בקשה לפירוק עמוד תאורה קיים של מע"צ

מע"צ החב' הלאומית לדרכים בישראל בע"מ- ניתן פסק דין פסק דין לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") להוסיף ולשלם לידיו את יתרת שכרו בגין עבודות תאורה אשר בוצעו על ידו כקבלן משנה בשני פרויקטים.

נציגת הנתבעת, הגב' יהושפט התייחסה לכך במסגרת חקירתה הנגדית וטענה כי ההשוואה, בין סכום הבסיס של עבודות התאורה (בחשבון מס' 20) לחשבון הסופי הכולל חריגים וניכויים (חשבון מס' 22), אינו נכון, והוא מהוה השוואה שלא בין אותן עמודות (לעניין זה ראה עמוד 42 שורות 5-12 לפרוטוקול הדיון).

ראה י' קדמי על הראיות (חלק רביעי) מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009 בעמוד 1744; ע"א 2196/93 מכבדת שלג חרמון בע"מ (בפרוק) נ' סלע חברה לביטוח בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד נ (3) 246.

בנוסף, גם מקום בו הוכח כי מדובר בהוצאה אשר יש לראות את התובע כמי שהתחייב לשאת בה (בין מכוח ההסכם ובין מכוח קיומה של הסכמה מאוחרת), על הנתבעת היה להוסיף ולהוכיח כי זו הוצאה על ידה בפועל, תוך צירוף ראיות מתאימות (חשבוניות/קבלות, תצהירי מקבלי התמורה) וכתנאי למתן ההיתר לקזוז בפועל.

מקום בו התובע ביקש להפסיק את ההיתקשרות עם חב' השמירה החל מסוף חודש ינואר 2009, והנתבעת בחרה מטעמיה היא להמשיך ולהתקשר עם חברה זו, אין מקום לחייב את התובע, אלא בסכום ששולם עד לסוף ההיתקשרות כמפורט בהודעתו, וממילא אין לחייבו בתשלום סכום כלשהוא מכוח הסדר פשרה שהוא עצמו לא היה צד לו. משכך, זכאית הנתבעת להפחית את הסכום אשר שולם בגין חודש ינואר 2009 בלבד בסך של 59,472 ₪ (הסכומים הנוספים בהקף של 34,632 ₪ ו- 69,000 ₪ לא יופחתו).

...

לאחר שחזרתי ועיינתי בכלל הראיות והעדויות באתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי שיעור הסכום ממנו יש לחשב את התמורה המגיעה לו עומד על סך של 1,210,768 ₪, ומשכך, יש לחשב את התמורה על בסיס החשבון שהוצג על ידי הנתבעת ובהיקף של 860,876 ₪.

משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים ביחס לסוגיה זו, באתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את טענות הנתבעת, וכי אין מקום להפחית את שיעור הנזקים/ליקויים כדי הותרת החשבון הסופי על סך של 450,000 ₪ בלבד.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 635,270 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

עוד נטען כי תביעות החוב של המבקשים היו צריכים להיות "גולת הכותרת של פעולות המפרקים ושל פירוק החברה" וכי השארת תושבי ההרחבה ללא עבודות פיתוח "היא העניין הראשון והמרכזי שצריך לעמוד לטפול בתיק זה". בעקבות הגשת הבקשה הוריתי על קיום דיון ואיפשרתי למבקשים להגיש "תצהיר קצר" מטעמם.

לאחר שהתרתי למבקשים להגיש מטעמם "תצהיר קצר" לפני הדיון במעמד הצדדים, הוגש תצהיר אליו צורפו 143 עמודי נספחים, לרבות חוות דעת הנדסית משנת 2017 בת 80 עמודים התומכת בתביעה שהוגשה לבית משפט זה בשנת 2019 כנגד המועצה האזורית, המושב ורמ"י. כאמור לעיל, חוות דעת זו לא צורפה לתביעות החוב משנת 2015 ולא התבקש צירופה גם בהמשך, לאחר שהכנתה הסתיימה.

