הנתבעת/המשיבה מיתנגדת למרבית הבקשה ולחלופין עותרת לחייב התובעים בהוצאות ריאליות ככל שהבקשה תיתקבל בשים לב להקף התיקון ולכך שבפועל יהיה מדובר בכתב תביעה שונה בתכלית ואלה עיקר נימוקיה:
· נוסח כתב התביעה המתוקן אינו עולה בקנה אחד עם הנחיות המותב הקודם שדן בתיק לעניין כפילות בסוג הסעדים או אי בהירות בהם.
התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהוה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהוה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים;
· נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי הקף התיקון המבוקש הנו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה;
· הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה;
· ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.
לגופה של בקשה:
מפרוטוקול הדיון מיום 18.11.20 וההחלטה שניתנה בו על ידי המותב הקודם עולה בבירור כי כוונת בית המשפט עת דחה את העתירה לפיצול סעדים והתיר הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה (לאחר שאף העיר הערותיו לעניין כפילות או אי הלימה בין סוגי סעדים שונים שהתבקשו - אובדן הכנסה לעומת דמי שכירות ועוד) - הייתה לייעל את הדיון בהליך ולחסוך בזמן שפוטי והוצאות מיותרות.
...
התיקון המבוקש ביחס לחלק מהסעדים מהווה למעשה המרה של סעד אחד באחר באופן מלאכותי ומהווה "מקצה שיפורים" מצד המבקשים;
· נוסח כתב התביעה המתוקן מעלה כי היקף התיקון המבוקש הינו רחב בהרבה מזה הנטען בבקשה וכולל החלפת חוות הדעת של המומחה שהוגשה מלכתחילה, טענות לעניין ליקויי בנייה בדירת המבקשים, טענות לעניין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, תיקון הסעד בגין שכר דירה ראוי על אף שבעניין זה לכאורה לא חל שינוי נסיבות, הגדלת רכיב הנזק הלא ממוני והיבטים נוספים, באופן המכפיל את סכום התביעה;
· הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה מאחר והיא איננה עומדת באמות המידה וההנחיות שנקבעו על-ידי המותב הקודם, וכי בפועל מדובר בתביעה חדשה ושונה לחלוטין מכפי שהוגשה מלכתחילה באופן שמצדיק מחיקת התביעה המקורית, תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעת וחיובם להגיש תביעה חדשה;
· ככל שבית המשפט ייעתר לתיקון המבוקש הרי שפירושם המעשי של הדברים הוא פתיחת ההליך מחדש ועל כן עותרת הנתבעת לחייב המבקשים בהוצאות הולמות וליתן לה הארכת מועד בת 60 יום להגשת כתב ההגנה המתוקן.
יש טעם רב בטענות הנתבעת לעניין הנתון כי התיקון המבוקש מביא להתווית מסלול אחר לחלוטין להליך ואולם דווקא האופן בו מנהלים הצדדים את ההליך כפי שהשתקף גם בדיון שהתקיים בפניי, מוביל למסקנה שדחיית הבקשה אך תביא לבזבוז זמן שיפוטי של גורם שיפוטי אחר ולהוצאות נוספות וניכרות לשני הצדדים, שכבר הוכברו דיין עד כה ועוד יוכברו.
לסיכום, אני נעתרת לבקשת התיקון (שחלקה הייתה ממילא מוסכמת) וזאת למעט הרכיבים הנוגעים לליקויים ברכוש המשותף הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בעניין הרכוש המשותף במישרין או בעקיפין).
סוף דבר
אני נעתרת לבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן:
· אני מתירה את תיקון כתב התביעה על פי הנוסח המוצע למעט נושאים שעניינם ליקויים ברכוש המשותף וזאת הן במישור הסעדים והן במישור הטענות העובדתיות וחוות דעת המומחה (סעיפים 54 -66, סעיף 78.1, הנספחים הקשורים בכך וכל סעיף אחר הדן בהיבטים אלה).
