בקשה לפטור מהפקדת ערבון בתביעת נזיקין

לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בשיעור של 15,000 ₪, אשר הושת עליו בהתאם להודעת המזכיר הראשי של בית משפט זה. הצדדים הנם בעלי זכויות ומתגוררים בבניין משותף המונה שלושה בניינים, לכל ביניין ארבע כניסות ובכל כניסה שמונה דירות.

כך גם מאשר המבקש כי זכה בסך של 300,000 ₪ בתביעה נזיקית.

...

לסיכום ניתן לקבוע שאם המבקש זכה בירושה, גם אם צנועה, בחר להעניק לבתו סך של 1,300 ₪, שעה שהוא טוען לדלות, העביר לבנו את דירתו ללא תמורה ואותו בן אף מימן נסיעתו לחו"ל, שאין מצבו הכלכלי כה חמור כפי שהוא טוען לו. עם זאת, בשים לב ללקות המבקש, עובדת ייצוגו על ידי לשכת הסיוע המשפטי, וחיובו בערובה על סך 7,000 ₪ להבטחת עיכוב הביצוע, מוחלט להעמיד את העירבון על סך של 10,000 ₪.

המשיבים הגישו כנגד המבקש (וכנגד מר מלחם סאלח והוריו) תביעה נזיקית, במסגרתה עתרו לפיצויים בגין הנזקים הנפשיים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיהם של המבקשים.

דיון והכרעה; בקשת הפטור; תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984(להלן: "התקנות") קובעות חובת הפקדת ערבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

...

עם זאת נקבע בעניין הפול כך: "מאידך כבר נפסק בעבר בבית משפט זה כי גובה הסכום אותו מבקשים לעכב עשוי להוות שיקול לעניין מאזן הנוחות, שכן במקרים מסוימים גובה הסכום יכול ללמד על מידת הקושי שעלול להתעורר בהשבת הסכום שנפסק, במקרה שפסק הדין ייהפך בערעור." והוסיף בית המשפט בעניין הפול: "בבקשה שלפניי הסכום שאת תשלומו חפצה המבקשת לעכב עולה על חצי מיליון ₪, ועל כן ניתן להניח כי אדם ממוצע יתקשה בהשבתו המיידית." ועוד נקבע בעניין הפול: "לא זאת אף זאת- יש טעם בטענת המבקשת כי מרבית הסכום שנפסק למשיב נפסק לו לטובת סיפוק צרכיו לשארית חייו, ומכאן שאיננו נחוץ לסיפוק צרכיו המיידים של המשיב. לפיכך, נראה כי עיכוב העברתו של חלק מהסכום המדובר – לא יגרום נזק למשיב." בע"א 8721/16 אס.פי. מוקד תקשורת בע"מ נ. אלתא מערכות בע"מ (פורסם במאגרים) (להלן: "פרשת אלתא") נקבע, כי "כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין, הקובע חיוב כספי, הנטייה הברורה היא שלא להיעתר לבקשה, אלא במקרים חריגים..." עוד נקבע בפרשת אלתא כי יש להתחשב במצבו הכלכלי של המבקש רק במקרים חריגים ועל המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת לעניין נזקים שלטענתו יגרמו עקב מימוש פסק הדין.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, מוחלט כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

בנסיבות אלה ולאור כל האמור, מוחלט להיעתר לבקשה בחלקה ולהורות כי ככל שהמבקש ישלם למשיבים את הסך של 500,000 ₪, לא יאוחר מ- 5.6.19, תעוכב ביצוע היתרה על פי פסק הדין.

בבית המשפט העליון ע"א 9579/17 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשה לפטור מהפקדת ערבון; בקשת המערער מיום 16.4.2018; תצהירים מיום 3.8.2018; תגובת המשיבה מיום 28.11.2018; בקשות המשיבה מימים 17.10.2018 ו- 2.1.2019 ][]פסק-דין

בעיניין זה אציין כי הגם שהנושא של הגשת תביעת נזיקין במקרים של סרבנות גט טרם נדון בהרחבה בבית משפט זה (ראו: בע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני, פסקות 57-56 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז ופסקה י"ח לחוות דעת של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (5.11.2015); בע"מ 7557/15 פלונית נ' פלוני, פסקה ה (15.12.2015) (להלן: בע"מ 7557/15)), לא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק את הארכת המועד.

...

אומר מיד: אני סבורה כי אין מנוס מלהורות על מחיקת ההליך שבכותרת אשר הוגש כערעור בזכות.

עוד אציין כי לאחר שעיינתי היטב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי איני סבורה כי סיכויי ההליך מצדיקים את הארכת המועד.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת ההליך.

רקע והחלטות קודמות המבקש הגיש ביום 6.12.2017 לבית משפט השלום בתל אביב-יפו תביעה נזיקית נגד המשיבים לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשל התרשלות המשיבים (ת"א 10804-12-17).

ביום 28.1.2019 הגיש המבקש בקשה לפטור מהפקדת ערבון, במסגרתה טען כי מצבו הכלכלי והרפואי אינו מאפשר לו לעמוד בתשלום הערבון (להלן: הבקשה לפטור מערבון).

...

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

בשולי הדברים יוער כי טענותיו של המבקש בבקשה דנן מכוונות, הלכה למעשה, גם כנגד ההחלטה השנייה, אשר ניתנה על-ידי כב' הרשמת ר' ערקובי, החלטה אשר הערעור עליה הוא בזכות, לשופט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ראו: סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ודי היה בכך כדי לדחות את טענותיו של המבקש ככל שהן מתייחסות להחלטה זו. סוף דבר: הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, אני מורה על הארכת המועד להפקדת העירבון, אשר יופקד בשני תשלומים כדלקמן: התשלום הראשון עד ליום 1.8.2019, והתשלום השני עד ליום 1.9.2019.

רקע הדרוש לעניין המערערת, גב' שושנה קינן, אשה כבת 75, הגישה בחודש יוני 2010 תביעת נזיקין לבית משפט השלום תל אביב-יפו כנגד המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, עריית תל אביב יפו ומדינת ישראל, בטענה כי נגרמו לה פגיעות בתפקודי הריאה כתוצאה מהליך רפואי שעברה במרכז הרפואי (ת"א 17437-06-10) (להלן: תביעת הרשלנות הרפואית).

במסגרת זאת, ביום 17.7.2022 דחה בית המשפט בהחלטת רשם את בקשת המערערת לפטור אותה מתשלום אגרה ומהפקדת וערבון (להלן: בקשת הפטור), וזאת משום שלא הוכיחה כי לערעור סכויים גבוהים להיתקבל, ומפני שלא ביססה את טענתה בדבר מצבה הכלכלי הקשה; בהתאם, בית המשפט הורה למערערת להפקיד את הערבון והאגרה עד ליום 27.7.2022.

...

לצד זאת ובשונה מהעירבון, מצאנו כי מן הראוי שהמערערת תשלם כנדרש את האגרה, שממילא אינה עומדת על סכום גבוה.

בשל כך, לטעמנו מוטב לעכב את הדיון בבית המשפט המחוזי בהליך שהוא נושא הערעור עד להכרעה בהליך המקביל.

סופו של דבר, הערעור מתקבל, במובן זה שיבוטלו פסק הדין מיום 9.8.2022 וארבע החלטות הרשם; המערערת תהא פטורה מהפקדת עירבון, אך שומה עליה לשאת בתוך 30 יום בתשלום האגרה כנדרש, שאז בית המשפט המחוזי ישוב לדון בע"א 7500-07-22 לאחר שתתקבל הכרעה בערעור בהליך המקביל.