בפני בקשת התובע להורות על פסילת חוות דעתו של ד''ר אבשלום כרמל, המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש לבדיקתו, ולחילופין – בקשה למנות מומחה רפואי נוסף.
למרות זאת, קיים פער משמעותי באחוזי הנכות שהעניק המומחה לתובע בגין ממצאים אלה, לעומת אחוזי הנכות שנקבעו לתובע ע"י המל"ל, וע"י המומחה מטעמו, והדברים תמוהים.
דיון והכרעה
נקודת המוצא בפסיקה היא, כי "לא בנקל יוחלט על פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט" (רע"א 7709/15 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (22.1.2015) סעיף 5 לפסק הדין).
לאחר ששבתי ועיינתי בחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש, דר' כרמל, וכן בחקירתו, באתי לכלל מסקנה כי אין המדובר במקרה המצדיק את פסילת חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.
חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט מפורטת, נסמכת על בדיקתו של התובע ועל מסמכים רפואיים, ומסקנות המומחה מבוססות באופן המאפשר לביהמ"ש להתרשם ולבסס ממצאים ביחס למצבו הרפואי של התובע, כפי שיפורט להלן.
תפקידו של המומחה, בעל הניסיון והמקצועיות, לבדוק את הנפגע ולהתאים את מצבו לאחוזי הנכות הקבועים בתקנות, בהתאם לחומרת מצבו של הנפגע, תוך שלמומחה ישנו הידע והניסיון לאחר שנחשף לקשת רחבה של מקרים, להציב את מצבו של הנפגע במקום המתאים על קשת זו.
ודוק, התובע אינו מלין על ממצאים שגויים בבדיקה שערך המומחה לתובע הנפגע, אלא על אופן יישום התקנות, ועל שיקול הדעת שהפעיל המומחה בבואו ליישם את התקנות.
...
הסבריו מביאים למסקנה כי קביעותיו מבוססות היטב על מצב הדברים, כפי שעלה מן הבדיקה הגופנית שערך לתובע, והמומחה עשה שימוש בניסיונו הרב, בעיקר בתחום הספציפי של כף היד, בעת הפעלת התקנה הרלוונטית בעניינו של התובע, באופן שקול והגיוני, כפי שפורט לעיל.
סוף דבר, מכל המקובץ עד כה עולה כי לא נפל כל פגם בחוות דעתו של המומחה ביהמ"ש, ודאי לא פגם הגורם לעיוות דין, ועל כן דין הבקשה לפסילת חוות דעתו, להידחות.
חוות הדעת המונחת בפני נהירה, מבוססת ומפורטת, מאפשרת הכרעה במחלוקת שבין הצדדים, ועל כן לא מתעורר צורך במינוי מומחה נוסף, וגם הבקשה בעניין זה, נדחית.