בקשה לפסילת חוות הדעת של מומחה מוסכם על ידי הצד שכנגד

בסיום חקירת המומחה ציינה התובעת כי:- "אנו טוענים שחקירת המומחה לא מוצתה בגלל העובדה שכאן בעדותו הוא הציג הסברים לראשונה ואנו נגיש בקשה בכתב עד ליום 25.04.21. אנו מתכוונים במסגרת בקשה לבקש גם בדיקת רטיבות חוזרת. נבקש לאחר מכן סיכומים בכתב כי זה לא סיכומים בע"פ." לאחר סיום הדיון הוגשה בקשה 44 ובה התבקש בית המשפט לפסול את חוות דעת המומחה, לחילופין להורות על זימון המומחה להמשך חקירה.

ראשית טוענת התובעת כי המומחה אינו מומחה מוסכם (וזאת על אף החלטה מיום 16.11.20 שניתנה על ידי בעיניין) וכי מהצדדים נימנעה האפשרות לסתור את חוות דעתו; שנית טוענת התובעת כי היה על המומחה להציג את הסכומים תוך כדי ניתוח עלויות ולא כסכום אחד, ללא כל פירוט.

התובעת טוענת, בהסתמך על ע"א 3173/12 נחמיה עזרא נ' גרשון גאריביאן (2014), כי בנסיבות אלו על בית המשפט לפסול את חוות הדעת של המומחה או למצער למנות מומחה נוסף, וזאת מאחר והפר את חובות האמון וכי לא ניתן להסתמך על קביעותיו (בהתאם לרע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (2018) וכן רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (2017)) התובעת חזרה בעיניין זה על טענתה ולפיה בהתאם לחוזי ההיתקשרות בין הצדדים הסמכות המקצועית להכרעה נתונה לגורמים המקצועיים מטעם קבוץ שובל וכי היה על הנתבע לפנות להכרעת המנהל, דבר אותו לא עשה.

יש לזכור כי עניין זה הועלה בתביעה שכנגד, וחוות דעת התובעת הוגשה לאחר חוו"ד הנתבע.

...

בנוסף הנני דוחה את הבקשה לזמן את המומחה להמשך חקירה.

לסיכום הנני דוחה את בקשות התובעת לפסילת המומחה, למינוי מומחה נוסף, לזימון המומחה לחקירה נוספת או לבצע בדיקות גוון לריצוף.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בגין בקשה זו בסך 3,500 ₪ ללא קשר לתוצאות התיק המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

בעניינינו, המומחה טרם נחקר בחקירה נגדית על-ידי מי מהצדדים, וככל שלתובע השגות ביחס לחווה"ד שערך, הרי שפתוחה בפניו הדרך לבקש מבית המשפט לחקור את המומחה.

כידוע, חוות דעת שהוגשה בהסכמה כמוה כחוו"ד שהוגשה על ידי מומחה שמונה על ידי בימ"ש, ובכלל זה ראוי, כי בעל דין שהסכים למינוי מומחה לא יחזור בו מן ההסכמה (ראו שם, עמ' 579-580).

הינה כי כן – לא מצאתי לקבל בשלב זה את הבקשה לפסילת חוות הדעת של המומחה המוסכם או למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי.

...

