מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי: מסגרות אשראי פורמליות

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") בגין הגבלת חשבונו של המערער שניהל אצל המשיב.
הבנק אישר חריגה של עד פי 3 ממסגרת האשראי הפורמאלית לכן היה לו יסוד סביר להניח שהשיקים יפרעו כסדרם, בדיוק כפי שנעשה בעבר.
המערער ביקש לדאוג לכיבוד השיקים, לא פיזר שיקים ללא כסוי לאור הנוהג שהושג עם הבנק והעובדה שהשיקים ניתנו עוד בעת שהבנק נהג לכבדם והסכים כי יחרוג ממסגרת האשראי עד פי 3.
הטענה שאולץ להעביר הכספים לחשבון העיסקי היא שקרית ונולדה לצורך הליך זה. המבקש העיד בעצמו שאושרו לו בחשבון מסגרות זמניות לאחר שהביא מכתב מעו"ד לפיו עומד הוא למכור נכס ושנאמר לו כבר מהשיק הראשון, כי ככל שלא יחזור למסגרת האשראי המאושרת השיק יחזור.
...
המשיב טען שיש לדחות את ערעור המערער בגין הגבלת חשבונו, מהנימוקים שיפורטו להלן.
לאור האמור לעיל, סבור אני שלא היה למערער יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים השלישי עד השנים עשר, ויש לדחות את טענותיו בגין סירוב הבנק לכבד שיקים אלו.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעור המערער בגין הגבלת חשבונו, מורה על ביטול הצו הזמני לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקף, ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף לאלתר.
המערער ישלם למשיב כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

המבקשת הגישה ערעור על הגבלת חשבון הבנק שלה אצל המשיב, לפי סעיף 10 לחוק שקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 והיא מבקשת להורות על מניעת תחילת ההגבלה על פי סעיף 10א' לחוק, באופן דחוף, במעמד צד אחד בלבד.
החזרת חמש השקים הנ"ל גרם לביטול מסגרת האשראי של המבקשת אצל המשיב, ביטול אישורים להלוואות מקרן המדינה בסכום של כשמונה מאות אלף ₪, ביטול מסגרות אשראי חוץ בנקאיות ועוד.
לבקשה לא צורפה הודעה פורמאלית על הגבלת החשבון לפי סעיף 3א' לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981, אלא העתק של מיסרון טלפוני שאיננו כולל את פירוט כל השקים שסורבו במהלך תקופה של 12 חודשים ומועדי הסרוב.
...
לא מצאתי בבקשה כל נימוק שיצדיק חריגה מהכלל במקרה זה. על כן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחית.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

פתח דבר בפניי ערעור על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), שעניינו הגבלה שהוטלה ביום 4.8.2016 על חשבון המערערת מס' 384880 (להלן: "החשבון"), המתנהל אצל בנק הפועלים בע"מ (להלן: "המשיב" או "הבנק").
כל עוד לא נקבע בחוק, כי על הבנק לסרב לשיקים שחרגו ממסגרת האשראי הפורמאלי, ללא הנחות וללא חסדים, נוצר מצב, שהלקוח תלוי בבנק- ברצותו מאשר וברצותו מסרב.
בזיקה לנוהג הקיים בין הצדדים, הצהירה המערערת בסעיף 8 לתצהירה שצורף להודעת העירעור כי: "חשבון המערערת היתנהל בצורה דינאמית, לאורך זמן, בהתאם לפעילותה העסקית. מעת לעת נהג המשיב להעמיד למערערת מסגרות אשראי זמניות לצורך פרעון שיקים שנמשכו מהחשבון, לרבות הלוואות גישור, דבר שאפשר למערערת לחרוג באלפי, ועשרות אלפי שקלי ממסגרת האשראי המאושרת, תוך כיבוד שיקים שמשכה חרף החריגה" ועל הנוהג שהיה קיים בין הצדדים, ראו סעיף 19 לתצהירה.
רע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאומי לישראל (5.12.04) (להלן :"עניין סורוצקין"): "ככלל, הגישה הראויה לנושא השיקים ללא כסוי, צריך שתהא מחמירה. המדובר בנגע קשה ומטריד המשליך הן על הנפגעים הישירים שלא ניפרעו שיקים שנמסרו להם, ולעתים – כפי שציין בית המשפט המחוזי – על צדדים שלישיים, והן, במעגל רחב יותר, על המדינה והחברה. לפיכך, ומבלי לפגוע במעשים ופעלים אחרים של המבקשים, אין מנוס מהפעלת הסנקציות שקובע המחוקק" (בפיסקה ו').
...
טענות המשיב דין הערעור להידחות בשל איחור בהגשתו.
אין בידי לקבל טענה זו. הלכה ידועה היא, שקיומם של בטחונות בחשבון אינו מקים חובה על המשיב לכבד שיקים שהוצגו בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת, או אינו מלמד על הגדלת מסגרת האשראי (ראו: בע"א 215/93 (חיפה) אגרביה נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (21.12.1994); ה"פ (רמלה) 3231/97 עודד רייסמן נ' בנק המזרחי המאוחד (10.7.2006)).
סוף דבר לאור המקובץ, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערערת להתקבל חלקית.
פועל יוצא, הנני מורה על גריעת השיקים 1 עד 3 ו- 9 עד 14, ממנין השיקים שסורבו.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

