בקשה לפטור ממס בשל נכות על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה

ערעור זה עניינו החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 22.6.2018, לקביעת אחוז נכות רפואית על פי סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 91% החל מיום 14.1.2018.

המערער פנה בבקשה לפטור מתשלום מס הכנסה.

מעבר לכך, היועצת לועדה בתחום העור התייחסה כנדרש אל מיסמך פרופ' אינגבר, מציינת כי לא היה גידול באפרכסת כפי שחשד פרופ' אינגבר, לא נימצאו בקרקפת נגעים פעילים, קיימת פטרת קלה דיפוזית של כפות הרגליים ללא סימנים של דלקת פעילה ולכן הנכות בגין הפוליקוליטיס לא קיימת בבדיקה של היום.

...

לא מצאנו בהחלטת הוועדה כל נימוק המניח את הדעת לשלילת הנכות הנפשית.

לפיכך, לא מצאנו כי נפלה טעות בקביעת הנכות בנושא העיניים.

המערער ובא-כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה ולטעון טענותיהם בנושאים הנ"ל. המשיב ישלם למערער הוצאות בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

העובדות המערער, יליד 1947, סובל מפגימות שונות אשר בגינן ביקש פטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5)(א) לפקודה.

דרגות נכות זו אינה מקנה פטור לפי סעיף 9(5) לפקודה ומכאן העירעור הנוכחי.

מדובר בקביעה הניצבת בסתירה לקביעת הועדה עליה לא היה ערעור ולא בנוגע לקביעה זו ניתנה הנחיית ביה"ד, ולכן היתה הועדה מנועה מלשנות ההחלטה כי הנכות בגין הפציאליס היא נכות נפרדת, ולהשלים אך ורק את קביעת דרגת הנכות בגין נכות זו. טענות המשיבה: על פי הוראות פסק הדין המחזיר על הועדה בראש וראשונה לשקול מחדש קביעתה בעיניין דרגת הנכות בגין הליקוי בעצב הפנים (פציאליס).

דיון והכרעה המסגרת המשפטית על פי ההלכה הפסוקה, נתונה הסמכות לידון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים לפי הפקודה לבתי הדין לעבודה (בג"צ 7078/08 הסה נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה, ניתן ביום 24.8.2008).

...

אין בידי לקבל טענה זו. משמעות טענת המערער הינה כבילת שקול דעתה של הוועדה הרפואית לעררים, והפיכתה לגורם המעריך את שיעור דרגת הנכות בגין הפציאליס בהתעלם ממכלול שהובא בפניה, ומהוראת פסק הדין, המנחה אותה לשקול מחדש את נושא הנכות בגין הפציאליס.

לאור האמור, אינני מקבלת את הפרשנות המוצעת על ידי המערער, לרבות הפניותיו, ואני סבורה כי דין הערעור להידחות.

סוף דבר, הערעור נדחה.

דרגה זו מקנה פטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – הפקודה).

" לאחר מכן, היתכנסה ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה מדרג ראשון, אשר קבעה למבקש דרגת נכות משוקללת בשיעור 81% שאינו מזכה בפטור ממס על פי הפקודה.

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בחר לאמץ את ההסדר לקביעת דרגת נכות בחוק הביטוח הלאומי והתקנות מכוחו לעניין נפגעי עבודה, הן בהיבט המינהלי והדיוני של שימוש ברופאים ובפוסקים הרפואיים ובועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, והן בהיבט הנורמאטיבי של אימוץ מבחני קביעת דרגת הנכות; כלומר - קביעת דרגת הנכות לצרכי תקנות מס הכנסה מתבצעת על ידי המנגנון והועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ובהתאם למבחנים לקביעת דרגת נכות נפגעי עבודה הקבועים בתקנות נפגעי עבודה (ראו: בג"ץ 8453/17 פלוני נ' ועדת הערר הרפואית על פי תקנות מס הכנסה עמ' 8 (24.6.2018)).

...

משכך, לטענתה דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר – דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בחודש דצמבר 2018 המבקש הגיש לועדה מדרג ראשון (מס הכנסה) בקשה לקביעת אחוזי נכות לצורך פטור ממס ובה ביקש כי הועדה תיבדוק את הפגימות בתחומים הבאים: "פנימאי, אורולוג, כרורג, עור, א.א.ג, נפשי ואורתופד". החלטת הועדה מדרג ראשון לא כללה נכות בגין מספר ליקויים שנכללו בהחלטת וועדת נכות כללית.

