בקשה לפטור מתקופת צינון לעובד מדינה

כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.

יצוין, כי לצורך בחינת השיקול שעניינו "תפקיד המבקש בשירות הציבור ובכירותו", פורטו בהנחיית היועמ"ש גם מדרגי הבכירות למשרתי הציבור בשירות המדינה ובגופים שעליהם חל החוק, ואף הוכנה טבלה של תקופות צינון ראויות ומוצעות לכל מדרג כאמור.

מן הכלל אל הפרט במקרה דנן, מדובר בעובד בכיר יחסית ברשות שעל פי מתח הדרגות הצמוד למשרתו נימנה עם דרג ב' בשירות המדינה אשר תקופת הצינון המומלצת לגביו הנה תשעה חודשים ממועד הפרישה משירות המדינה.

...

לפיכך המשיבה ממליצה להיעתר לבקשה ולקבוע למבקש תקופת צינון של שלושה חודשים מיום פרישתו משירות המדינה.

בהתחשב במכלול נתונים אלה, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו במשרד ממועד מתן החלטה זו. ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק.

דיון והכרעה חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור.

סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בעיניין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לעניין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות". ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה". ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.

כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.

...

מן הכלל אל הפרט, בנסיבות עניינו ומהטעמים המפורטים בבקשה (סעיפים 11 ו-12 לעיל ) ובתגובה (סעיפים 13 ו-14 לעיל ) אין מניעה בנסיבות העניין מלקבוע שחלפו שנתיים ממועד טיפולו האחרון של המבקש בבקשה שהגישה החברה למשיבה לפי סעיף 4(ג)(2) לחוק וכן שמתקיימות נסיבות המצדיקות את קיצור תקופת הצינון לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק.

מכיוון שכך, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו בחברה ממועד מתן החלטה זאת.

לתמיכה בבקשתו לקיצור תקופת הצינון שבחוק, מתייחס המבקש לכך שמשרתו מוגדרת כמשרה בדרג הביניים בשירות המדינה, שתקופת הצינון המומלצת לגביה בהנחיית היועמ"ש 1.1711, הנה ששה חודשים ממועד הפרישה.

דיון והכרעה חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור.

כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.

...

מן הכלל אל הפרט, במקרה דנן אנו סבורים כי יש מקום לאמץ את בקשת המבקש שלה מסכימה המשיבה מהטעמים הבאים: (1) לצד החומרא, יש לשקול את העובדה שהמבקש ועובדים הכפופים לו היו בעלי סמכות החלטה ופיקוח, אם לאשר לחברה תכניות, כלי טיס וחלקי כלי טיס.

(3) יחד עם זאת, אנו מקבלים את עמדת המשיבה כי לא ניתן לתת משקל של ממש לתקופת הצינון הפנימי שלה טוען המבקש ותחילתה ביום 22.2.2024, עם חתימת הסדר ניגוד העניינים ביחס לחברה.

לאור כל האמור, אנו קובעים למבקש תקופת צינון של ששה וחצי חודשים ממועד הפרישה, כך שיוכל להתחיל בתפקידו בחברה החל ביום 8.10.2024.

לצד זאת, אנו קובעים ,בהסכמת המבקש וכדי לצמצם למינימום פגיעה נחזית בטוהר המידות, כי במסגרת תפקידו בחברה יימנע מלייצג אותה מול רת"א למשך 12 חודשים מיום פרישתו מן השירות, קרי עד ליום 22.3.2025.

המבקשת טוענת, כי בתפקידה במשרד לא הייתה בעלת סמכות לתת זכות כל שהיא לרשות ולכל היותר הייתה לה יכולת המלצה המבוססת על שיקול דעת מוגבל, מצומצם וטכני, היא נמנית על דרג הביניים בשירות המדינה שתקופת הצינון המומלצת לגביו היא 6 חודשים ומדובר במעבר לתאגיד סטאטוטורי המהוה על פי החוק שיקול משמעותי לקולא.

הרקע הנורמאטיבי חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור.

כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.

...

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנו את טענות הצדדים כולל עמדתה המעודכנת של המשיבה, ושמענו גם את עמדת הרשות וכן את עמדת היועץ המשפטי למשרד אנו סבורים, כי יש להיעתר לבקשה בחלקה ולקבוע למבקשת במקרה זה, בהתחשב בעובדה שהמבקשת מתכננת לפרוש בפועל עם סיום מיצוי זכויותיה ביום 5.6.24, תקופת צינון של כחודשיים שתסתיים ביום 31.7.24.

במקרה דנן, החלטנו שלא לקבוע מסמרות בסוגיית ההתחשבות בתקופת חופשת לידה שבה מנוע העובד מלעבוד, שאליה נצמדת תקופת צינון פנימי המלווה בהסדר ניגוד עניינים, כפי שקרה בענייננו, כבתקופה רציפה של צינון פנימי ונשאיר זאת לעת מצוא.

לאור כל האמור, אנו קובעים כי תקופת הצינון תסתיים ביום 31.7.24 והמבקשת תוכל להתחיל לעבוד ברשות ממועד זה ואילך .

כנימוקים לעמדתה, מציינת המשיבה את הגורמים הבאים: היות המבקש נימנה על דרג בכיר ב' בשירות המדינה שתקופת הצינון המומלצת לגביו עומדת על תשעה חודשים ממועד הפרישה.

דיון והכרעה התשתית הנורמאטיבית חוק הצינון קובע את ההגבלות החלות על עובדי ציבור, ובכללם עובדי המדינה, לאחר הפרישה משירות הציבור.

כאמור, הועדה תיתן ההיתר המבוקש, "אם נוכחה כי אין במתן ההיתר או הפטור, לפי העניין, משום פגיעה בטוהר המידות", כפי שקובע סעיף 14(א) לחוק.

...

המשיבה סבורה, כי אין להיעתר לבקשה כפי שהוגשה ויש לקבוע למבקש תקופת צינון של חמישה חודשים מיום סיום תפקידו בפועל (9.4.2024), כך שיוכל להתחיל בתפקידו במועצה לא לפני יום 9.9.2024.

המדובר בעניינים שהגם שבסופו של דבר נזנחו, היו בעלי ערך משמעותי והשלכה ניכרת עבור המועצה.

מן הכלל אל הפרט בנסיבות העניין, אנו סבורים כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי ולקבוע למבקש תקופת צינון שתסתיים ביום 31.7.24.