מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפיצול סעדים ותביעת נזקים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

לאור התוצאה אליה הגעתי, וקביעתי כי הקיר נשוא התביעה פולש לשטחם של התובעים, וגם בשים לב לקביעות המומחה מטעם בית המשפט, אני נעתרת לבקשה לפיצול סעדים באופן שהתובעים יוכלו לתבוע את נזקיהם כתוצאה מפלישת הקיר לחלקתם, ואשר לא נתבעו בתביעה כאן.
...
לאור התוצאה אליה הגעתי, וקביעתי כי הקיר נשוא התביעה פולש לשטחם של התובעים, וגם בשים לב לקביעות המומחה מטעם בית המשפט, אני נעתרת לבקשה לפיצול סעדים באופן שהתובעים יוכלו לתבוע את נזקיהם כתוצאה מפלישת הקיר לחלקתם, ואשר לא נתבעו בתביעה כאן.
לסיכום, אני דוחה את סעד סילוק היד של הקיר ומחייבת את הנתבעת לשלם התובעים דמי שימוש בסך של 1,250 ₪ .
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים התובעת טוענת, בין היתר, כי היא מבקשת לפצל את סעדיה כדי שתוכל לתבוע את נזקיה בעתיד כשאלו יתגבשו, לרבות שכרה בגין החודשים שלא שולמו ו/או לא ישולמו עד להכרעה בתביעה, וכן לתבוע פצויי פיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת במידה ובית הדין לא יורה על החזרתה לעבודה – גם אם יוחלט כי פיטוריה היו שלא כדין.
...
הנתבעים טוענים, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה הואיל ומדובר בבקשה "בעלמא" כשהתובעת בעצמה אינה יודעת מה תהיה תוצאת הליך זה. מדובר בבקשה עמומה ומעורפלת ללא הגדרה של הסעדים אותם היא תובעת.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, ובראי ההלכה הפסוקה, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.
לאור כל המפורט לעיל, והואיל ולא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם בית הדין ייעתר לבקשה לפיצול סעדים, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

כן ביקשה לאשר פיצול סעדים כדי שתוכל לתבוע מלוא נזקיה הכספיים וליתן צו המורה לה להכנס לשטח המקרקעין ולבצע את המבוקש על ידה תוך חיוב הנתבע בהוצאותיה ובשכר טירחת בא כוחה.
...
וכך סיכם בית המשפט המחוזי את פסק הדין של בית המשפט השלום: "השופטת המלומדת קבעה בפסק דינה כי יש לדחות את טענות המשיב כאילו הסכם השכירות כולל גם את השטח הסמוך לדירה, לנוכח לשונו הברורה של ההסכם, כאמור לעיל. כמו כן קבעה כי תחילת השימוש במגרש הסמוך למושכר היה ללא רשות וללא זכות ולכן היה בהתחלת השימוש משום הסגת גבול. אף על פי כן הגיעה לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות משום שלא עלה בידי המערערת להוכיח מהו המועד שבו נעשו התוספות במושכר ובשטח שהסמוך לו, לנוכח טענת המשיב כי השינויים במושכר והתוספות שמחוצה לו נעשו עוד בתקופת הדייר הקודם. עוד קבעה כי לנוכח התקופה הממושכת שבה החזיק המשיב במקרקעין בידיעת המערערת ובלא שפעלה לסילוקו, הרי שעקב הסכמה שבשתיקה הפך המשיב לבר רשות ללא תמורה ולפיכך אין לראותו עוד כמסיג גבול ואף לא ניתן לחייבו בדמי שימוש ראויים." ע"א 1900/95 בבית משפט השלום בת"א: התובעת לא השלימה עם פסק הדין של השופטת בבית משפט השלום והגישה ערעור כל פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, אשר נדון במסגרת ע"א 1900/95.
לאור כל האמור לעיל, יש לקבל את תביעת התובעת לפינוי המושכר.