המשיב מוסיף ומציין בתגובתו כי באותה עת לא עמדו בחשבון הבנק מסגרות אשראי בלתי פורמליות כפי שטענו המבקשים, אלא מסגרות אשראי של ממש, וכי לא היתקיים בינם לבין המערערים הסכם מכללא בנוגע לכיבוד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת ו/או העמדת מסגרות אשראי נוספות.
הוראת סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי מחייבת לבחון את מערכת היחסים המשפטית – הסכמית בין הלקוח לבין הבנק, ובכלל זאת את ה"חובה" של הבנק לפרוע שיק מתוקף "הסכם",  כאשר אותה הנחה ראשונית-סובייקטיבית נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות בהתאם לאומד דעתו של האדם הסביר, שהוא היודע את כל פרטי העניין ומביט מן החוץ ובהתאם לניסיון החיים והשכל הישר.
...
סוף דבר : לאור האמור מעלה הערעור נדחה.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

מהות ההליך ורקע בתמצית לפני ערעור על-פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), במסגרתו עותרת המערערת להורות על גריעת 10 שיקים ממניין השיקים שסורבו, המשוכים על חשבונה, שמספרו 638471 (להלן: "החשבון"), המתנהל אצל המשיב (להלן: "הבנק").
לזכות המערערת היו ביום סרוב השיקים חיסכונות בסך של כ-23,000 ₪, ואולם במקום שהבנק יזרים לחשבנה, כפי שביקשה, את כספי תוכניות החיסכון לשם הבטחת פרעון השיקים שהוצגו לאחר 12.2.18, בחר הבנק להורות על החזרת שיקים 5-10, מבלי ליתן הדעת לנזק שיגרם לה עקב כך. לטענת המערערת, הודעת ההגבלה לא הומצאה לה במועד, ונודע לה אודותיה רק עת הוגבל בפועל חשבונה.
כבוד השופט יצחק עמית היתייחס לסוגיה זו במאמריו "חוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981", הפרקליט מד 455, 470, כלהלן: "העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי. כל הסכמה ונסיבותיה, על רקע הביטחונות של הלקוח בכל עת ועת, כשאת הסיכון נוטל הבנק. מקום, שבו חורג הלקוח ממסגרת האשראי המוסכמת, ניתן לומר, כי לא בזכות עסקינן, אלא בציפייה מסחרית, אשר לכלל זכות לא הגיעה, ואין ניצבת מולה חובה של הבנק". כך גם נפסק בהמ' (שלום י-ם) 7288/92 פולק ספיר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] : "היסוד הסביר של הלקוח צריך להניח חובה מצד הבנק. תקווה, צפייה, מחשבה או סברה אינן מספיקות לשם כך.... אכן הנחה של המערערת מהפן הסובייקטיבי היתה גם היתה כאן, אולם יסוד סביר מהפן האובייקטיבי לקיום של חובה במובן המשפטי, מולה עומדת זכות נגדית, אין כאן". בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לד(2)673, נפסק: "בחשבון עובר ושב יכול צד לתבוע ממשנהו רק את היתרה של חשבון זה אם היא לזכותו, ולא כל פריט מפריטי החשבון – הרי כל עוד חשבונו של לקוח הבנק הוא בחובה, אין ללקוח זכות לקבלת כסף כלשהוא מהבנק...דוקא אותה זכות לבנק להכריע לגבי כל משיכת יתר אם לכבדה אם לאו, מחייבת את המסקנה שאישור משיכות יתר מסוימות, אפילו כל משיכות יתר, אין בהן כדי לגרוע מזכות הבנק שלא להסכים למתן אשראי על פי משיכת יתר פלונית". אשר לטענת המערערת כי הבנק נהג שלא כדין בסירובו לפרעון השיקים הואיל ובמועד הסרוב היו לה חיסכונות בסך של כ-23,000 ₪, קובע סעיף 4 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992 חובה על בנקאי להחזיר שיקים ביום העסקים שלאחר הצגתם במידה והחשבון בו הוצג השיק לפרעון מצוי ביתרת חובה, ואין בנקאי יכול להמתין עד שיואיל הלקוח לכסות את השיקים; אין הדין מקים חובה על הבנק לדאוג כי יתרת החשבון של לקוחותיו תיוותר במסגרת האשראי שהוקצתה ותעמוד ביתרה מספקת לפרעון שיקים, וחובה זו חלה על הלקוח עצמו, בעל החשבון (תא"ק 12370/03 הבנק הבנלאומי הראשון סניף האופרה נ' אי.אי.אס. שירותי חניטה ישראל בע"מ ואח' [פורסם בנבו]; ת"א 13386/03 הבנק הבנלאומי הראשון סניף האופרה נ' אינס-קייר בע"מ ואח' (פורסם ביום 4.8.10).
מהאמור לעיל, אין ביכולתי לקבל את טענות המערערת, כי מסגרות אשראי הוקצו לה באופן לא פורמאלי, מעת לעת, באופן עיקבי ושיגרתי עד כדי שהיה לה יסוד להניח כי הבנק יכבד שיקים משוכים מחשבונה בכל עת ובכל מצב של יתרה.
...
באותו יום נעתר המוטב שדן בתיק לבקשה, בכפוף להפקדת סך של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט, להבטחת הוצאות הבנק בהליך, במידה והערעור ידחה.
כבוד השופט יצחק עמית התייחס לסוגיה זו במאמרו "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981", הפרקליט מד 455, 470, כלהלן: "העובדה, שהבנק הסכים בעבר לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת, כשלעצמה, על חובה להמשיך לעשות כן בעתיד ולתמיד. אין בה, כשלעצמה, כדי לשמש בסיס לקיומו של יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על הבנק לפרוע שיקים, גם כאשר יש חריגה ממסגרת האשראי. כל הסכמה ונסיבותיה, על רקע הבטחונות של הלקוח בכל עת ועת, כשאת הסיכון נוטל הבנק. מקום, שבו חורג הלקוח ממסגרת האשראי המוסכמת, ניתן לומר, כי לא בזכות עסקינן, אלא בציפייה מסחרית, אשר לכלל זכות לא הגיעה, ואין ניצבת מולה חובה של הבנק". כך גם נפסק בהמ' (שלום י-ם) 7288/92 פולק ספיר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם בנבו] : "היסוד הסביר של הלקוח צריך להניח חובה מצד הבנק. תקווה, צפייה, מחשבה או סברה אינן מספיקות לשם כך.... אכן הנחה של המערערת מהפן הסובייקטיבי היתה גם היתה כאן, אולם יסוד סביר מהפן האובייקטיבי לקיום של חובה במובן המשפטי, מולה עומדת זכות נגדית, אין כאן". בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לד(2)673, נפסק: "בחשבון עובר ושב יכול צד לתבוע ממשנהו רק את היתרה של חשבון זה אם היא לזכותו, ולא כל פריט מפריטי החשבון – הרי כל עוד חשבונו של לקוח הבנק הוא בחובה, אין ללקוח זכות לקבלת כסף כלשהו מהבנק...דווקא אותה זכות לבנק להכריע לגבי כל משיכת יתר אם לכבדה אם לאו, מחייבת את המסקנה שאישור משיכות יתר מסוימות, אפילו כל משיכות יתר, אין בהן כדי לגרוע מזכות הבנק שלא להסכים למתן אשראי על פי משיכת יתר פלונית". אשר לטענת המערערת כי הבנק נהג שלא כדין בסירובו לפירעון השיקים הואיל ובמועד הסירוב היו לה חסכונות בסך של כ-23,000 ₪, קובע סעיף 4 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992 חובה על בנקאי להחזיר שיקים ביום העסקים שלאחר הצגתם במידה והחשבון בו הוצג השיק לפירעון מצוי ביתרת חובה, ואין בנקאי יכול להמתין עד שיואיל הלקוח לכסות את השיקים; אין הדין מקים חובה על הבנק לדאוג כי יתרת החשבון של לקוחותיו תיוותר במסגרת האשראי שהוקצתה ותעמוד ביתרה מספקת לפירעון שיקים, וחובה זו חלה על הלקוח עצמו, בעל החשבון (תא"ק 12370/03 הבנק הבינלאומי הראשון סניף האופרה נ' אי.אי.אס. שירותי חניטה ישראל בע"מ ואח' [פורסם בנבו]; ת"א 13386/03 הבנק הבינלאומי הראשון סניף האופרה נ' אינס-קייר בע"מ ואח' (פורסם ביום 4.8.10).
סיכומו של דבר, הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו