בקשה לפסילת חוות דעת משלימה בשל שימוש באסמכתאות חיצוניות

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"א 47682-09-12 סוויסה ואח' נ' הדרי אשקלון אגודה שתופית חקלאית בע"מ ואח' תיק חצוני: ע"א 1873/2016 מספר בקשות:87, 88, 96 בפני כבוד השופט עוז ניר נאוי המבקשת (הנתבעת): הדרי אשקלון אגודה שתופית חקלאית בע"מ המשיבים (התובעים): 1. דוד סוויסה 2. דוד סעידי החלטה

ראשית בשל חוסר תום הלב שבהתנהלות הדיונית העולה לשיטתם כדי שימוש לרעה בהליכי משפט, בשים לב לעיתוי הגשתן, האחת ערב הדיון שנקבע והשניה מיד בסמוך לאחריו, בחלוף כימעט 3 חודשים לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה לבית המשפט ולידי הנתבעת, ולאחר שהודיעה כי אין בכוונתה להעביר למומחה שאלות הבהרה.

אני ער לטענת הנתבעת לאורך הדרך כי מכיוון שבמקור (עת הוגשה חוות דעת התובעים בשנת 2013) לא הובאו המסמכים על ידי התובעים, אין מקום להתיר את ההישענות עליהם כעת, אלא שטענה זו קיבלה מענה, הן במסגרת החלטתי מתאריך 14.10.2020 למינוי המומחה [בשים לב לקביעת בית המשפט העליון], והן במסגרת החלטתי מתאריך 10.5.2021, שם נדחתה בקשת הנתבעת למנות מומחה רו"ח, והוצע לצדדים מתוה להגשת מסמכים משלימים.

כידוע כאשר מוגשת בקשה לפסילת מומחה לאחר מתן חוות הדעת, נידרש טעם חזק במיוחד כדי להעתר לה, שכן עסקינן במצב בו בתוצאת חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין בהגשת הבקשה [ראו למשל בעיניין זה: רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של הההסתדרות הכללית של העובדים בא" (21.10.2007) (להלן: "עניין לינצקי"; רע"א 6264-15 פלונית נ' משרד הבריאות (10.11.2015) (להלן: "עניין פלונית"); רע"א 7034/21 דוד לובצקי נ' דור.

התובע 1 הצהיר כי השמאי רגב מעולם לא ייצגו ולא הגיש כל חוות דעת מטעמו, ואף הציג אסמכתא לפיה בתביעות פיצויים שהגיש, ייצג אותו השמאי דוד כצנלסון [נספח 8 לתגובה].

...

אינני מקבל את טענות הנתבעת כי לא יכולה הייתה לדעת קודם על הקשר האמור, ודאי בשים לב לכך שהשמאי מטעמה נכח בביקור במקרקעין עם השמאי רגב, עוד בחודש מאי 2021, ורק לאחר שהתקבלה חוות דעת, הוגשה בקשתה האמורה.

בעניין לובצקי הנזכר לעיל, אשר ההחלטה בו ניתנה לאחרונה (11.11.2021) דחה כבוד השופט גרוסקופף, בקשת רשות ערעור על החלטה לדחיית בקשה לפסילת מומחה מטעם בית המשפט, תוך שכתב את הדברים הבאים, אשר כאילו נכתבו לענייננו: " ... בענייננו המבקש ידע על ההיכרות הקודמת בין  שפירא למומחה עוד בטרם הוגשה חוות הדעת, אך בחר להלין על כך רק לאחר שקיבל לידיו את חוות הדעת, אשר תוצאותיה אינן לשביעות רצונו. בנסיבות אלה הנטייה היא שלא להיענות לבקשה לפסילת מומחה מטעם בית משפט אף מטעמים טובים מאלה שהעלה המבקש (השוו: רע"א 6234/09 חיות נ' הדר-חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (17.11.2009); רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין [פורסם בנבו] (3.7.2006)). ובהיבט החוזי: אף אם נניח, לצורך הדיון, כי המבקש הוטעה כטענתו על ידי דור.קי עת הסכים למינוי המומחה, הרי שאיחר את המועד להעלות טענה זו (והשוו **** פרידמן ונילי כהן חוזים כרך ב' 532-530 (2020))." [ההדגשות שלי – נ.ע.]   בשים לב לכל המפורט לעיל, סבורני כי אין די בבקשה כדי להוביל למסקנה אותה מבקשת הנתבעת להסיק.

