עיון בתיק הפלילי של המבקש מלמד כי מדובר במי שהיה עו"ד מומחה בתחום המקרקעין ונכסים, קרי לא הייתה לו כנראה מספיק מומחיות בתחום בו התיימר לייצג את המשיבים.
המשיבים טענו, כי מדובר בהתנהלות שיטתית של עיסוק מתמיד ושיטתי אשר בין היתר יש בו משום עיסוק פסול בידע המשפטי, ניסיון לגלגל אשמה וכו'.
טענתם החדשה כביכול של המשיבים כי היה על המבקש ליידע את המשיבים אודות ההליך הפלילי וכי בשל ההליך הפלילי נגרמו אי אלו נזקים היא הרחבת חזית, טענה שכלל אינה נזכרת בכתבי הטענות ואין לאפשר העלאתה כעת, כאשר להליך הפלילי אין קשר לתביעה נזיקית זו.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית
בעת בחינת חיוב בהפקדת ערובה, נידרש להבחין בין תובע שהוא אדם פרטי, לבין תובעת שהיא חברה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.08) (להלן: "אואזיס").
תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".
מטרתה של תקנה 519(א) לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע במידה ותידחה התביעה נגדו (רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.13)).
ברע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ (14.2.19), ציין בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף), כי ככלל, תחויב חברה בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, כאשר הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת הערובה להוצאות, מוטל על כתפיה:
"סעיף 353א לחוק החברות מורה כי תובעת שהיא חברה בערבון מוגבל תחויב, לבקשת הנתבע, במתן ערובה להוצאותיה – אלא אם הוכיחה שיהיה ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה.
...
בתשובה לבקשה טענו המשיבים כי יש לדחות את הבקשה.
כך אני סבור גם ביחס להוכחת התנאי השני, כי טענת המשיבים כי סיכויי התביעה טובים ואף למעלה מכך, וכן הטענות הקשות שהעלו המשיבים באשר להליך הפלילי שהתנהל כנגד המבקש, אין בהן כדי לקבוע, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה בערובה.
נוכח כל האמור לעיל, לאחר איזון כלל האינטרסים ובחינת כל השיקולים הנדרשים והרלוונטיים, מחד זכות המשיבים לגשת לערכאות ומאידך, זכות המבקש להיפרע את הוצאות המשפט, ככל שהתובענה נגדו תידחה וייפסקו הוצאות כאמור, כמו גם גובה התביעה, אני סבור שיש להעמיד את הערובה שתופקד על ידי החברה (המשיבה 1) על סך של 100,000 ₪.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת חלקית באופן שהחברה (המשיבה 1) תפקיד עד ליום 20.6.21 ערובה (מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש בתובענה ותגיש הודעה על ההפקדה לבית משפט עד לאותו מועד.