בכך לטענת המבקש הפרה המשיבה בין היתר את הוראות סעיפים 2(א), 17(ב) ו-17(ד) לחוק הגנת הצרכן ואת הוראות פרקים ב' ו-ד' לחוק הגנת הצרכן בכלל; הפרה את הוראות סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); הפרה חובות חקוקות לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש); הפרה את חוק חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979; נהגה ברשלנות לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש); והתנהלה בחוסר תום לב לפי חוק החוזים; ופגעה באוטונומיה ובחופש הרצון של לקוחותיה.
בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) (להלן: "מרקיט") נדונה סוגיית ההסתלקות המתוגמלת ונקבע באשר לסוגיית עילת התביעה לכאורה, בין היתר כך:
"25... בבואו להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טירחה אגב הסתלקות מההליך הייצוגי, שומה על בית משפט לבחון ראשית אם 'התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה'. קרי: על בית משפט לוודא כי אין עסקינן בתביעת סרק, אלא בתובענה שלכתחילה עמדה ביסודה עילת תביעה לכאורה ואולם לאחר הגשתה התברר כי אין עוד תוחלת בהמשך ניהול ההליך. שנית, על בית משפט לתת דעתו ל'תועלת שהביאה בקשת האישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה'; ויושם לב כי המחוקק שם את הדגש על עניינם של חברי הקבוצה (להבדיל מתועלת ציבורית כללית, או השגת אחת ממטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות). אין זאת אלא ששומה על הערכאה הדיונית להתרשם כי לקבוצה צמחה תועלת קונקרטית ורלוונטית כתוצאה מההליך, ואין די מבחינה זו בתועלת כללית ועמומה (כדוגמת תיקון הפרת חוק שבפועל לא הסבה נזק של ממש לקבוצה גם קודם לתיקון). אחת השאלות שיש לבחון בהקשר זה, היא אם אמנם היה צורך בנקיטת ההליך הייצוגי לשם השגת התוצאה שהתקבלה."
(ההדגשות שלי- א.פ.)
עוד קבע בית המשפט העליון בפרשת מרקיט, כי השיקולים המנחים לפסיקת גמול ושכר טירחה בבקשת הסתלקות יקבעו על פי שיקול הדעת של בית המשפט, בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי ולאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות:
"29... למען הסר ספק אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת, ולערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בנידון בהתאם לנסיבות המקרה.
התשלומים האמורים ישולמו בתוך 21 ימים מיום מתן פסק דיני זה.
5לעניין הבקשה לפטור מתשלום חלקה השני של האגרה, בהתאם לתקנה 7א(א)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, נוכח השלב המקדמי של ההליך, החסכון בזמנו של בית המשפט ומאחר ומדובר בסוגיה שהיה מקום לבירורה, אני פוטר את המבקש מתשלום 70% מהחלק השני של האגרה והוא יישא רק ב-30% מהחלק השני של האגרה כאמור.
...
"
(ההדגשות שלי- א.פ.)
במקרה דנן, בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל בפרשת מרקיט, משלא מצאתי כי מדובר בטיעוני סרק, אני סבור כי בקשת האישור של המבקש מצביעה על עילת תביעה לכאורה נגד המשיבה.
שוכנעתי גם כי קיימת תועלת בהליך זה ובהסדר ההסתלקות לחברי הקבוצה, שסביר להניח שחלקם לקוחות חוזרים בסניפי המשיבה, בהתחשב בכך שהמשיבה התחייבה להסדיר לעתיד את המצב, כך שתציע בפרסומיה, לצד מחירו של קפה הפוך על בסיס חלב, גם את מחירו של קפה הפוך על בסיס תחליפי חלב.
נוכח האמור לעיל, אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה באופן שהמשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 5,000 ₪, ולבא כוחו שכר טרחה בסך של 9,360 ₪ כולל מע"מ כנגד חשבונית מס כדין, וכן תשיב המשיבה למבקש את חלקה הראשון של האגרה בסך של 5,959 ₪.