התוצאה אליה הגיע בית הדין האיזורי לפיה משעה שהמבקש לא פעל בהתאם לכללי הילכת צנגוט, שניתן לאחר היתכנסות הועדה, הוא מושתק כעת מלטעון שיש לאמץ את הנכויות במלואן, אינה עולה בקנה אחת עם התכליות הסוציאליות העומדות בבסיס סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה[נוסח חדש] הדן בתנאים לפטור ממס הכנסה לנכה קובע כדלקמן: " (א)   הכנסה מיגיעתם האישית של עוור או של נכה שזכאי לתגמול חודשי לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, ונקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות מחמת שלקה באיברים שונים והאחוז האמור הוא תוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים שבלעדיו היה נקבע אחוז נכות של 100% לפחות, כמפורט להלן [...]

לענין זה ולעניין פסקת משנה (א1) – (א)   נקבע אחוז נכותו של נכה על פי אחד החוקים שלהלן תחול הקביעה האמורה: (1)   חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]; (2)   חוק נכי המילחמה בנאצים, תשי"ד-1954; (3)   חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957; (4)   חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970; (5)   (בוטל); (6)   פרקים ה, ט, י"ג או י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; (7)   חוק לפצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להוסיף על החוקים האמורים; (ב)   לא נקבע אחוז נכותו של נכה כאמור ייקבע על פי תקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

...

גם אם ניתן לטעון כי לשון החוק, והלכת פלוני, ניתנות לשני פירושים סבירים, המסקנה היוצאת מכך אינה כי הוועדה פעלה בניגוד להלכה אלא כי הוועדה פעלה במעין "חלל משפטי ריק". הוועדה, שהינה גוף מעין שיפוטי, בחרה בפרשנות המשפטית שנראתה לה סבירה יותר ובכך פעלה בגדרי סמכותה.

אין בידי לקבל טענה זו. בעניין איקאפוד עמד בית המשפט העליון על ההבחנה בין שלושה סוגי מצבים, החלת הלכה רטרוספקטיבית, אקטיבית ופרוספקטיבית וכך נוסחה ההבחנה: "תחולה רטרוספקטיבית משמעה, כי הנורמה החדשה משנה לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים שנסתיימו, או של פעולות וארועים שנעשו או התרחשו לפני מועד כניסתה לתוקף של הנורמה החדשה (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765, 777 (1992) (להלן: ענין ארביב)). תחולה אקטיבית של נורמה חדשה משמעה שהיא מוחלת באופן מיידי על מצב קיים השורר בעת נתינתה, ונועדה לשנות, והלכה למעשה משנה, אפקט משפטי של מצב קיים (שם, בעמ' 782). תיתכן חפיפה מסוימת בין תחולה אקטיבית לתחולה רטרוספקטיבית, שכן גם בתחולה אקטיבית מוחלת הנורמה החדשה על מצבים שנוצרו או התרחשו קודם לנתינתה. תחולת החוק תהא פרוספקטיבית אם הוא יוחל על פעולות שתיעשנה בעתיד, ועל מצבים שיתקיימו רק בעתיד (ענין ארביב, בעמ' 777 778; אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ב – פרשנות החקיקה 622 624 (1993) (להלן: פרשנות במשפט); אהרן ברק פרשנות תכליתית במשפט 426 427, 427 ה"ש 161 (2003))" (דנ"א 3993/07 פקיד שומה ירושלים 3 נ' איקאפוד בע"מ (14.07.2011)(להלן – עניין איקאפוד).

סוף דבר – הבקשה נדחית.

הגיש ביום 3.8.2016 בקשה לקביעת אחוזי נכות לצורך פטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, בגין שורה של ליקויים רפואיים.

טענות הצדדים בתמצית את תביעתו לקבלת פטור על פי סעיף 9 (5) (א) לפקודת מס הכנסה, הגיש המערער לראשונה לאחר ניתוח כריתת הערמונית ב-3.8.16.

...

זה המקום לציין כי סעיף התקנות בדבר דרגות נכות המתייחס לכל סוגי הסרטן הוא סעיף 1 שכותרתו בלוטות לימפה שבסעיף 1 שחל על עניינו של המערער הינה פסקה 3 שבה נקבע: " לימפומה ממאירה (א) במצב של רמיסיה, עם או בלי טיפול מסוגל לעבודה חלקית 50% (ב) במצב חריף עם סימנים כללים של חולשה כללית 100%". המסמכים הרפואיים שפורטו לעיל, אינם עולים עולים בקנה אחד עם מצב של רמיסיה ושעה שהוועדה לא התייחסה לכך בניגוד להוראות פסק הדין הרי ששוכנענו כי חובת ההנמקה לא מולאה.

משכך שוכנענו כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב , תוך קבלת ייעוץ של מומחה בתחום האונקולוגיה נוכח המחלוקות הרפואיות בתיק, וזאת על מנת שתשקול מחדש ותתייחס לחוות הדעת של ד"ר מנס ולשיעורי הנכות שקבע בגין סרטן הערמונית בתקופות השונות.

בכל הנוגע לשאר טענות המערער ( בנושא הראיה) , שעה שלא היה פירוט לגביהם בכתב הערעור באופן מפורט, לא שוכנענו כי יש לקבלן.