מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפירוק גגון ליצירת גישה לחניה וסגירתה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הצדדים הסכימו כי דרך הפרוק הראויה הנה על דרך רישום בית משותף, ועל כן בדיון שהתקיים ביום 4.4.2017 התבקשה חוות דעת מוקדמת של המפקחת על רישום מקרקעין בעיניין זה. ביום 2.8.2017 היתקבל מכתב המפקחת על בתים משותפים לפיו לצורך מתן חוו"ד לעניין רישום המיגרש כבית משותף נידרש תשריט לצרכי רישום, בהתאם לתקנה 42 (2) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב – 2012.
באשר לפיר הקיים בחלקה המזרחית, המומחה מציין כי הגישה אליו היא נוחה ובניית קיר חדש לא תאטום אותו אלא תסגור ותשלים את הקיר המשותף שחסר בחלק זה של המיגרש.
בניית הבניין לא תאפשר לנתבעים שימוש בפיר הקיים בשטח הביניים שבין שני המבנים שבחלקה המזרחית, אשר בו מצויים בלוני גז. המומחה מצא כי בניית הבניין לא תאטום את הפיר בו מצויים בלוני הגז, ומסר שבחוות דעתו שתי פיתרונות לגישה אליהם.
אכן, חוות דעת זו יוצרת היזדמנות של ממש לנתבעים לשפץ את גגות בתיהם ולהיטיב בכך את איכות חייהם, שלא לדבר על בטחונם, במיוחד כאשר אחד הנתבעים הנה אשה מבוגרת.
...
מן התשריט עלו ממצאים שונים, אשר רק שניים מהם חיוניים להכרעה כאן, והם: לאחר מדידת המגרש, קו הגבול בין חלקת התובעים וחלקת הנתבעים, לצורך חלוקתם בצורה שווה בין הצדדים, הינו הקיר המשותף, ולאחר מכן - תוואי המשכו של קיר זה, עד לגבולה הדרומי של החלקה (להלן: "קו הגבול"); משנקבע כי קו הגבול בין חלקות הצדדים הינו בתוואי זה – התוצאה היא שגג בית הנתבעים פולש בכ – 15 ס"מ לתחום חלקת התובעים.
לכך יש להוסיף שממילא, בהתאם להוראות הועדה המקומית, על התובעים להפקיד ערבות בנקאית של 100,000 ₪ כתנאי לתחילת הבניה, כך שניתן להשתמש בסכום זה לצורך הבניה, והתוצאה היא שהנתבעים לא ישאו בחלק משמעותי של מימון פרוייקט הגגות החדשים.
סוף דבר, אני מאמץ את חוות דעת המומחה ומורה על פירוק השיתוף במקרקעין בהתאם לה. מאחר והמומחה עצמו מאמץ בחוות דעתו את תשריט מרקוביץ וקובע כי אין צורך בתשריט אחר, ומשהוסכם כי חוות דעת המומחה תהיה מכרעת, הרי שמכוחה של הסכמה זו וקביעתו של המומחה – תשריט מרקוביץ הוא המחייב לצרכי רישום, ואין צורך בתשריט נוסף.
מאחר שמסתבר למעשה כי חוות הדעת לא שינתה, ובוודאי לא שינתה באופן משמעותי, את תוצאת פסק הדין הקודם, הרי שהמסקנה היא כי ההליכים שהתקיימו לאחר פסק הדין הקודם היו הליכי סרק, ועל הנתבעים לשאת בהוצאות ניהול ההליכים בהתאם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

למרות התמונה שהמבקשת מציירת החוף פתוח בכל יום מימות השנה, לכל אורכו, לכל הציבור, ואין אף יום בשנה בו נמנעת גישה חופשית לחוף או לחלק ממנו.
גם כאשר מתקבצת קבוצה בחוף ושוכרת מהמשיבה מס' 2 למספר שעות כיסאות או שולחנות פלסטיק, הרי שלא מגודר שום שטח, לא נמנעת הליכה רגלית על החוף לכל אורכו, לא נחסמת שום גישה לא נוצר כל מיטרד של רעש או ליכלוך.
בבקשה אין מילה או חצי מילה על סגירת החוף או גידורו והמבקשת בעצם מבקשת את מלוא הסעד העקרי בטרם שמיעת התביעה ובירור הטענות לגופן.
המבוא להסכם בין ים בדור למועצה האזורית פותח בין היתר בהצהרת ים בדור כי "...פנה בהצעה לנותן הרשות לקבל רשות לפרק זמן מוגבל להפעיל ולתחזק את חוף הרחצה וליתן שירותים כמפורט בהסכם זה להלן למתרחצים ולנופשים" (ההדגשה שלי – א.כ.).