סבור אני שכל הנתונים בתיק גורמים לדחיית בקשתו זו של הנתבע, כפי שיפורט להלן: הנתבע הפר את חוזה השכירות הפרות רבות וממושכות, ולמעשה הדבר גורם לתובעת לעקוב אחרי הנתבע בצורה בלתי סבירה; הנתבע באופן מתמיד לא משלם דמי שכירות מוגנים ולא משלם את חובותיו לתובעת; הנתבע מפר באופן גלוי ובוטה את פסק הדין של בתי המשפט; לנתבע יש דירת מגורים אחרת, בה הוא מתגורר, כך שגם אם יינתן כנגדו צו פינוי, יש לו מקום מגורים אחר; הנטייה של בתי המשפט לפחות בעשור האחרון היא להחמיר עם דיירים מוגנים, בהתחשב בעובדה שהמצב הסוציאלי שהיה קיים בעת חקיקת חוק הגנת הדייר כבר לא קיים היום.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: על הנתבע וכל הבאים מכוחו לסלק ידיהם מהמושכר הנמצא ברחוב מ"נ 4 בלוד, הידוע כחלקה 98 בגוש 3959, לסלק ידיהם ממנו ולמסרו לתובעת כשהוא נקי מכל אדם וחפץ ומתוספות הבנייה שבנה מחוץ למושכר ולחומרי הבנייה מהם נבנו תוספות בנייה אלו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בסיפת כתב התביעה ציינה התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "המושב"): "יובהר, כי לנוכח תיקון 21 לחוק הפיקוח...והמועד הנידרש מהתובע להגשת התביעה... אין באפשרות התובע ולאמור את הקף הנזקים שנגרמו לו שנים רבות על ידי הנתבע... לפיכך, בשלב זה, מוגשת אך ורק התביעה לשלילת פצויי פיטורים..." ובהמשך: "מובהר כבר עתה כי התובע יגיש בקשה לפיצול סעדים...ובהמשך תוגש תביעה בגין כל הנזקים שנגרמו לתובע...". בסיפת כתב ההגנה היתנגד הנתבע לבקשת פיצול סעדים עתידית, ככל שכזו תוגש.
...
לסיכום טוען הנתבע כי קבלת הבקשה לתיקון כתב תביעה תסיג את בירור התיק לאחור עד לראשיתו, באופן שיגרור בזבוז משאבים שיפוטיים ואובדן הוצאות לנתבע ועת דיון ההוכחות נקבע לחודש אפריל 2020.
אפרט נימוקי: ראשית, מוצאת אני כי בסופו של דבר הדרך הארוכה היא שתהא הקצרה.
סוף דבר- הצדדים יפעלו כאמור בסעיפים 50+53 ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"ב, (29 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לפיכך, יש להורות על המשך ניהול ההליך, ובמסגרת זו לידון בבקשת התובעים לפצל סעדים, כך שיוכלו לתבוע את הנזקים הנטענים שנגרמו להם בתביעה נפרדת, וזאת בטענה כי הפרוייקט טרם הסתיים, ולכן הקף הנזקים איננו ידוע.
...
ברע"א 1399/11 קופת עליה - אגודה שיתופית לאשראי בע"מ נ' לזרום חברה קבלנית לבנין ופיתוח בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 19.1.2012), פסק בית המשפט העליון כך: "ביסוד התקנה עומד הכלל של מעשה בית דין, ובכללו עקרון השתק העילה, שנועד בעיקרו להגן על הנתבע ועל בית המשפט מפני התדיינות כפולה (בנימין רוטנברג, 'פיצול סעדים (תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984)' משפטים ט"ז 390,393 (תשמ"ו)). הסיפא לתקנה, המעניקה לבית המשפט סמכות לאפשר לתובע לפצל את תביעותיו בשל עילה אחת, מהווה חריג לכלל. מטרתו של החריג 'למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפיצול הסעדים, טענה של מעשה בית-דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם' (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב(1), 541, 547 (1988)). אותם מקרים ראויים הם מקרים בהם הכלל של מעשה בית דין עלול לפגוע במימוש זכויותיו המהותיות של התובע, עד שאין עוד הצדקה להחמיר עימו עד כדי כך באמצעים דיוניים. במילים אחרות, לבית המשפט מסור שיקול הדעת כדי לערוך איזון בין האינטרסים העומדים בבסיס כלל השתק העילה לבין האינטרסים של התובע, העלולים להיפגע בנסיבות המקרה המסוים. ההיתר לפיצול יינתן רק באותם מקרים בהם מצא בית המשפט כי יש להעדיף את האינטרס הלגיטימי של התובע לפיצול הסעדים בתובענות שונות על פני האינטרס של הנתבע וטובת הכלל (נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 89 (1991); ע"א 571/88 בניני איפל בע"מ נ' סתוי, פ"ד מד(3) 636 (1990))." (ההדגשה שלי - י.ל) יצויין, כי פסד דין זה מתייחס לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא לתקנות החדשות, אולם רוח שני הנוסחים בתקנות – זהה, לטעמי.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה לפיצול סעדים נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעים שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסכום של 3,500 ₪, ללא כל קשר לתוצאות ההליך.
אני קובע ישיבת קדם משפט בפניי ליום 21.12.2022 בשעה 13:00.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו