין" כפי שצוין בפסיקה לעיל, מינוי נוסף ייעשה כאשר נפל ספק אצל הערכאה הדיונית המבררת האם ניתן להגיע למסקנה ברורה וראויה נוכח מכלול החומר הניצב לפניו לרבות חוות דעת המומחה שמונה על ידו והכל על פי שיקול דעתה.

לפיכך אינני מוצא כל פגם בכך שלא אצה דרכו של בית משפט קמא במינוי מומחה נוסף כבר עתה, קודם שהוברר לו מהי האסכולה השלטת כיום וכיוצ"ב. סוף דבר הבקשה נדחית.

בפניי בקשה מטעם המבקשת/נתבעת מיום 1.7.2021 לפסילת חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט בתחום רפואת הכאב, דר' פאולה שטרמן, או לחילופין למנות מומחה נוסף בתחום רפואת הכאב.

בתאריך 18.6.2014 הגישה התובעת כנגד הנתבעת, שהנה מבטחת הרכב, תובענה לפצוי בגין ניזקי הגוף אשר נגרמו לה על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ט – 1975.

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

דיון והכרעה : פסילת חוות דעת מומחה ומינוי מומחה חלופי – הפן המשפטי : מומחה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה וחזקה עליו שהוא פועל במקצועיות ובתום לב, ולכן בתי המשפט מייחסים מהימנות גבוהה לחוות הדעת של המומחים מטעמם והנחת המוצא היא כי המומחה פועל באופן הגון וללא משוא פנים (ראה: רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת מיום 30.12.2007).

משכך, אין די בכך שמומחה נתן בעבר מספר מועט של דעת עבור גוף צבורי או חברת ביטוח ו/או עבור ב"כ כדי להביא לפסילתה של חוות דעתו בהעדר קיומה של זיקה מהותית בין חברת הביטוח/גוף צבורי ו/או לב"כ לאורך פרק זמן משמעותי (ראה : א(שלום ראשון לציון) 37647-01-18 אלציון עולה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ מיום 8.7.2021).

...

בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.

במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

בקשה לפסילת חו"ד מומחה רפואי שמונה מטעם ביהמ"ש ולחילופין למינוי מומחה נוסף.

רקע וטענות הצדדים המשיב הגיש תביעה לניזקי גוף כנגד המבקשות.

19 גם בקשתן החלופית של המבקשות דינה דחיה מהטעם שלא נטען ואין זה המקרה בו :"בית המשפט ניתקל בקושי מקצועי בחוות הדעת או במומחה, אשר מותיר ספק בליבו של בית המשפט ביחס ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על סמך החומרים שלפניו"(רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ, פסקה 13 (23.1.19).

...

הזמן חלף והתברר שהמבקשות מתעלמות גם מהחלטה אחרונה זו. בשל כך ניתנה החלטתי ביום 6.2.22 שבגדרה הוריתי לצדדים להגיש את סיכומיהם.

בענייננו, שקלתי לבקש את עמדת המומחה לפני מתן החלטה זו, אולם משום שאני סבור כי נכון וצודק לדחות את הבקשה גם בהנחה, כטענת המבקשות, כי המומחה לא הקפיד על קיום כל ההחלטות שניתנו בעניינו, לא ראיתי טעם לבקש את תגובתו.

למען הסר ספק, החלטתי זו לא חוסמת את דרכו של מי מהצדדים לעתור בכל בקשה שיראה לנכון לאחר חקירת המומחה, לרבות בקשת לפסילת חו"ד או למינויו של מומחה נוסף.

סוף דבר : הבקשה נדחית, והמבקשות ישלמו למשיב הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

לפני בקשה של הנתבעות 3-5 לפסילת חוות דעת המומחית לרפואה תעסוקתית, ד"ר סיגל שוורץ (להלן: "חוות הדעת" ו"המומחית"- בהתאמה),שמונתה על ידי בית המשפט.

עניינינו בתביעה בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 14.4.15, עת נפל מסולם ונחבל בכפות רגליו ובשוקיים (שברים).

בהתאם לכתב המינוי מיום 31.5.21 , נדרשה המומחית לעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לה על ידי בעלי הדין, לבדוק את התובע ולקבוע ממצאים לגבי מצבו הרפואי: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? ב. מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאלו תקופות? ג. האם סובל התובע כיום ממגבלות תפקודיות כתוצאה מן התאונה נשוא התביעה ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד ואם כן, מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים הללו.

המומחית ציינה כי התרשמותה הראשונית היתה שהתובע מאדיר את מצבו הרפואי, החומר הרפואי שהציג, לא ביסס את טענתו ל- CRPS, וגם לא הבדיקה הגופנית שערכה.

החלטת מינוי מומחה חלופי תישלח לצדדים בימים הקרובים.

...

ואולם, למקרא דוחות הוועדות הרפואיות, סיכומי הרופאים האורטופדים שטיפלו בתובע בשנת 2016, וחוו"ד של ד"ר עאוני, ניצלה את ההזדמנות עת התקשר אליה ב"כ התובע לשאול אם קיבלה את שכרה, כדי לבקש ממנו לצלם את כפות רגליו של התובע לאחר הליכה קצרה; ומהצילומים שהועברו לה התבסס חשדה בדבר היותו של התובע סובל מ- CRPS; ומשלא נראה לה כי די בצילומים, כאשר התקשר אליה שוב ב"כ התובע, בעניין העברת הכסף, ביקשה שיבוצעו שני מפגשי זום, ולאחריהם הגיעה למסקנה כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 51.55% בגין התחלואה האורטופדית, הצלקות, ותסמונת ה-CRPS, לגביה קבעה כי היא קשורה לתאונה.

בנוסף, עולה התהייה, מה היתה המסקנה בחוו"ד אלמלא התקשר מיוזמתו ב"כ התובע, פעמיים, אל המומחית בעניינים כספיים, כדבריה.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

הנידרש לנדון המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה לתשלום פיצויים עקב ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עקב פגיעתו במסגרת עבודתו אצל המשיבה, ביום 19.2.14, בעבודות פינוי פסולת, עת נטען כי במהלך הרמת מטען כבד (משאבה מים) חש בכאבים עזים בגבו (להלן- התאונה).

המבקש טען כי יש להורות על פסילת המומחה, ולחילופין למנות מומחה נוסף לצידו, ולחלופי חילופין להורות למומחה להשלים את חוות דעתו דרך קביעת אחוזי נכות ברורים, וכן להורות על מתן ארכה להגשת סיכומים.

בנידון נראה כי לא התעורר ספק בליבו של בית משפט קמא באשר ליכולתו להכריע במחלוקת שבפניו וכן במצבו הרפואי והתפקודי של המבקש על סמך חוות דעת המומחה שמונה והראיות הנוספות והעדויות, ואף כי ציין מפורשות בהחלטה כי לא שוכנע בקיומה של "עילה של ממש" המצדיקה פסילת המומחה.

...

בנדון, ובדומה לבית משפט קמא, אף אני סבור כי המבקש לא הצביע על פגם היורד לשורשו של עניין בחוות דעת המומחה או במהימנותו או במהימנות חוות הדעת, באופן המצדיק את פסילתו.

וכן אין מקום להיעתר לבקשת המבקש למתן הוראות למומחה להשלמת חוות דעתו ולהארכת המועד להגשת הסיכומים, מאחר וטענות אלה עניינן בפרוצדורה וניהול ההליך בפני בית משפט קמא ומקומן להתברר בפני בית משפט קמא.

הבקשה נדחית.