בקשה לפסילת חוות דעת מומחית פסיכיאטרית ומינוי מומחה נוסף

    לאחר שהתקבלה חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי עתרה המשיבה למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגי.

מתוך שכך סבר בית המשפט כי –   " המומחה בהחלט רשאי היה להניח שאם במשך פרק זמן זה המבקשת לא מצאה לנכון להמציא לו חומר נוסף על זה שהמציאה לו המשיבה, הרי שאין בידיה תעוד נוסף. אין בדרך פעולתו של המומחה חוסר תום לב או חוסר הגינות, המהוים עילות לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט".    בית המשפט הוסיף והביא מהילכת בית המשפט לפיה פסילת מומחה מהוה צעד קצוני אשר יינקט במקרים חריגים בלבד וזאת במיוחד כאשר בקשת הפסילה מוגשת אחר מתן חוות הדעת.

...

בית המשפט מצא כי בנדון עמד המומחה "בנורמות המצופות ממנו"  ואין זה מתפקידו "לרדוף אחר בעל דין בבקשות שימציא לידיו תיעוד רפואי".  המבקשת ידעה על המינוי, כל התיעוד הרלבנטי היה בידיה ולמרות זאת נמנעה מלשולחו למומחה במועד ובנסיבות אלו אין לה  להלין אלא על עצמה.

  כך מצאנו, כדוגמה, בעניין רע"א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני (2016) בו דן בית המשפט בחוות דעת מומחה אשר חרג מסמכותו במספר קביעות בחוות דעתו לרבות קביעת נכויות שונות שלא בגדרי סמכותו ע"פ כתב המינוי-    " הלכה היא, כי גם כאשר מתגלים פגמים בחוות דעתו של מומחה, המסקנה לא צריכה להיות בהכרח פסילת חוות הדעת, אלא על בית המשפט לבחון אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין... אף אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, פסילת המומחה וחוות דעתו היא הסנקציה החריפה ביותר שבית המשפט יכול לנקוט בה מבין שורה של צעדים אפשריים, ובית המשפט לא ימהר לעשות כן כשניתן להסתפק בהוראה מתונה יותר ..." (ה.ש.- צ.ו; עוד ובנוסף ראו לעניין זה - רע"א 435/17 פלוני נ' פלוני (2017); ת"א (חי') 21750-05-14 עזיזה עבאס נ' רשות מקרקעי ישראל (2014); ת"א (י-ם) 64779-12-17 עלי בלוך נ' חנוך שטלברג (2019); ת"א (ראשל"צ 4323-02-10 אשר חדד נ' הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ (2010) ועוד רבים אחרים).

בנסיבות אלו יפים הדברים שנאמרו בענין רע"א 3130/17 לבייב נ. רפאל כהן (2017) – "אין לאפשר לנתבעים להבנות ממחדליהם שלהם , שלא תצא האמת נפסדת והחוטא נשכר" .

סוף דבר, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ודין הבקשה להידחות.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה, ולמנות תחתיו מומחה פסיכיאטרי אחר שיעריך את מצבה של המשיבה לאחר קבלת תוצאות המבדקים הפסיכולוגיים.

לנוכח האמור, עתרה המבקשת להורות על פסילת חוות דעתו של המומחה ועל מינוי מומחה חדש תחתיו, ולחלופין, מינוי מומחה נוסף.

...

דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.

באשר לבקשה החלופית, למינוי מומחה פסיכיאטרי נוסף, הרי שלנוכח המסקנה כי לא נפל כל פגם בעבודת המומחה, לא נדרש מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

אחר תשובות אלה הגישה התובעת בקשה לפסילת חוות הדעת או מינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה וזאת לנוכח הסתירות המהותיות העולות לטענתה ביחד לחוות הדעת והתשובות שהשיב בעת חקירתו.

...

בנסיבות שפורטו, סבורני שפסיקת סכום גלובלי בשיעור של 70,000 ₪, מתיישב עם הפסדים בפועל שסביר שהם בעלי קשר סיבתי למצבה הרפואי של התובעת שנגרמו במהלך השנים לרבות בלימת העליה בשכרה ומשכך מהווה סכום סביר ומתון המתיישב עם כל הנסיבות (לשם האומדן יפורט שסכום זה הוא פחות מחישוב חצי אקטוארי בהתאם לשיעור הנכות).

סוף דבר אחר כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: הפסדי שכר עבר / עתיד - 70,000 ₪.

הנתבעים ישלמו אפוא לתובעת סך של 125,213 ₪ בתוספת החזר אגרה כפי ששולמה, שכרו של ד"ר דרנל כפי ששולם שניהם בתוספת ריבית והצמדה ממועד התשלום ושכר טרחת עורך-דין בשיעור של 15.21% מן הפיצוי שנפסק.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) בת"א 39358-11-21 מיום 22.1.2023, שבגדרה נדחתה בקשת המבקש לפסול חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטרי שמונה על-ידי בית המשפט.

לאחר שהשיב פרופ' כהן לשאלות הבהרה שהפנו אליו הצדדים, ביום 27.11.2022 הגיש המבקש בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' כהן ולמינוי מומחה אחר תחתיו, ולחילופין, מינוי מומחה נוסף.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

כאמור לעיל, נסיבות אלו מעוררות חשש ממשי, שלפיה בקשת הפסילה הוגשה בשל המסקנה שאליה הגיע המומחה בחוות דעתו.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

מטעם התובעת הוגשה בקשה לפסילת חוות דעת המומחה הפסיכיאטר ו/או מינוי מומחה פסיכיאטר נוסף, אך היא חזרה בה מאותה בקשה לאחר שהנתבעת הספיקה להגיב לה, לפיכך הבקשה נמחקה ביום 13.7.22 תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט בסך 2,000 ₪.

...

בשקלול כל הנתונים שעומדים בפניי, מסקנתי היא שיש בפיצוי של 40,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של הפסד השתכרות לעבר בתקופה מיום התאונה ועד היום, במשך 8 שנים.

בהתחשב בכל הנתונים דלעיל, אני קובעת כי יש בסכום של 30,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בראש הנזק של עזרת צד ג'.

אומנם המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, אך מאידך, אין ציפייה כי אדם שנפגע בתאונה קשה לפני שנים ישמור על כל קבלה או תיעוד לכל הוצאה שנאלץ הוא או בני משפחתו להוציא במסגרת הטיפול בו. לפיכך, ועל דרך האומדנא, אני פוסקת לתובעת פיצוי בסך 5,000 ₪ בראש נזק זה. לסיכום, אני מחייבת את נתבעת מס' 2 לשלם לתובעת באמצעות בא כוחה סך של 122,385 ₪ בצירוף החזר אגרה בסך 800 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 18,615 ₪ (כולל מע"מ).