בקשה לפסילת חוות דעת מומחה שהוגשה

בהקשר זה יצוין, כי ב-ת"א (מחוזי חי') 876-03 ג'אזי שאמיה נ' ישראליפט (שירותים) תשל"ג בע"מ (26/11/2015)‏‏, נדחתה בקשה לפסילת חוות דעת מומחה שהוגשה בטענה דומה בשל עבודת המומחה הרפואי עם חברת "מדיטון" ומתן חוות דעת לנתבעת באמצעות חברה זו, תוך שנקבע כי אין בכך כדי ליצור משוא פנים (שם, פסקה 16) [ראו גם: ת"א (שלום ת"א) 47780-03-16 פלוני נ' כ.א.ז עובדים זרים בע"מ (02.05.2021), פסקה 18].

...

סיכום התוצאה אשר על כן, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר גורן ואף לא למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעים 2-1 הוצאות משפט בסכום כולל של- 1,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

טענות המבקש: הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה לא הוגשה באיחור אלא בהזדמנות הראשונה שניתן היה לעשות כן. עניין לנו במומחה בתחום הנוירולוגיה שסותר את עצמו בחקירתו הנגדית בכל רגע נתון, ובכל מקרה קובע למבקש נכות שהמקור שלה הוא פסיכיאטרי (תוך שהוא מסרב לנקוט במבחן עזר שיוכיח כי מקור הפגיעה הוא אכן פסיכיאטרי), כשבמקביל מונה המומחה בתחום הנפשי, אשר בנגוד לנוירולוג, מכיר בכך שהמבקש חווה ארוע של זעזוע מוח וחלק ניכר מהנכות שהוא מייחס למבקש שואב ממקור נורולוגי ולא רק פסיכיאטרי.

...

החלטת בית משפט קמא: "ראשית, צודקת המשיבה בנוגע לאיחור בהגשת הבקשה. המועד חלף זה מזמן ואך ורק מהטעם הזה דין הבקשה להידחות. התביעה הוגשה עוד בשנת 2014 במסגרת הליך 45969-01-14 אשר נמחק ביום 21.12.21 בשל אי הגשת סיכומים. התביעה שבכותרת מהווה הליך מחודש. המומחה נחקר עוד ביום 5.7.21 ובתום הדיון ניתנה לתובע הרשות להגשת בקשה בעניינו בתוך 14 יום. התובע לא עשה כן ורק ביום 31.11.22 הגיש את בקשתו. למעלה משנה אחרי המועד! כאשר בבקשתו לא מפרט כלל את סיבות האיחור הקיצוני בהגשת הבקשה מלבד "בשל נסיבות שקצרה היריעה לפרטה כאן". בנסיבות אלה ולנוכח העדר כל נימוק מוצדק לאיחור, אין מקום לקבל את הבקשה.

לכן רק מטעם זה דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לא בכדי פירטתי באריכות את השתלשלות האירועים בתיק, שכן עניין זה בעל משמעות של ממש במקרה כאן ואף אני סבורה כי יש ליתן לו משקל גבוה.

ראו בעניין זה דבריה של כב' השופטת וילנר בעניין פלוני, פסקה 23 : "יתרה מכך, כאמור לעיל, בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין. ". אשר לבקשת רשות הערעור בנוגע לפסיקת ההוצאות – מדובר בהחלטה המנויה בסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט- 2009, ומשכך אין מקום להידרש לעניין זה. סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

משנדחתה בקשת הנתבע לפסילת חוות דעת המומחה, הוגש ערעור על ההחלטה.

...

נוכח הפערים בין חוות הדעת ובהעדר כל סיבה לסטות מחוות דעת המומחה השני, דין התביעה להידחות.

מנגד , מונחת לפניי חוות דעת המומחה השני, אשר לא מצאתי סיבה לסטות ממנה שכן מבוססת היא על תיקה הרפואי של התובעת תוך התייחסות לעברה הרפואי, ומשלא נטען ואף לא הוכח כי המומחה השני אוחז באסכולה המחמירה עם התובעת או כי התעלם הוא מעובדות המקרה , התוצאה היא כי יש לאמץ את קביעות המומחה השני בחוות דעתו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, ומשעה שבחינת חוות הדעת השונות מובילה למסקנה כי חוות דעת המומחה השני מנומקת ומפורטת יותר וכן מתייחסת לכלל תיקה הרפואי של התובעת ופרקי הזמן בהן עבדה בכל אחת מהתקופות , אל מול חוות דעת המומחה הראשון החסרה מענה לשאלות בית הדין, דין התביעה להידחות.

בית המשפט העליון הבהיר כי, כאשר בקשת פסילה, מוגשת לאחר הגשת חוות דעת מומחה, מתעורר חשש כי בקשה זו נובעת מחוסר שביעות רצון של מבקש הפסילה, מתוצאות חוות הדעת ראו: רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות, מיום 10.11.15 (פורסם בנבו); רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא – תל השומר מיום 28.9.16 (פורסם בנבו).

...

לטענת המשיבים החומר הועבר למומחה בהתאם להחלטה מיום 18.2.23 הקובעת: "הצדדים יעבירו למומחה את העתק הצוואות שבמחלוקת וכל מסמך אחר נדרש בהתאם להחלטתי על מינוי המומחה...." לטענת המשיבים המומחה הגיע למסקנה כי החשד לדמנציה הועלה רק לאחר הצוואה המאוחרת גם בלי המסמכים שבמחלוקת.

ביום 10.7.23 ניתנה החלטתי על אפשרות הצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחה, המבקשת בחרה שלא להגיש שאלות הבהרה ותחת זאת הגישה את בקשת הפסילה דנן.

שעה שמצאתי שלא לפסול את חוות הדעת ולפנים משורת הדין מצאתי להיעתר לבקשת מתן הארכה להגשת שאלות הבהרה, ככל שיעלה הצורך, לאחר קבלת תשובותיו של המומחה, תוכל המבקשת להגיש בקשה לחקור את המומחה בהתאם לקבוע בתקנה 91(ד) לתקנות סדר הדין החדשות -2018.

החלטתי ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים.

" לאחר קבלת הודעת המומחה, קבע בית הדין "נוכח הודעת המומחה, תעביר התובעת למומחה את מלוא החומר הרפואי בתוך 5 ימים. לאחר קבלת החומר ישיב המומחה על שאלות בית הדין בהחלטת המינוי." ביום 08.02.2024 הגישה המבקשת את הבקשה שמונחת להכרעתי – בקשה חוזרת לפסילת חוות דעת המומחה והפנתה לסעדים שביקשה בבקשה המקורית (מיום 12.12.2023).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקת בית המשפט העליון החלטתי כי יש לפסול את חוות הדעת של המומחה ולמנות אחר במקומו.

לפיכך, אין מנוס אלא לקבל בקשתה לפסילת המומחה.

לסיכום – ולאור האמור לעיל אני מורה על פסילת חוות דעתו של המומחה ד"ר מרק-אלן לוי וביטול מינויו.