בקשה לפסילת מומחה בית המשפט בתחום האיטום

מנגד, טוענת המשיבה, כי מלכתחילה מונה המומחה בהסכמת הצדדים, אשר אושרה על ידי בית המשפט, על מנת לקבוע מה הם ליקויי האיטום בפרויקט והאם הם באחריות המבקשת.

משכך, לטענת המבקשת, שעה שהמומחה לא הודיע לצדדים ולבית המשפט בשלב מוקדם יותר כי אינו מסוגל לחוות דעתו בשאלת האחריות, ולשם כך יש צורך במינוי מומחה הנוסף בתחום האינסטלציה, הרי שנפל פגם מהותי בחוות דעתו ויש להורות על פסילתה, לכל הפחות בכל הנוגע לשאלת האחריות.

...

משכך, אין בידי לקבוע כי המומחה לא ציין עד לשלב זה כי טענות המבקשת בכל הנוגע לליקויים בתכנון תעלות ניקוז אינן מצויות בתחום אחריותו.

שעה שהמומחה אינו חולק על כך כי תכנון תעלות ניקוז אינו בתחום מומחיותו, ושעה שבמסגרת התייחסותו לבקשה ציין המומחה כי תכנון תעלות ניקוז עשוי היה לצמצם את כניסת המים, ולו במעט, מקובלת עלי טענת המבקשת שלפיה יש לאפשר את בחינת טענותיה בדבר ליקויים בתכנון, על ידי קבלת חוות דעת ממומחה מתאים, קרי מומחה בתחום האינסטלציה/ניקוז.

סוף דבר הבקשה לפסילת חוות הדעת נדחית.

בפניי בקשה לפסילתו של מומחה בית המשפט בתחום האיטום, מר דודי אילוז, שמונה לבחינת טענות הצדדים בהליך זה. רקע ראשיתו של ההליך בתביעה בסדר דין מקוצר על סך של 69,003 ₪ שהגישה המבקשת-התובעת, חברה לשיווק מוצרי איטום לאבן ולקיר, נגד המשיב-הנתבע.

...

בסופו של דבר מצאתי כי המומחה התייחס לשלוש השאלות שהתבקש לבחון והשיב עליהן באופן מפורט, מקצועי ומלא.

אשר על כן, הבקשה לפסילת חוות הדעת נדחית.

לפני בקשת התובעים להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אשר מונה בתיק זה. בתמצית, עסקינן בתביעה לפיצויים בסך 299,650 ₪, בגין ליקויים נטענים בעבודות בידוד ואיטום אשר ביצע הנתבע בבית התובעים.

הנחת היסוד היא כי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט פועל במקצועיות, וחזקה היא כי יבצע את מלאכתו נאמנה, באשר הוא, למעשה, זרועו הארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו.

...

ראו והשוו לעניין זה: רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (3/5/18), עמ' 10-11: "כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי בנסיבות המקרה הנדון, הפרת החובה לעיין ולבחון את כל חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים בטרם גיבוש חוות דעתה של המומחית (אף אם הדבר נעשה בשוגג ובתום לב, כאמור) הובילה לפגם המקרין אף על חוות הדעת המתוקנת שהוגשה מטעמה.

על אף האמור, בשים לב לתשובת המומחה בעמ' 13 לפרוטוקול, שורות 30-33 לפיה, אם יועברו לעיונו חוות הדעת מטעם הצדדים, הוא יצטרך לבדוק אם יהיה בכך כדי לשנות ממסקנותיו, אך הוא "בטוח" כי הנקודות שציין בחוות הדעת הן הנקודות הרלוונטיות; ובשים לב לס' 2 לבקשת הנתבע מיום 22/1/21 (אשר הנתבע עתר לראותה כחלק בלתי נפרד מתגובתו) אף ממנו עולה לכאורה, כי המומחה "משוכנע במסקנותיו" - לא מצאתי מקום לעשות כן. כך, על אף ששוכנעתי כי המומחה פעל בתום לב - אני סבורה כי יש להורות בנסיבות על פסילת חוות הדעת, ולו בשל החשש ממראית עין של עיוות דין (השווה: רע"א 6117/19 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (9/12/19) עמ' 6-5).

יוסף, כי טענת הנתבע לשיהוי אינה מקובלת עלי, משהבקשה הוגשה בסמוך לדיון שנקבע לחקירת המומחה.

לעניין זה מקובלת עלי טענת הנתבע כי היה בידי התובעים לבדוק את זהות המומחה והכשרותיו מיד עם קבלת החלטת המינוי וטרם מתן חוות הדעת.

לנוכח כל האמור לעיל, מבלי להטיל חלילה דופי ביושרו של המומחה ובמקצועיותו, אני מורה על פסילת חוות הדעת.

סוף דבר מכל האמור, דין הבקשה – להתקבל.

ביום 24.6.19, על פי הסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים, מונה מטעם בית המשפט (על ידי המותב הקודם לפניו נדון תיק זה, כב' השופטת בדימוס גלית אוסי-שרעבי) מומחה בתחום האיטום – מר דודי אילוז – אשר בחן את טענות הצדדים בחוות דעתו קבע המומחה כי תופעת הרטיבות בדירה – רובה ככולה – יבשה לגמרי למעט סימנים מינוריים וכי למד מפי התובעת כי אנשי המיקצוע שהגיעו למקום מטעם חברת הביטוח שלה לא גילו נזילות רטיבות פעילה ורק טיפלו בנזק התוצאתי של הרטיבות.

התובעת בקשה לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולמנות מומחה אחר תחתיו מנימוקים שונים (בקשה מיום 22.6.20 במסגרת בקשה מס' 8) ובהחלטתי מיום 15.7.20 דחיתי בקשתה זו אך הוריתי למומחה להוסיף ולענות על מספר שאלות הבהרה שהעביר אליו ב"כ התובעת ולהעביר אל הצדדים נתונים ותמונות שהיו בידיו מיום ביקורו בנכס.

...

עוד הוכח כי ביולי 2018 בוצעו כבר עבודות תיקון בקירות החיצוניים על ידי ועד הבית אשר מנעו נזילות גם משם ואף המומחה מטעם בית המשפט מצא גם שנה וחצי לאחר מכן, בחודש ינואר 2020 החורפי, כי אין נזילות פעילות והרטיבות יבשה גם אם ייתכן כי בעתיד תתעורר מחדש הבעיה עקב ביצוע לא קפדני מספיק של עבודות האיטום החיצוניות.

זאת ועוד, כפי שנקבע מעלה, עלות התיקונים עמדה על סכום נמוך בהרבה מן הנקוב בכתב התביעה (ומינורי מאוד לעומת עלותה הכוללת של הדירה), וייתכן כי סכום זה – אשר חלק ניכר ממנו כוסה על ידי חברת הביטוח – מוביל אף למסקנה שהתובעת יכולה היתה בהשקעה לא מאוד גדולה להקטין את נזקיה.

סיכום לאור כלל האמור לעיל אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך כולל של 13,092 ₪.

בהחלטות ביהמ"ש מיום 14.4.2019 ומיום 6.10.2019 אישר בית המשפט את העברת התשלום לחב' אינפרטק, כעולה גם מתגובת מומחה ביהמ"ש מיום 6.8.2020 לבקשה לפסילתו על ידי הנתבעת, חוות הדעת אף הוגשה לבית המשפט.

הכיצד ניתן לתרגם "הכרעה" בנוסח שלעיל, במאזן ההסתברות הדרוש על פי דיני הראיות כדי להכריע במחלוקת הדורשת מומחיות מקצועית שאינה בתחום מומחיותו של בית המשפט.

בנסיבות אלה גם בשלב זה אין ולא קיימת וודאות באשר לשאלה, מה מקור הרטיבות והנזילות שהתגלתה בקירות החיצוניים של חלק מהדירות לאחר בדיקת המטרה לחלק מהקירות החיצוניים של המבנים, היכן נפגע האיטום אם בכלל, וממילא מהו התיקון ו/או הקף התיקון הנידרש, וכיצד יש לעשות תיקון זה. בעיניין זה אף טען ב"כ הנתבעות בצדק, כי אין בפני בית המשפט כל גורם שהתייחס באופן מקצועי לנושא האיטום " אין ידיעה כיצד בוצע האיטום ובאיזה חומרים, אין ידיעה מהיכן חדירת המים ולכן אין ידיעה על מקור חדירת המים ויתכן כי לא מדובר בכשל איטום (פרו' מיום 17.1.22, עמ' 108 ש' 14-18).

...

לאחר שחזרתי חזור ועיין בכל חומר הראיות ובחנתי לעומקן את טענות הצדדים, שוכנעתי מעל לכל צל של ספק כי מתן פסק דין על בסיס התשתית שהונחה בפני יביא לתוצאה בלתי צודקת.

בנסיבות המקרה, והגם שתם שלב הסיכומים בתיק, ראוי, או ביתר דיוק אין מנוס, מלמנות מומחה נוסף לבחינת ליקויי הבנייה, סוגיית מקור הרטיבות והנזילות, כשלי איטום ככל וקיימים, האחריות לליקויים והאחריות לתיקונם, אופן התיקון ועלות התיקון.

סוף דבר ימונה מומחה נוסף בהחלטה נפרדת.