המהנדס קליין קבע בחוות דעתו, כי ביחס להשלמת התאורה באיזור חניית האוטובוסים הוא לא שוכנע כי עבודה זו צריכה לחול על החברה, וכי יש לבצע שני עמודי תאורה בלבד בחיבור שבין רחבת החנייה, לכבישים אותם היה על החברה לסלול.

...

יחד עם זאת ועל אף כל האמור לעיל, החלטתי שלא להתעלם מהטענות לגופו של עניין מטעם העמותה והוועד.

בסעיף 87 לכתב התביעה שהוגש לבית משפט זה מטעם העמותה והוועד המקומי, נכתב כדלקמן: "87. בסופו של דבר, ולאחר ההסכם המשולש מיום 30.11.06, נקבע סכום הפיתוח לכל מגרש על הסך של כ- 100 אלף ₪ (בערכי חודש מרץ 2004) במכפלת 145 מגרשים שטרם בוצעה לגביהם העבודה. זאת אומרת, שסכום הפיתוח הכולל הועמד לכאורה על הסך של כ- 14,500,000 ₪ (בערכי חודש מרץ 2004). אלא, שבשלב זה נותרו לשיווק רק 74 מגרשים של משתכנים משלמים ולפיכך נעשתה מניפולציה פסולה וחמורה שבמסגרתה הוסכם בין הצדדים להסכם המשולש, באישור הרשות, כי מלוא הסכום הדרוש לפיתוח יושת רק על 74 רוכשי המגרשים במכרז הרשות ולפיכך, חויב כל רוכש לשלם סכום כפול (בערך) מן הסכום האמיתי שהיה נדרש לשלם אילולי בוצעה המניפולציה האמורה". אותה טענה הופיעה גם בבקשת רשות הערעור שהגישו העמותה והוועד לבית משפט העליון, על פיה, תקציב העבודות הועמד על סך של 14.5 מיליון ₪ כולל מע"מ. מדובר בתקציב שקבעה המועצה האזורית מטה יהודה בהסתמך על דוח חברת אב-אל ניהול וייעוץ הנדסי בע"מ, חברת ייעוץ ופיקוח מטעם המועצה, אשר צורף כנספח 7 לתצהירו של מר לולו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת המפרקים לאישור הסדר הנושים מתקבלת וניתן להסדר הנושים תוקף של פסק דין, בכפוף להגדלת הסכום שיוקפא בקופת הפירוק לטובת השלמת העבודות לסך של 7.5 מיליון ₪ בתוספת מע"מ וכן בכפוף לכך שהשלמת העבודות תבוצע על ידי קבלן שייבחר על ידי המפרקים באמצעות פרסום מכרז, כאמור לעיל.

לאחר שראה התובע את המקום והגיש לנתבעת 2 הצעת מחיר, נכרת בין הצדדים הסכם מיום 21/1/2014 לפיו, התחייב התובע לבצע עבור הנתבעת עבודות שפוץ וחשמל (אינסטלאציה, מיתקני חשמל, נקודות מאור וגופי תאורה, ריצוף וחפוי, צביעה, עבודות אבן, מיזוג אויר, עבודות מסגרות, אלמנטים מתועשים ועוד).

המומחה לא אישר את יתרת הסכום שטען התובע כיוון שעבודות פירוק העמודים במשרדים נכללו בתכולת העבודה ולא כתוספת.

פירוק קיר גבס מחסן – סעיף 5.4.2 לחוות הדעת: התובע טען כי הוא פירק ופינה קירות גבס במחסן בעלות של 1,000 ₪, אך מבלי שהגיש לנתבעות בקשה לתוספת תשלום.

כפי שקבע המומחה בחוות הדעת, זכאי תובע לסך של 3,200 ₪ בתוספת מע"מ – 3,744 ₪ כולל מע"מ בגין פרויקט זה. לסיכום, במסגרת תביעתו נגד הנתבעות ובגין יתרת התשלומים המגיעים לו, זכאי התובע לסך כולל של 467,846 ₪ כולל מע"מ. בקיזוז התשלומים ששולמו לתובע ועליהם הסכימו שני הצדדים (346,000 ₪), זכאי התובע ליתרת תשלום בסך של 121,846 ₪ כולל מע"מ. קביעות המומחה באשר לתביעה שכנגד – תביעת הנתבעות: התובעת שכנגד/נתבעת 1 טענה בתביעה שכנגד לקיומם של ליקויי בניה בעבודות התובע שגרמו לה לנזקים כספיים.

