מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכיפת הסכם מניות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על ההסכם, חתם מצד המבקשת, מר שלמה פריימן בעל המניות במבקשת, ומצד המשיבה חתמה משיבה 2 - גב' גיטי לינצר בעלת המניות במשיבה ובעלה מר צבי לינצר (להלן: "לינצר").
כאמור, פסק הבוררות אושר בבית משפט זה ביום 29.07.21, ולטענת המבקשת, המשיבות מפרות את פסק הבוררות, בשלושה דברים: א. אי רישום שעבוד כאמור בהסכם.
הדבר נכון מקל וחומר מקום בו תלוי ועומד הליך משפטי הדן בשאלת משמעותו של פסק הדין שעל אכיפתו נתבקש לצוות במסגרת הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, כבמקרה זה. באשר לרישום השיעבוד, נקבע בפסק הבוררות מג' אייר תש"פ כי "בתוך 14 יום יעביר הר' לינצר לעיוני את נוסח השיעבוד על מנת שאפעל לקבל את אישורו של עו"ד וואלאך לנוסח המוצע" (סעיף 24).
...
מעבר לכך יצוין, כי גם לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה, בשל אותה סיבה שהיא נדחתה בחודש אוקטובר, בהסכמת המבקשת.
לדבריו, "אני סבור שמדובר במאות אלפי שקלים... כמה אני לא יודע" והוסיף "היות והרשימה, נספח 7, היא רשימה חלקית מתוך 7 שנים, נבצר ממני לעשות תשובה מדויקת". בשל כך הוא ביקש כי בית המשפט יורה למשיבות להציג את הדו"ח עם האסמכתאות של הפרסומים בשבע השנים האחרונות.
בצדק נטען, כי המסמך שהוצג על ידי המבקשת מיום א' אלול תשפ"א (נספח ז' לתשובת המבקשת לתגובת המשיבות), אין בו כדי לסייע בעניין זה. בשים לב לאמור, הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

על ההסכם חתם בשם המוכרת מר פריימן, ומצד הקונה חתמו המשיבה 2, גב' גיטי לינצר, דירקטורית במשיבה אשר מחזיקה 100% ממניותיה (להלן: גב' לינצר, ויחד עם הקונה: המשיבות), ובעלה מר צבי לינצר (להלן: מר לינצר).
ביום 8.8.2021 הגישה המוכרת לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט לאכיפת פסק הדין על המשיבות (להלן: הבקשה שהוגשה בחודש אוגוסט 2021).
בתוך כך טוענת המוכרת כי בית משפט קמא שגה כשהסתמך על פסק הבוררות משנת 2021, חרף העובדה שהוא סותר את האמור בהסכם ובפסקי בוררות קודמים שאושרו על ידי בית המשפט.
...
מנגד, המשיבות טענו שיש לדחות את הבקשה על הסף, לאור דחיית הבקשה הזהה שהוגשה בחודש אוקטובר 2021.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, סבורני כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובת המשיבים.
אמנם ישנה הוראה שהשעבוד שיירשם יהיה קודם לשעבודים הנוגדים, אך כל זמן שלא ניתן לאכוף את רישום השעבוד, ממילא אין צורך בהסרה של השעבודים הנוגדים; כך, גם לעניין אי-הבהירות באשר להיקף התשלומים אשר מגיעים למבקשת בגין ההתחייבויות שלא קוימו בעניין המודעה – אי-בהירות המצדיק את המסקנה כי בדין קבע בית משפט קמא שלא מדובר בחוב פסוק וברור, המאפשר אכיפה מכוח הפקודה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע וניהול ההליך בבית המשפט קמא: בבית המשפט קמא מתבררת תביעת המשיבה בעילה חוזית ונזיקית לסעד כספי בסך של 2.5 מיליון ₪ או סעד חליפי לאכיפה של הסכם מכר (נספח 1 לכתב התביעה) (להלן: "ההסכם") שנעשה בין המשיבה וחברת הכל לגן מ.נ בע"מ (להלן: "החברה") באמצעות המערער 1 שהוא בעל מניות החברה.
הצדדים הגישו בקשות הדדיות לשינוי הסעד הזמני והמשיבה מצידה הגישה גם בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: "הפקודה") מחמת מכירה של מוצרים בעסק של המערערים בהפרה של צו המניעה.
...
לאחר החלטתי מיום 30.3.23 לפיה אין בפני בקשה כדין לסילוק על הסף, הוגשה בקשת הסילוק ביום 31.3.23 בהתאם לתקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") לפיה אין למערערים זכות להגיש את הערעור ונטען גם לגוף הערעור.
החלטתי כאמור, לדון בבקשה כאילו הוגשה בקשת רשות ערעור על פי סמכותי לפי תקנה 149 (4) לתקנות וניתנת הרשות לערער.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, בכתבי בי-דין בבית המשפט קמא ובפרוטוקולים על פיהם הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בהחלטה ואין להתערב בה משלא היתה חריגה מסמכות בהחלטה של בית המשפט קמא.
סוף דבר: הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במסגרת ההליך הוגשו מספר בקשות לפי פקודת ביזיון בית משפט, כאשר האחרונה בהן נוגעת להליך בוררות שלכאורה היתקיים בארצות הברית ופסק בורר שהוגש לאישור בישראל, לגביה טענו התובעות כי מדובר בהפרה של הצוו הארעי.
(3) ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פקוח מטעם בית המשפט או לישכת ההוצאה לפועל; (4) אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין" בהיתחשב בנסיבות העניין, ומשאין להכריע בשאלת הבעלות במניות הבכורה וב – 15 המניות הרגילות, ומשהליכים נוספים התנהלו ומתנהלים בקשר עם הבעלות על מניות הבכורה, נראה כי הן המתוה המוסכם והן ההסכם בכתב, אינם ברי ביצוע, ככל שמדובר ביחסים בין אפיסולר לבין בי קיי ו/או גונתר ו/או טרקס ו/או מר שאבי ו/או מר הופשטטר ו/או מר יעקב שאול.
...
אני מורה לרשם החברות ולאפיווינד אנרג'י בע"מ לרשום במרשם החברות ובפנקסי החברה כי אפיסולר או מי מטעמה מחזיקה בכל הון המניות המונפק של החברה.
אני מחייב את נתבעים, 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות סך של 1,246,669 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 12.7.2017 ועד לתשלום בפועל.
בהתחשב בתוצאות ההליך, מספר הדיונים (22) ואופן התנהלות הצדדים, אני מחייב את הנתבעים 2, 3, 4, 5, 9 ו – 10, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות הוצאות משפט ובכלל זה אגרת בית המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 540,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הדירה העומדת במוקד המחלוקת ניבנתה במיזם בניה שמקימות המשיבות 2 ו-3, שהמשיב 4 (יונאן) הוא המנהל שלהן ובעל מניות בהן.
בעקבות בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שהגיש המשיב, אף זאת במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי ודיון במעמד הצדדים, כמתואר לעיל, ניתן בגדריו של הליך זה צו מניעה זמני כדי לאפשר את הגשת הבקשה שנדונה בבית המשפט קמא.
בעיניין זה הוסיף בית המשפט קמא וקבע, כי פניית המבקש באמצעות בא-כוחו אף תומכת בכך שאין בפיו טענות לביסוס זכויותיו הקנייניות בדירה, אלא כי לכל היותר הוא עשוי להיות זכאי לפצוי כספי מהמשיב בשל טענתו כי הוא זה אשר לכאורה גרם לביטול עסקת רכישת הדירה שהמבקש החל בה. בית המשפט קמא הוסיף ועמד על ההליכים המתנהלים בין רוכשי הדירות לבין המשיבים 4-2 ובהם ההליך בבית המשפט המחוזי בירושלים שעניינו שלוש התביעות המאוחדות, תביעה לאכיפת הסכמים נגד חלק מרוכשי הדירות (ת"א 17602-03-22) וכן שתי בקשות לפירוק החברות (חדל"ת 8723-06-22 וחדל"ת 8649-06-22).
...
דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה וזאת ללא צורך בתשובתו של מי מבין המשיבים (על-פי תקנה 138(א)(1) בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018).
בדומה, לא נמצא כל מקום להתערב במסקנה שלפיה מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיב.
מכל הטעמים האמורים, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו