בא-כוח הנתבעת עמד על כך שהוא מייצג חברות בטיחות בתיקי פלת"ד זה עשרות שנים וההלכה הידועה כי לא בנקל ייפסל מומחה מוכרת וידועה לו, אך לטענתו, נסיבות המקרה דנן מצדיקות את פסילת המומחה.
המומחה הסביר כי סעיף 32(א)(1)(ג) קובע 25% נכות אם ישנו ליקוי קוגניטיבי בשניים מן התחומים הבאים: קשב, זכרון או תפקודים ניהוליים, ולטענת המומחה היו לתובע ליקויים בשניים מהתחומים, אלא שמי שביצע את האיבחון הנוירופסיכולוגי, ד"ר גליק, מצא ליקוי רק בתפקידים ניהוליים, ועל כך אפרט להלן.
התובע טען כי אין להתייחס לטענות הנתבעת בכל הקשור לחוות הדעת של פרופ' שטיינר שכן מינויו בוטל על ידי בית המשפט ולכן חוות הדעת הוצאה מן התיק ואינה חלק ממנה עוד.
כך סיכם כב' השופט ויצמן ברע"א 3866-12-21 (מחוזי מרכז) פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 8.12.21):
"מינוי מומחה נוסף הוא נושא שאינו מעוגן במפורש בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז- 1986 (להלן- התקנות), להבדיל מפסילת מומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו על פי סעיף 17(א) לתקנות. עם זאת, במהלך השנים, ומכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט, התפתחה פראקטיקה של מינוי מומחה רפואי בנוסף למומחה קודם שמונה על ידי בית המשפט וזאת מקום בו הסתבר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי של הנפגע (אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 699-694 (מהד. 4, 2012)). ואולם בצד זה הובהר, כאמור, כי מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא אך ורק במקום בו בית המשפט חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון (ע"א 1534/12 - מוחמד זידאן ואח' נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, (2013); רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, (להלן-עניין מזרחי) (2002); וראו פסק דיני תא (מרכז) 40227-01-14 - ת.ל. נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2015)).
כך נקבע לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף ברע"א 7777/99 גלס נ' יעקב (1999) כי:
"אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פירכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין"
כך גם כתב כב' הש 'א. ריבלין בספרו הנזכר בעמוד 694-696 -
"בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר יש בלבו ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה שמונה: כך, למשל כאשר קיימות גישות שונות ברפואה והמומחה התבסס רק על אחת מהן או מקום בו יש לבית המשפט ספק בשאלה אם המומחה היתייחס נכונה לתלונותיו של התובע. מינוי מומחה נוסף ייעשה כאשר השופט חש שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת... חשוב לזכור כי בית המשפט אינו חייב למנות מומחה נוסף במקרה בו אין הוא מוכן לסמוך על חוות דעתו של המומחה הקיים כלשונה כל עוד יכול בית המשפט להגיע, על סמך החומר שבפניו לממצאים הרפואיים הדרושים לו כדי להכריע במשפט. אין בית המשפט חייב למנות מומחה נוסף... את סמכותו למנות מומחה נוסף יפעיל בית המשפט בזהירות ולא כדבר שבשיגרה."
לא ניתן לומר כי בקשתה של הנתבעת למינוי מומחה נוסף מופרכת ואין לה על מה לסמוך.
...
הזיכרון המילולי והחזותי, תפקודי השפה והכשרים החזותים תקינים
לסיכום:
על פי בדיקה זו הודגמו ליקויים בתפקודים הניהוליים שחומרתם קלה.
אולם חמשת הנימוקים שפרטתי: הגרסה של ערפול הכרה והתעוררות באמבולנס שאינה עולה בקנה אחד עם תיאור מד"א בשטח ועם התיאור בתיעוד מבית החולים שערי צדק ממועד התאונה; הקביעה כי קיימת חולשה בצד ימין של הגוף, כאשר בדיקות אובייקטיביות כמו – דלדול שרירים והחזרים גידיים תקין והקביעה הינה על סמך תשובות מילוליות של התובע והתרשמות לא מתועדת ולא מפורטת; ללא הנמקה מדוע נקשרה הפרעת הקשב והריכוז לתאונה, מביאים אותי למסקנה כי לא מדובר בתמיהות של מה בכך, או תמיהות שגרתיות שמתקיימות בתיקים לא מעטים, אלא מדובר בספקות מהותיים שעולים בכל שלב ושלב של חוות הדעת.
כפי שציטטתי בסעיף 12 לעיל, מספרו של כב' השופט ריבלין: "בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר יש בליבו ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה שמונה: כך, למשל כאשר קיימות גישות שונות ברפואה והמומחה התבסס רק על אחת מהן או מקום בו יש לבית המשפט ספק בשאלה אם המומחה התייחס נכונה לתלונותיו של התובע" (ההגשה שלי, ב"י), אני מוצאת כי במקרה זה יש לקבל את בקשת הנתבעת ולהורות על מינוי מומחה נוסף.