סעיף 5(ט) להסכם עוסק באיסורים שחלים על הקבלן וחל עליו איסור למכור מזון ומשקאות בין בעצמו ובין באמצעות אחרים ולא לאפשר לאחרים לעשות כן, לא לגבות דמי כניסה מבאי חוף הרחצה תוך הדגשת האיסור מטעם משרד הפנים על עניין זה, לא לגבות דמי חניה לגבי מיגרש החניה שנימצא שם, לא לגבות שימוש בעבור שימוש במקלחות והשירותים ולבסוף נאסר עליו להפעיל רמקולים, כריזה או להשמיע מוזיקה.
...
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור שאין מקום לחסום את דרכה של המבקשת להביא עובדות חדשות שאירעו לאחר קיום הדיון ביום 8/7/2018.
התוצאה לאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה כנגד משיבים 2, 4 כאשר ניתן כנגדם צו מניעה זמני לפיו אני אוסר עליהם או על כל הפועל מטעמם לקיים אירועים בשטח החוף.
אני מחייב את המשיבים 2 ו- 4 בהוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאור זאת נאלצו קמוע, בשנות ה - 60 לחייהם להכנס לדירתם מן החזית העורפית של ביתם המרוחקת עשרות מטרים מן החניה והכניסה הראשית, בין היתר כשהם נושאים קניות ומטלטלים.
המפקח, לאחר ששמע ראיות וביקר במקום קיבל בשנת 2016 את התביעה והורה לאבו סעיד לפרק את השער והגדר שמנעו את גישת קמוע לדירתם; וכן הורה בצו קבוע המופנה לאבו סעיד ואוסר עליהם למנוע בדרך כלשהיא את מעבר קמוע בשביל המריבה.
במכתב זה כותבת מהנדסת הוועדה כי "עיקר הבעייתיות היא בשביל גישה ליחידות שעד לא מזמן שימש את המשפחות ובנסיבות של סיכסוך בניה או התחלפות הבעלים ניסגרה הגישה". ממכתב זה לא ניתן לדעת בבירור את מועד סגירת הגישה לבית קמוע באמצעות הגדר אולם ניתן להסיק ממנו כי הגדר הוקמה עובר למתן היתר הבניה ביום 11.9.13.
כאשר התביעה שכנגד הוגשה ביום 11.9.17, גם אם עילתו של אבו סעיד נוצרה מיד עם חתימת ההסכם (שכן בסעיף 5 לתצהירו הוא טוען כי עניין שביל גישה נפרד לדירת קמוע נודע לו והיווה חלק מן המו''מ לרכישת דירתו), מאחר ועל פי סעיף 7 לחוק לחוק ההתיישנות התש"ח – 1958 לתביעה שאינה במקרקעין נקבעה תקופת ההתיישנות של 7 שנים, גם אז ברור כי התביעה היתיישנה.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות הנ''ל, ימי מצב החרום "לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בתי המשפט". כמו כן לאור ימים לא רגילים אלו והשיבוש המשמעותי בחיי הציבור על בית המשפט לנקוט בגישה ליבראלית בעת בחינת בקשות להארכת מועד הנובעות ממצב החרום (בש''א 1223/20 ‏ ‏British Airways PLC‏ נ' עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת (פורסם בנבו); בש"א 2256/20 שחר הררי נ' מנשה אלי נובק (פורסם בנבו).
...
כן אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.
אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ''ט עו''ד בגין התביעה והתביעה שכנגד בסך כולל של 7,500 ₪.
בנסיבות אלו אני קובע כי מירוץ 30 הימים לתשלום סכום פסק הדין , יחל ביום פקיעת ההודעה בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

המומחה ציין עוד, כי הוצגה בפניו חשבונית על סך של 38,435 ₪ (כולל מע"מ) בדבר הזמנת עבודה לבצוע שליכט חצוני על קירות חוץ שלא נילקחה בחשבון בחוות דעתו, וכן עבודות להתקנת פאנלים בכל הבית, פירוק ארונות מטבח, ניוד ארון בגדים ותיקוני סדקים.
היות שהתובעת ביצעה במקביל גם תיקון של חדרי הרחצה, וגם עבודות איטום שונות, אזי המומחה לא יכול היה לקבוע, באם עבודות האיטום היו דרושות (ראו עמ' 8 - 9 לפרוט'): "אני מתעסק לפחות פעמיים בשבוע בבעיות של חדירות מים לבתים או דירות כמומחה מטעם בית המשפט. כדי לגלות מאיפה נכנסים המים צריך לעשות בדיקות, אין ספק שהיה שם בעיה של רטיבות מחדרי הרחצה, הרטיבות בחדרי הרחצה זרמה בכל הריצפה של המרתף זה נכון. במקום לבוא ותלתן קודם כל את חדרי הרחצה כמו שצריך לייבש את הריצפה ואת המרתף ולחכות שהקירות יתייבשו ולצבוע אותם מחדש ואז אם באמת תופיע רטיבות נוספת מקירות החוץ אדע שזה נכון וצריך לתקן את קירות החוץ, אם אין גישה יצטרכו לעשות איטום שלילי, זה נכון, אבל אני לא יודע במכה אחת עשו הכל, גם חדרי רחצה, גם איטום שלילי גם את הצביעה מחדש של הקיר החצוני, ביקשו 73,000 ₪ על כל העבודה בלי שהם עשו שלב שלב, קודם כל מתקנים חדרי רחצה רואים אם באמת נכנסים מים מבחוץ ואם כן ממשיכים הלאה. יכול להיות שהוא צודק וגם ניכנס מקיר החוץ אבל אינדיקאציה לראות אם זה באמת היה כך, אני בא בדיעבד, לא בא עם בדיקות.
יש פה עבודה, מכל הכיוונים הוא סוגר את נושא האיטום, גם שלילי, גם מבחוץ גם מבפנים, גם סגריגציה שאני לא יודע אם הייתה או שלא.
ביחס לקביעה בחוות הדעת, ולפיה יש ליקוי באי התקנת גגון מעל דלת כניסה, יש לומר כי לאחר שהוצגו בפניו תכניות הבית חזר בו המומחה מקביעתו בחוות הדעת, היות שהוא נוכח לדעת שהכניסה הראשית לבית מקורה, ואילו הכניסה לגביה נטען שאין בגינה גגון היא כניסה אחורית, שבהתייחס אליה אין חובה להתקין גגון (ראו עמ' 14 - 15 לפרוט').
בהקשר זה יש להזכיר, כי על התובעת חלה חובה להקטין נזקים, ובהתאם לא ניתן לבוא אליה בטענה, כי ביקשה להבטיח שרטיבות לא תחדור למרתף עם חגורה ושלייקס (דהיינו, גם באמצעות עבודות איטום וגם אם יצירת אלמנט שירחיק מים מן הבית).
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 105,282 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסכום כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כך לגישת הנתבעת כל הליקויים הנטענים תוקנו על ידה למעט הליקויים המפורטים בסעיפים 1-2 למכתב מיום 16.08.18, והנוגעים לריצוף, וזאת לאור טענה לפיה מדובר בליקויים שאינם באחריות הנתבעת ושנוצרו ע"י התובעים, וכן בטענה למחסור באריחים הרזרביים, מאחר שהתובעים בחרו להשתמש בהם לתיקון הליקויים שנמצאו במעמד פרוטוקול המסירה, ולא שמרו אותם לתיקוני שנת הבדק.
הנתבעת מבקשת לאפשר לה לבצע בעצמה את התיקון, שכן לטענתה נשללה ממנה זכות התיקון בגין ליקוי זה. ראשית אדון בשאלה האם התובעים פנו אל הנתבעת בגין ליקוי זה, והאם ניתנה/נשללה מהנתבעת זכות התיקון בגינו, שכן לשאלה זו השלכה על ההחלטה בעיניין ליקוי זה. התובע העיד כי הוא פנה אל רותם בטלפונים ובהודעות ווטספ, בעיניין בעיית הנקוז, כבר בינואר 2019.
לאור האמור לעיל, אני מאמצת את חוות דעת המומחה ברכיב זה.   דלת רכזת הצנרת – סעיף 23 לחו"ד מומחה ביהמ"ש בחו"ד התובעים צוין בסעיף 6 לפרק "חפוי קרמי", כי: "יש לבצע מילוי כוחלה מסביב לארון חנוכיית מים בחדר רחצה הורים". הא ותו לא. מומחה ביהמ"ש קבע בסעיף 23 לחו"ד, כי אכן קיים ליקוי בדלת ארון רכוז הצנורות, וכי יש לשנותו על ידי התקנת דלתית סובבת על צירים עם נעילה / סגירה באביזר "קליפס" .
שפוע ריצוף אבנים מישתלבות מחוץ לבית, סעיפים 54 ו- 56 לחו"ד מומחה ביהמ"ש בסעיף 2 לפרק "שונות" שיבחו"ד התובעים, נרשם ליקוי בריצוף אבן מישתלבת בחניה, כדלקמן: "ניתן להבחין בהצטברות מים עומדים בסמוך לשער. יש לבצע תיקונים בריצוף זה ולוודא שיפועים אחידים".         מומחה ביהמ"ש קבע בסעיף 54 לחו"ד בעיניין זה, כי אין פגם שעל הנתבעת לתקן.
...
בהתחשב בכל האמור לעיל אני מעריכה את הפיצוי בגין עוגמת הנפש ואי הנוחות שנגרמה לתובעים, בסך של 7,000 ₪.
יש לציין כי הדרישה להחלפת כל הריצוף בדירה נדחית על ידי כאמור לעיל, ולפיכך תיקון זה אינו מהווה עוד שיקול לפיצוי בגין דיור חלופי.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים בתוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים: 99,123 ₪ בגין ליקויי בניה; 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש; 15,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד; 12,515 ₪ בגין הוצאות ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו