מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפיצול יחידת דיור לאחר בנייה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רייק ביקש לפצל הנכס לשתי יחידות דיור ולמכור את התחתונה בלבד.
בעלי הדין העידו על השתלשלות האירועים ואומד דעתם לפני חתימה על זכרון הדברים ולאחריו, עו"ד קלמר והאדריכלית שניאור העידו על המסמכים וההליכים הדרושים לצורך פיצול המבנה לשתי יחידות דיור נפרדות, ואילו שני ילדיו של רייק העידו על מתן הלוואה לאביהם לצורך תשלום למינהל, ששולם לבסוף ב-27.2.19.
גם הפרוטוקול שהוא מיסמך מפורט יותר ביחס לזיכרון הדברים, אינו יכול להוות תחליף להסכם מכר מחייב, משום שאף הוא מפנה לחתימה על הסכם מכר ולחתימה על הסכם שתוף במקרקעין, אשר אמור להסדיר בין היתר את השטח הצמוד לכל יחידת דיור, את זכויות הבניה הבלתי מנוצלות או העתידיות, את הרכוש המשותף, את מעמדו של גג המבנה וכיו"ב, שהרי פיצול בית בן שתי קומות לשתי יחידות דיור נפרדות לרישום, הופך את המבנה לבית משותף.
...
להבנתי יש לסווג שני מסמכים אלו כהסכם המחייב את הצדדים לנהל משא ומתן ובתום לב. סעד האכיפה אינו מתאים גם לו היה מי שיסבור כי ניתן לראות בפרוטוקול הסכם מחייב, ושניתן להשלים הפרטים החסרים: לנסח הסכם שיתוף מקרקעין ובו יחולק המגרש בין שתי היחידות באופן שווה, לקבוע בטוחות לתשלום שישולם לרייק ולמס השבח שהוא צריך לשלם, לא הייתי נעתרת לבקשה לאכוף על רייק ביצוע העסקה, משום שמדובר בעסקה מורכבת המותנית בתנאים מתלים, ובפעילות משותפת של שני הצדדים לצורך קידומה.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת מנחם נתנאל להצהיר כי נחתם בין הצדדים הסכם מחייב וכי יש לאכפו על משה רייק, אולם, אני קובעת כי משה רייק הפר חובתו לנהל משא ומתן בתום לב. סעד הצהרתי זה מתבקש מדחיית תביעתו לפיצוי של רייק, ויכול להינתן גם מכוח סמכותו של בית המשפט ליתן סעד הצהרתי כפי שנראה לו צודק בנסיבות הענין, ולאחר שכל הראיות בענין זה נשמעו בפניו (ראו: ע"א 10576/06 בזק בינלאומי בע"מ נ' תדיראן בע"מ, פסקה 8 (‏12.8.2009); ע"א 8596/07 בנק ירושלים בע"מ נ' גלברט, פסקה 4 (15.3.2010); ע"א 1546/11 בן גור נ' מנהל מקרקעי ישראל (8.9.11); ע"א 2976/12 בר אל נ' קאופמן, פסקה 17 (23.11.2014); ע"א 8570/09 **** נ' עיריית ראשון לציון (15.3.11)).
אף שתביעתו של רייק להורות על ביטול הפרוטוקול וזכרון הדברים נענתה, אני דוחה את תביעתו של רייק לפיצוי כספי.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הנאשמת, רק לאחר הגשת כתב האישום התברר לה כי היתר הבניה הוא לתוספת שטחי שירות ולא שטחים עקריים וכי נכון לעת הזו אין אפשרות להגיש בקשה לפיצול יחידת דיור.
...
הערעור נדחה, בין היתר, "לאור ההיקף הנרחב של עבודות הבניה בבניין", כאשר הוזכרה גם הסכנה הבטיחותית.
בשים לב לנסיבות המפורטות לעיל, הגעתי למסקנה כי מתחם העונש ההולם נע בין 10,000 ₪- 40,000 ₪, כמו גם התחייבות וצו איסור שימוש והתאמה.
לסיכום ולאור האמור, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים: קנס בסך 20,000 ₪, אשר ישולם ב- 40 תשלומים חודשיים שווים רצופים החל ביום 1.5.22 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

"דירה" מוגדרת בסעיף האמור כ- "חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר". בפועל, אין מחלוקת כי הנאשם לא ביקש היתר לפיצול יחידת הדיור ולשינויים שביצע בנכס.
לאחר ששמעתי עדויות העדים ועיינתי בתמונות, נחה דעתי כי הפיצול שנערך, אשר הוביל לשתי יחידות דיור נפרדות, עם כניסות שונות, ומפרטים שונים, חייב הוצאת היתר ומשלא הוצא כזה, בדין עתרה המאשימה להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו. עדותו של המפקח מר יודקביץ מקובלת עליי, והיא מתיישבת עם המצב הפיסי של הדירה, המשתקף מהתמונות שהוצגו וצולמו על ידו (ת/26).
מנגד, הסברו של הנאשם, לפיו לא ביצע עבירות על חוק התיכנון והבניה, שכן פיצול הדירה בוצע באמצעות קיר גבס וקרמיקה בלבד, אינו מקובל עליי, ואינו תואם את הפסיקה שנקבעה בענין זה. לזאת יש להוסיף, שגם לגירסת הנאשם, שתי היחידות היו מושכרות על ידו לאנשים שונים, משכך, אף לגירסתו, שימשה כל אחת מיחידות הדיור, יחידה עצמאית למגורי שוכרים, וכך גם פורסמה הדירה ושווקה במודעה בענין זה (ת/27).
...
מכאן, מכלול הראיות שציינתי לעיל, מובילים למסקנה כי הדירה הופעלה כחדר אירוח, לכל הפחות, במשך 3 חודשים, בין החודשים נובמבר 2020- מרץ 2021, כאשר הנאשם, מנגד, לא הניח כל תשתית המקימה ספק סביר, להפעלת הדירה כחדר אירוח בתקופה זו. שנית, אשר לטענת הנאשם בדבר תחולה רטרואקטיבית של פסיקה.
למעלה מן הנדרש, אוסיף כי גם אילו הייתי מגיעה למסקנה כי חל שינוי בפסיקה, ולא כך בענייננו, הרי שברע"א 8925-04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח אחמד עבד אלחמיד ז"ל [פורסם בנבו] (27.02.2006), נקבע על ידי בית המשפט העליון כי "נקודת המוצא העקרונית הינה כי הלכה שיפוטית חדשה פועלת הן רטרוספקטיבית והן פרוספקטיבית", דהיינו הלכה תחול הן מעתה ואילך והן למפרע.
לסיכום, טענת הנאשם לפיה נכס שייעודו למגורים בלבד, אינו צריך היתר לשימוש חורג לשם השכרה לטווח קצר, כאשר השימוש בפועל הוא למטרת אירוח נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשים מדובר, בפיצול יחידות דיור שאין לו היתר כדין.
יצוין, כי ביום 14.9.23 הגישו המבקשים תעודת עובד ציבור של מהנדסת הועדה לתיכנון ובנייה "מעלה הגליל". לאור תע"צ מהנדסת הועדה המקומית לתיכנון ובניה הגעתי למסקנה שניתן לייתר את הבאת תיק הבניין ולהכריע בסעד הזמני כבר עתה לנוכח התע"צ והעובדות שכבר התבררו : תמצית העובדות הרלוואנטיות : לטענת המבקשים, המשיבים מפעילים יחידות אירוח מתחילת 2020 כאשר המשיבים טוענים שהפעלת יחידות האירוח נמשכת למעלה מ-22 שנה , ראה פ' עמ' הדיון מיום 9.7.23 עמ' 1 ש' 22.
הבקשה לסעד זמני הוגשה ביוני 23 כ-3 שנים לאחר הפעלת יחידות האירוח לפי גרסת המבקשים וכ-22 שנים לגירסת המשיבים.
...
ביום 4.9.23 התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחר ששמעתי בהרחבה את עמדות הצדדים שלא היו שונות מהאמור בכתבי הטענות ומהדיון שהתקיים בפני כב' הש' צור-גינור, הוריתי למבקשים להמציא לעיוני את תיק הבניין המשותף.
יצוין, כי ביום 14.9.23 הגישו המבקשים תעודת עובד ציבור של מהנדסת הוועדה לתכנון ובנייה "מעלה הגליל". לאור תע"צ מהנדסת הוועדה המקומית לתכנון ובניה הגעתי למסקנה שניתן לייתר את הבאת תיק הבניין ולהכריע בסעד הזמני כבר עתה לנוכח התע"צ והעובדות שכבר התבררו : תמצית העובדות הרלוונטיות : לטענת המבקשים, המשיבים מפעילים יחידות אירוח מתחילת 2020 כאשר המשיבים טוענים שהפעלת יחידות האירוח נמשכת למעלה מ-22 שנה , ראה פ' עמ' הדיון מיום 9.7.23 עמ' 1 ש' 22.
דיון: לאחר שמיעת טענות הצדדים ובשים לב שעסקינן בדיון במתן סעד זמני מצאתי לדחות את הבקשה לסעד זמני של מתן צו מניעה זמני שהוא למעשה צו עשה זמני מכל אחד מהטעמים המפורטים להלן: מקובלת עלי עמדת כב' הש' אלואז אשר התייחסה בהחלטתה מיום 31.7.23 לפיה : "הלכה פסוקה היא כי צו עשה זמני ניתן במשורה, משום שיש בו בכדי לשנות את המצב הקיים (ראו: רע"א 338/88 חמיס נ' שטרן, פ"ד מג(4) 552, 555), במיוחד כאשר טרם נערך בירור עובדתי מעמיק ובית המשפט טרם עיין בראיות הצדדים במסגרת ההליך המשפטי שהוגש. כן אציין כי הלכה פסוקה היא כי בית המשפט לא ייתן סעד זמני במידה וקיימת זהות סעדים בין הבקשה ובין התביעה העיקרית, שכן יש בכך בכדי לרוקן מתוכן את התביעה העיקרית (ראו: ע"ע (ארצי) 1241/01 מדינת ישראל נ' משרד הבריאות)". במקרה הנדון, בין אם אלך לפי גרסת המבקשים לפיה יחידות האירוח פועלות מאז 2020 ובין אם אלך לגרסת המשיבים שהן פועלות למעלה מ-22 שנים, הרי מתן סעד זמני כמבוקש יש בו כדי לשנות מהמצב הקיים.
לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני של צו מניעה זמני.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי ההסכם, התובעים רכשו מהחברה זכויות במקרקעין שיאפשרו בניה של 16 יחידות דיור (גב' הקר 11 יחידות ומר ויינברגר 5).
התובעים יכלו לבקש להעביר את זכויותיהם לקרקע בעלת תב"ע, וזאת בחלוף שנתיים ימים ממועד חתימת ההסכם, אך גם אז איש לא הבטיח כי היתר בנייה יתקבל בסמוך.
את הדין בדיני פיצול הסעדים סיכמה כב' השופטת וילנר ברע"א 3402/18 מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ (פורסם במאגרים; 2019; בפסקות 13-12 לפסק דינה): נמצאנו למדים על אודות כלל "השתק העילה", לפיו נידרש תובע למצות את מלוא סעדיו בגין עילת תביעה יחידה, ולא – ייחשב כמי שויתר על יתר הסעדים הנובעים מעילה זו ויהיה מושתק מלתבוע אותם במסגרת תביעה נפרדת.
...
ומה בין המקרה הראשון למקרה השני? במקרה הראשון ניתן יהיה לשקול ביתר חיוב להיעתר לבקשות לפיצול סעדים, במיוחד כשההכרעה בסעד האחד היא פשוטה יחסית, ואילו הכרעה בסעדים האחרים היא מורכבת ומסובכת.
אך גם אם לא היה נתבע סעד הפיצויים בהליך הראשון, עדיין היה קושי להיעתר לבקשה לפיצול, שעה שברור שתביעה כספית תוגש בעתיד.
בנסיבות אלה הכף נוטה לטובת הפיצול וכך אני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו