לפיכך, יש להורות על המשך ניהול ההליך, ובמסגרת זו לידון בבקשת התובעים לפצל סעדים, כך שיוכלו לתבוע את הנזקים הנטענים שנגרמו להם בתביעה נפרדת, וזאת בטענה כי הפרוייקט טרם הסתיים, ולכן הקף הנזקים איננו ידוע.
...
ברע"א 1399/11 קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 19.1.2012), פסק בית המשפט העליון כך:
"ביסוד התקנה עומד הכלל של מעשה בית דין, ובכללו עקרון השתק העילה, שנועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה (בנימין רוטנברג, 'פיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)' משפטים ט"ז 390,393 (תשמ"ו)). הסיפא לתקנה, המעניקה לבית המשפט סמכות לאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת, מהווה חריג לכלל. מטרתו של החריג 'למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם' (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב(1), 541, 547 (1988)). אותם מקרים ראויים הם מקרים בהם הכלל של מעשה בית דין עלול לפגוע במימוש זכויותיו המהותיות של התובע, עד שאין עוד הצדקה להחמיר עימו עד כדי כך באמצעים דיוניים. במילים אחרות, לבית המשפט מסור שיקול הדעת כדי לערוך איזון בין האינטרסים העומדים בבסיס כלל השתק העילה לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע בנסיבות המקרה המסוים. ההיתר לפיצול יינתן רק באותם מקרים בהם מצא בית המשפט כי יש להעדיף את האינטרס הלגיטימי של התובע לפיצול הסעדים בתובענות שונות על פני האינטרס של הנתבע וטובת הכלל (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 89 (1991); ע"א 571/88 בניני איפל בע"מ נ' סתוי, פ"ד מד(3) 636 (1990))." (ההדגשה שלי - י.ל)
יצויין, כי פסד דין זה מתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא לתקנות החדשות, אולם רוח שני הנוסחים בתקנות – זהה, לטעמי.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לפיצול סעדים נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעים שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 3,500 ₪, ללא כל קשר לתוצאות ההליך.
אני קובע ישיבת קדם משפט בפניי ליום 21.12.2022 בשעה 13:00.