אפילו ניתן היה לומר כי עסקינן בזיקה עליה נדרש היה המומחה לדווח, סבורני כי בתחום הצר בו כמעט ואין בנמצא שמאי חקלאי אשר אין לו היכרות כזו או אחרת עם העוסקים בתחום - ולראיה, מספר המומחים אשר סרבו לקחת על עצמם את המינוי בתיק זה – יהיה זה בלתי מתקבל על הדעת לפסול כל מומחה, אך בשל קשר אשר סבורני כי במכלול הנסיבות אין בו לעורר חשש למשוא לפנים.

על הנהג להיות מסונכרן עם הפועל החצוני, לתמרן בין המהמורות בכביש, לדאוג לשאוב את כל הלכלוך, לרבות מזויות ומקומות קשים, תוך שהוא נזהר מעמודי חשמל, עמודי שלוט, מרכבים חולפים ומהולכי רגל.

לא מצאתי תימוכין בספרות כי תנועת אצבעות ללא הפעלת כוח מהוה גורם סיכון ל- QA. במידה ויקבע בעובדות המוסכמות כי התובע נחשף להפעלת כוח חוזרנית בכפות ידיו, יהיה מקום לשינוי בחוות הדעת.

" חוות הדעת המשלימה הועברה לעיון הצדדים, אשר הגישו בקשות להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה.

] "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נידרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ..., כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו" (ההדגשה אינה במקור כא"ק).

] סעיף 18 מיפרט את האפשרות למנות מומחה אחר ומבהיר כי: "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון". עיון בחוות הדעת וכן בחוות הדעת המשלימות מלמד כי תשובות המומחה נשענות על החומר הרפואי בעיניינו של התובע ועל ספרות רפואית רלוואנטית, והן ברורות ומנומקות.

...

האם לאור המקובץ לעיל, תיאות לשקול מחדש עמדתך לעניין הקש"ס בין הפגימות בעמוד השדרה הצווארי ובכפות הידיים והאצבעות לבין הפעולות החוזרות והנשנות שביצע התובע? בהמשך לשאלה א, הנך מופנה לפרסום עדכני בניו אינגלנד NEMJ (פורסם בחודש יוני 2020).

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

במצב דברים בו שאלות מסוימות נותרו ללא מענה תוך המלצת המומחה להעבירן למומחה נוסף, ומשיתר תשובותיו של המומחה מטעם בית הדין ברורות ומנומקות, הבקשה למינוי מומחה אחר נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 4950-02-23 ברקר - מוצרי עור בע"מ ואח' נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עבאס עאסי עותרים 1. ברקר - מוצרי עור בע"מ 2. יעקב אלכסנדר ברקיר ע"י ב"כ עוה"ד גיל עשת אוח' משיבות 1. שרות בתי הסוהר 2. משטרת ישראל -המטה הארצי ע"י ב"כ פרקליטות מחוז מרכז 3. שוגון, תיקים ומוצרי עור בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מ. תגר ואח' פסק דין

לאחר הדיון המוקדם שהתקיים ביום 13.2.23, הגישו העותרים בקשה לתיקון העתירה על ידי הוספת נימוק נוסף, שלפיו ממסמכי הניסיון הקודם שהוצגו על ידי שוגון במסגרת המיכרז, עולה כי קיים חשד ממשי כי שוגון ספקה בעבר למשיבות, חגורות מזויפות מסוג 'קוברה', דבר שיש בו כדי להביא לפסילת הצעתה של שוגון או ביטול זכייתה במיכרז.