...

בקיזוז התשלומים ששולמו לתובע שאינם במחלוקת (346,000 ₪), זכאי התובע ליתרת תשלום בסך של 121,846 ₪ כולל מע"מ התובעת שכנגד/נתבעת 1 זכאית לסכום של 5,967 ₪ כולל מע"מ. בהינתן כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 115,879 ₪ כולל מע"מ, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה (מיום 9.3.17) ועד למועד התשלום בפועל.

כמו כן, הנני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסל של 20,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

באשר לבקשת התובעת שכנגד לפיצול סעדים מיום 18/5/22 להתיר לה להגיש תביעה בגין ליקויים נוספים בעקבות עבודתו של התובע (סתימות וליקויי בהתקנת קו הביוב) - עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה ונחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות.

התביעה דנן הנה בגין יתרת השכר של התובע, לשלושת החודשים הנותרים ע"פ אותו הסכם בפרויקט גשר יהודית ע"ס 60,000 ₪ לפני מע''מ, ובנוסף, היא הוגשה בגין עבודה נוספת שהתובע ביצע , לבקשת הנתבעת , לתיקון פגיעה בכבל של עמודי תאורת חוץ בפרוייקט אחר בשם "תמח"ש אייל" , עבודה משוערכת בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ, עבודה שעבורה, כך התובע, לא שולם לו דבר.

טענות התובע וסיכומיו לטענת התובע, לאור ההיתחייבות שהוא לקח על עצמו בהתאם להסכם עסקינן, הוא דחה הצעות עבודה אחרות, כאשר, לאור היות ההסכם עסקינן לתקופה קצובה, ותשלום קבוע, דבר שהבטיח לו הכנסה סדירה לפרק הזמן הנ''ל, הרי שביטול ההסכם באופן חד צדדים ע''י הנתבעת, גרם לו להפסדים רבים, בשל אבדן הכנסה, ובהיעדר מקור הכנסה חליפי באותו פרק זמן.

לשיטת התובע, על פי המסמכים שהוגשו בתיק המוצגים , הוא ביצע את עבודתו באתר, בשטח, וכן ע''י קיום פגישות, נסיעות וכיו"ב , הן לפני והן במהלך התקופה בה נשכרו שירותיו, וכן במועדים בהם הפסיקה הנתבעת לשלם לו. התובע הפנה לחקירת מנהל הנתבעת בבקשת הרשות להיתגונן, שם הוא אישר כי התובע נכח יחד איתו בפגישה שהתקיימה בינואר 2019, שהוא לאחר הפסקת העבודות בפרוייקט הגשר.

לשיטת התובע, מנהל הנתבעת אישר כי אין כל סעיף בהסכם המאפשר הפסקת העבודה בטרם תום תקופה של 6 חודשים, בשלב מאוחר יותר, הוא טען כי משרד התחבורה הוא מזמין העבודה , והוא זה שעצר את העבודה , אך אין כל טענה באשר להיות התשלום או ביצוע החוזה תלוי בתנאי זה אחר, גם לא קיומו של תנאי מתלה כלשהוא, או טענה של תשלום "גב אל גב" , וכן לא הוגשה ע''י הנתבעת הודעה לצד שלישי נגד מזמין העבודה, ולאחר שהנתבעת אישרה כי היא קיבלה את כל הכספים להם היא זכאית בגין אותו פרוייקט מהמזמין.

...