לגרסת התובע, הלכה למעשה החומר הרפואי מלמד כי מיד לאחר התאונה ובסמוך לה היה במעקב רפואי קפדני ומתמשך, והתלונן במהלך כל התקופה על כאבי גב. לעניין זה, התובע מפנה לביקורו אצל רופא המשפחה שהתקיים שלושה (3) ימים בלבד לאחר התאונה (25.06.19), בו תועדה חבלה בגב תחתון; לתלונות שתועדו מיום 5.08.19 בפני ד"ר ביידוסי קותייבה בעניין כאבים בעמ"ש מותני, והפניית הרופא לטיפולי פיזיותרפיה ולצילום עמ"ש מותני; לסיכומי טיפולי הפיזיותרפיה אליה הופנה, והמציינים הגבלה בתנועות הגב; לסיכום ביקור אצל האורתופד, ד"ר יונס מוחמד, מיום 27.08.19, שם צויין, בין היתר, כי התובע סובל מכאבים בעמ"ש מותני יותר מימין; לטיפולי פיזיותרפיה שביצע התובע בין 31.08.19 – 17.09.19 ובתיעוד שלהם נרשם כי הינו סובל מכאבי גב; וכן לסיכום ביקור אצל ד"ר קוצ'ר יורי מיום 12.05.20 (במהלך מגיפת הקורונה) בו צויין, כי התובע סובל מזה מספר חודשים מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, והפנה את התובע לצילום סי.טי, וביקור המשך אצל ד"ר קוצ'ר לאחר ביצוע הצילום.

לכן, אין בידי לקבל טענת הנתבעת ל"הרחבת חזית" מטעם התובע, בעניין זה, כמו-גם לצורך בתיקון כתב התביעה על-ידו, כתנאי לדיון בבקשה.

בהתאם לכך, נתתי החלטתי בסוף הדיון מיום 17.05.22 (עמ' 2, שורה 10).

סופו של דבר - הבקשה על כלל מרכיביה נדחית.

במסגרת הדיון שנערך ביום 1.11.2021 הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: "מוסכם עלינו כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו שיבדוק מהם הליקויים שיש לתקן בדירה והכל בזיקה לחוות דעת שצורפה לתביעה שהנם באחריות הנתבעת. הנתבעת תבצע את התיקונים ככל שיקבע המומחה ואם יקבע ובהתאם להנחיותיו. לאחר מכן, במידת הצורך, המומחה יבקר בדירה שוב לבדיקת התיקונים כהלכתם. התובע ישלם את עלות המומחה כמימון ביניים. אם יקבע שאין ליקויים בדירה, או שיש ואינם באחריות הנתבעת, אזי התביעה תידחה, יינתן צו לעניין ההוצאות. אם יקבע אחרת, אזי לאחר התיקונים, יפסק בדבר ההוצאות, וכן על דרך פשרה בדבר יתר רכיבי התביעה. מוסכם כי לא תהיה חקירה נגדית, אך ניתן יהיה לשלוח שאלות הבהרה. נבקש לטעון להוצאות לאחר חוות דעת בתום התיקונים, אם יהיה." בהתאם להסכמה מונה בתחילה המהנדס מר מוטי בס (ז"ל), אולם בעקבות פטירתו מונה במקומו המהנדס דוב דוד כמומחה מטעם בית המשפט (להלן – המומחה).

לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנידון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על-ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה" ככלל, בתי המשפט מצאו לפסול חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט במקרים בהם ניתנה בחוסר סמכות; אם המומחה פעל שלא בהתאם לכללי הצדק; אם נפל פגם מהותי היורד לשורשו של ענין בשקול דעתו של המומחה; אם היא נגועה במשוא פנים; אם לא נשמע אחד הצדדים; אם חוו"ד לוקה בחוסר סבירות קצוני; אם דבק בה אבק של חוסר תום לב משווע, מטרה זרה או שיקולים זרים, הפוגמים בעליל באובייקטיביות ובניטרליות המומחה (ראו פירוט בת"א (מחוזי מרכז) 8765-08-14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" (נבו 30.07.2018) והפנייה לאסמכתאות שם).

על המבקש לפסול את חוות דעתו של המומחה אשר נתמנה על ידי בית המשפט, נטל ההוכחה להוכיח כי בשל ליקויים ופגמים שנפלו בשקול דעתו המקצועי של המומחה או בתום ליבו, נגרם למבקש עוות דין.

...

די היה בכל האמור לעיל כדי לדחות את הבקשה.

אלא שלטעמי דין הבקשה להידחות גם בשל השיהוי שנפל במועד הגשת הבקשה.

לסיכום מהטעמים המפורטים לעיל, דין הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה להידחות.

לפני בקשה לפסילת חוות דעת מומחה מוסכם אשר ערך חוות דעת שמאית לדירה ברח' אמרי בינה 12/10 ירושלים.

ביום 25.1.23 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (מפי כב' סגן הנשיא א' דראל) במסגרתה קיבל בית המשפט את בקשת חייט לערער על החלטות בית המשפט הנ"ל, והורה לאפשר לחייט לזמן את השמאי לחקירה נגדית על חוות דעתו, תוך שנקבע כי בית המשפט יידרש לבקשה לפסילת השמאי לאחר חקירתו, בין היתר על בסיס התשובות שימסור השמאי בחקירתו (פסק-דין מיום 25.1.23 ב-רע"א 58427-12-22).

ביום 6.3.23 היתקיים דיון בבית משפט זה, במסגרתו נחקר השמאי על ידי הצדדים, ובתומו ביקש חייט להורות על פסילת חוות דעת השמאי, ומינוי שמאי חלופי תחתיו לשום את שווי הדירה.

...

מעבר לכך, אני סבור כי בחקירתו הנגדית השיב השמאי תשובות מלאות ומספקות לכל "שאלות ההבהרה" הרבות שהופנו אליו על ידי חייט במטרה לקעקע את שמאותו ואת הערכת שוויה של הדירה וכך הדבר גם ביחס לשאלות ב"כ גפנר, אשר הראו כי השמאי יכול היה להביא בחשבון שיקולים נוספים שהיו מביאים להפחתת שוויה הדירה – ולא עשה כן. כך השיב השמאי, בין היתר, כי ה"תקן" אליו הפנתה ב"כ חייט הנו בבחינת נורמה מומלצת ולא מחייבת לשמאים, והוא ממילא נמנע מלהשתמש ב"סמל" התקן בשמאותו, על אף שרשאי היה לעשות כן (בעמ' 7 ש.3-6 לפרוטוקול); כי אין לייחס משקל של ממש לחריגות בנייה שנערכו בדירה לנוכח העובדה כי מדובר ב"מכירה חוזרת" (ביטול של עסקת מכר) (בעמ' 7.

במילים אחרות השמאות שערך השמאי הנה בסכום המתיישב עם ערך תמורת הדירה לאחר הצמדה למדד הרלוונטי – מדד מחירי הדירות, כך שיש מקום לתמוה אודות ציפיית חייט "להרוויח" מביטול עסקת מכר הדירה, סכומים העולים על שווי כספי התמורה ששולמו על ידו, קל וחומר בסכום שננקב על ידי השמאי שהוזמן מטעמו המגיע כדי 5,000,000 ש"ח. לנוכח כל האמור, אני קובע כי חייט לא הניח בסיס מספק לבקשתו לפסול את שמאות השמאי בענייננו, בהתאם להלכות שהובאו לעיל.

סוף דבר הבקשה נדחית.

מהן העילות שלאורן ניתן להורות על פסילת חוות דעת כאמור? האם הן מתקיימות בנסיבות המקרה, וככל שכן האם הן מצדיקות את פסילתה? רקע – התובענה וחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ברקע הבקשה עומדת התובענה שהגישה התובעת, שעיקריה יובאו להלן בתמצית.

בנסיבות העניין הצדדים השקיעו מאמץ ניכר להגיע להסכמה על אודות מומחה מוסכם, והמאמץ הוביל להסכמה.

מחוות הדעת של המומחה עולה כי היחידה שהעבירה לעיונו חומר שלא הועבר לצדדים שכנגד היא התובעת עצמה.

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצרוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

...

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצירוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבות כי הן העבירו לעיונו את כתבי הטענות, הראיות ואת חוות הדעת, קרי מסמכים הנגישים לצדדים כולם.

התוצאה הבקשה נדחית.