לעניין טענת העותרת בדבר חריגה מופרזת של הצעת שוגון מאומדן הרכש, נטען על ידי המשיבות כי, בהתאם לסעיף 20.5 לתנאי המיכרז, לועדת המכרזים הזכות לפסול הצעות החורגות למעלה או למטה בשיעור הגבוה ב-20% מהאומדן ולבטל את המיכרז או חלקו; מדובר בזכות הנתנת לשיקול דעת הועדה ואינה בגדר חובה; בטרם מתן החלטתה, הועברה לועדה ביום 20.11.22 חוות דעת של ר"צ תיכנון ואספקה מחטיבת הלוגיסטיקה, אשר בדק את ההצעות ואישר כי שתיהן עומדות בתנאי הסף; בחוות הדעת צוין כי בטרם תקבע שוגון כזוכה, יש לזמנה לשיחת הבהרה במסגרתה תדרש להציג מסמכים לעניין עמידת הצעתה במיפרט הטכני שנקבע במיכרז; ביום 27.11.22 היתקיימה שיחת הבהרה עם שוגון שבמהלכה עלה, כי שוגון מסוגלת לייצר את הפריטים הנדרשים בהתאם להצגת המחיר שהציעה; ביום 28.11.22 נשלחה לועדת המכרזים חוות דעת משלימה שבה צוין, כי לאור שיחת ההבהרה במהלכה הציגו נציגי שוגון תמונות של המוצרים ומסרו פירוט לעניין תימחור המחיר, יש לאשר את הצעתה כהצעה הזוכה.

במסגרת שיחת ההבהרה השתכנעו הגורמים המקצועיים הרלוואנטיים, כי לשוגון יש את היכולת הכלכלית לעמוד בדרישת המיכרז, בהתאם להצעת המחיר שהציעה וכי הצעתה איכותית ואינה מהוה הצעה הפסדית ובלתי כלכלית; מנגד, העותרים לא תמכו את טענתם בעיניין זה באסמכתא כלשהיא; מכל מקום, מקור החריגה מהאומדן בהצעת שוגון היא בגין שני מוצרים בלבד, מתוך כלל המוצרים שתומחרו בהצעה.

על פי הפסיקה, בית המשפט אינו משמש כמעין "ועדת מכרזים עליונה", ואינו מחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים בשקול דעתו שלו; רק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של דיני המכרזים כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה תצדיק היתערבות שיפוטית; בית המשפט בוחן האם החלטתה של ועדת המכרזים התקבלה כדין, בסמכות ומשיקולים עינייניים, והאם מצויה היא במיתחם הסבירות (עע"ם 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פס' 9 (נבו 10.11.2009); עע"ם 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תיקשורת מחשבים בע"מ, פ"ד סו(1) 407, 423 (2013)); ע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת, פ"ד נ(3) 762, 769 (1996); עע"ם 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (נבו 28.2.2011)).

...

בהתאם לסעיף 20.5 לתנאי המכרז לוועדת המכרזים זכות לפסול הצעות החורגות ב-20% מהאומדן; מדובר בזכות שבשיקול דעת ולא חובה; ועדת המכרזים בחנה היטב את הצעתה של שוגון לאחר שקיבלה חוות דעת מקצועית, וערכה בירור מקיף מול שוגון בעניין זה; בנסיבות אלה, סבורני כי אין הצדקה להתערב בהחלטת הוועדה מטעם זה. לעניין הפטור מהגשת דוגמאות, הרי שנקבע בהבהרות במסגרת הודעת תיקון מספר 2, כי הפטור חל על כלל המשתתפים במכרז; העותרת לא השיגה כנגד תנאי זה לפני שניגשה להציע הצעה במכרז.

סוף דבר, העתירה נדחית.

אני מחייב את העותרים לשלם למשיבות 1- 2 הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, ולמשיבה 3 סך של 15,000 ₪.

בית משפט השלום ברמלה ת"א 36512-03-21 פלוני נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט אייל כהן תובע פלוני נתבעת איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ החלטה

מכאן ההצדקה למנות מומחה אשר ביכולתו לעשות כן. עיקר טיעון הנתבעת הוא כי הבקשה אינה אלא בקשה לפסול את חוות דעת המומחה, בדמות בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל. עוד נטען כי התובע לא טען נגד מינוי מומחה השקום לאחר מינויו; המומחה השיב מענה שלם לשאלות שנשאל והתובע מבקש שלא כדין להתעמת עם מסקנותיו ע"י הבקשה דנן; לא מוכרת דיסציפלינה לפיה ממונה מומחה שקום לתחום מסוים ואין למנות מומחה נוסף אלא כחריג ולאחר חקירה נגדית של המומחה.

