לפניי בקשת התובעת לפסול מומחית מטעם בית המשפט שמונתה בתיק שלפניי בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר טטיאנה מיצ'ניק-רסניק, לאחר שהאחרונה נחשפה, לטענתה, למסמכים פסולים שהועברו אליה באמצעות ב"כ הנתבעת 2, טרם בדיקת התובעת.
את מידת הרלוואנטיות של מסמכים לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, בתביעה המוגשת על פי פקודת הנזיקין, ניתן לבחון, בין היתר, גם על פי הרלוואנטיות של אותם מסמכים לחוות הדעת של המומחה מטעם הצדדים, המונחת בפני המומחה שמינה בית המשפט.
...
במקרה דנן, אני סבורה שסרטון המתעד את אירוע התקיפה, רלוונטי לצורך בחינת הערכת מצבה הנפשי וקביעה האם התובעת סובלת הפרעת דְּחָק בתר חבלתית, שהינה ממילא תוצאה של אירוע מסויים ועל מנת להעריך האם יש בו כדי לגרום להפרעה, על הרופא הבודק להתרשם מהאירוע, כאשר איני מוצאת מניעה לכך שהמומחית תתרשם מהאירוע באמצעות נסיבות חיצוניות או נסיבות אובייקטיביות אחרות ולא רק מסיפור המעשה על ידי התובעת.
בית המשפט ער לכך שהמומחית עלולה למעשה להסיק מסקנות, שייתכן והן שגויות בנוגע לאירוע (ולא בכדי עמדה המומחית על קבלת חומרי חקירה גולמיים, שהם אובייקטיביים יותר), אלא שעסקינן במומחית מקצועית, ממילא אם תעמוד בפני המומחית גרסתה של התובעת בלבד, גם אז יכולה המומחית להסיק מסקנה שגויה לגבי נסיבות האירוע וחוות דעתה של המומחית נתונה לביקורת, אך אין למנוע ממנה מידע אשר יש בו השלכה ברורה באשר למסקנות המומחית, מעצם הגדרת המחלה
שעה שחסרים למומחית כלים כלשהם להעריך את הנכות, בין היתר באמצעות תיעוד של מהלך טיפולי כלשהו, דומתני, כי בחינת נסיבות האירוע עצמן יש בהן כדי לסייע בידי המומחית לבסס את חוות דעתה, כאשר יש לזכור, כי באבחנה העוסקת בהפרעת דחק בתר חבלתית, בראש ובראשונה, כחלק מהגדרת ההפרעה, יש צורך באירוע החבלתי.
סוף דבר, הבקשה לפסילת המומחית נדחית.