אולם, אין באותו מכתב זכר לנסיבות הנטענות מפיה של הנתבעת בהגנה עסקינן, לפיהן כפי המצופה מחברה מקצועית בעלת שם ומוניטין שזכתה במכרז מהמדינה, להעביר הודעה מסודרת, המבהירה את הנסיבות בהן נדרש מהתובע להפסיק את עבודתו, מאחר וקיים עיכוב או הפסקה או עצירה של הפרויקט לתקופה מסוימת, או לכל הפחות להזכיר כי המשך הפרויקט תלוי בהליך משפטי וכי "יש להתאזר בסובלנות"! הדיון הנ"ל, מוביל אותנו לטיעון הנתבעת בסיכומיה לסיכול חוזה, ועל אף שאני קובעת כבר בשלב זה, כי המדובר בהרחבת חזית אסורה, בטיעון שלא הוזכר בכתב ההגנה הראשון של הנתבעת, הוגנב בפעם הראשונה בכתה הגנתה המתוקן, והעניין כאמור לעיל, לא נדון לגופו, למרות התנגדות התובע במהלך ניהול התיק .

כן משנשאל מנהל הנתבעת אודות הרכב בחקירתו, הוא התחמק מהשאלה ולא ענה אולם משלא הופרכו טענותיו של התובע כי בוצעה עבודה אף במסגרת החודשים האחרונים לפי ההסכם, ולא הוכח ההיפך, לרבות כל האמור לעיל לעניין הקטנת הנזק, אני סבורה כי התובע הוכיח את תביעתו, ודין תביעתו להתקבל במלואה.

אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ומחייבת את הנתבעת בתשלום מלוא סכום התביעה, הסך של 74,880 ₪ , אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פתיחת ההליך, 5/3/2019 ועד לתשלום המלא בפועל, וכן, אגרת התביעה ששולמה, חצי ראשון ושני, וכן שכ''ט עו''ד בשיעור 9,000 ₪ להיום.

אין תאריך על גבי המסמך אך מהתכתבויות הצדדים עולה כי בסמוך לכך, הגיש הנתבע לתובעים דף סיכום חשבון ממנו עלה כי עבור הכנת השטח, בניית אבן לתיחום, התקנת דשא סנטטי קינג, מערכת השקיה, חפוי קרקע ובוסתן, שתילה צמחיה והובלות, עבודות פירוק וריצוף ועבודות, עבודות פירוק מישתלבות ובניית דק וכן התוספות השונות שביצע ביניהן- התקנת נק' מים, אספקת ריצוף, תוספת אבני מדרך, יומית של רצפים, התקנת עמודי תאורה יציקות בטון וחומר, תוספת חומר עבור הדק ועבור הבמבוק על התובעים לשלם לו סך של 86,810 ₪ מתוכן שולם 20,000 במזומן ו-30,000 בשיק.

החל מחודש פברואר 2016 פנתה אל הנתבע בבקשה לבצע "פינישים" בעבודתו כמו הבאת סלעים, סוכה, סידור עמודי תאורה שהתקין עקום, הנתבע הבטיח כל הזמן שיגיע בהמשך ולבסוף הביא שלושה סלעי בזלת קטנים שהורמו בידיים שלו ושל פועל ויותר נכון להגדירם כאבנים בגודל בינוני ולא הסלעים הכי גדולים שיש, וזה היה כדי לצאת ידי חובה שכן כאשר הם הביאו סלעים היה צורך להרימם בעזרת מנוף.

בית המשפט סבור לאחר ניתוח חוות הדעת ביחס לחקירות המומחים וכן ביחס לסכום ששלמו ובהשוואה להצעת ערבות ולעדויות המומחים בדבר עלויות חומרי הגלם, וכן לאור קיומה של תביעת ליקויי בניה שאיננו יודעים את מרכיביה, כי מדובר בליקויים זניחים או מתבקשים כפי שהסבירו הנתבע והמומחה מטעמו וכי הכל ממילא נעשה בלווי והשגחה צמודה של התובעת בקשותיה וגחמותיה.

...

אני סבור לאור בחינת חומר הראיות לרבות התכתבויות הצדדים כי לא היה ניתן לעמוד בציפיותיהם ובודאי לא במחיר אותו ביקשו לשלם ואשר הוסכם עם הנתבע.

לאור קביעותיי לעיל אני סבור כי סכום תיקון הליקויים נבלע בתוך הסכום אותו נותרו התובעים חייבים לנתבע.

סוף דבר: לאור הקיזוז התביעה נדחית.