דיון והכרעה מושכלות ראשונים הם כי מומחה מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה וכי ככזה חלות עליו חזקות בדבר תקינות, מקצועיות והגינות.

בד בבד נקבע כי מינוי כאמור ייעשה כחריג [מבין רבים ראו: ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (מיום 14.2.13) וכן רע"א (מרכז) 3866-12-21 פלוני נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (מיום 8.12.21) והאסמכתאות שם].

חוות דעתו תהא משלימה לחוות הדעת שהוגשה ואין עליו להדרש לסוגיות שמעבר לכך- קרי, אין עסקינן בבחינה "DE NOVO". לאור מסקנתי זו ממילא מצאתי לדחות את יתר טיעוני הנתבעת.

...

לאחר עיון בכלל טיעוני הצדדים ובכל הנדרש, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

לאור כלל המפורט מעלה, אני ממנה את פרופ' אורי אלקיים כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 34643-06-22 שמילוביץ נ' פז חברת נפט בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופט עוז ניר נאוי המבקש: פנחס שמילוביץ ע"י ב"כ עוה"ד תום שנפ ממשרד שנפ שמילוביץ ושות', עורכי דין המשיבה: פז חברת נפט בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אוריאל פרינץ ו/או איתמר אמיתי ואח' ממשרד ש. הורוביץ ושות', עו"ד פסק דין

המשיבה חולקת על טענת המבקש כי נוסח כתב הויתור המקורי היה חסר תום לב, אולם בכל מקרה הטענה הפכה בלתי רלוואנטית שעה שהנוסח שונה; הגשת בקשת האישור אינה אלא ניסיון אופורטוניסטי פסול של המבקש להתעשר על חשבונה של הקבוצה ללא כל צורך וללא כל הצדקה; זאת, כאשר בקשת האישור הוגשה 7 ימים בלבד לאחר תום הארוע, ויומיים בלבד לאחר תיכתובות שהוחלפו בינה לבין המבקש.

אשר לטענות בדבר אבדן שימוש ברכב, לא המציא המבקש כל אסמכתא על שכירת רכב בפועל או על הוצאות נסיעה אחרות.

כך גם לטענתו, רק בעקבות הגשת בקשת האישור "שינתה" המשיבה "כיוון" ואיפשרה ללקוחותיה לקבל החזר מידי עבור הנזקים, ללא דרישה לחתום על כתב הויתור, כאשר לשיטתו חוות דעת המומחה מטעם המשיבה דוקא תומכת בטענותיו בדבר נזקים עתידיים אפשריים.

במסגרת הדיון הסכימו הצדדים להידבר, ובהמשך לכך בתאריך 9.5.2023 הודיעו כי הגיעו להסדר דיוני לפיו ניתן להכריע בבקשת האישור על יסוד כתבי הטענות שהוגשו, מבלי שיישמעו עדויות, לאחר סיכומים משלימים מטעם הצדדים.

...

בשים לב לכל האמור לעיל, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחית.

מעבר להעדר מנגנון לפסיקת גמול, שכר טרחה והוצאות במסגרת דחייתה של בקשת אישור, לא שוכנעתי כי הגשת התובענה הייצוגית היא שהובילה להחלטת המשיבה לחזור בה מנוסח כתב הוויתור.

כזכור, בקשת האישור הוגשה בתאריך 16.6.2022, כאשר האירוע התרחש כשבוע קודם לכן, וכיומיים לאחר תכתובות בין המבקש לבין המשיבה, מבלי שטרח להמתין לתשובת המשיבה לעניין זה. סבורני כי לו היה ממתין לתשובת המשיבה בעניין זה, כפי שנמסרה לו ב – 20.6.2022, לא מן הנמנע כי התובענה בכללותה הייתה מתייתרת [ראו והשוו: ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.2018), בסעיף 30].