בקשה לפטור מאגרת בית משפט לחברה בהקפאה

עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למתן פטור חלקי מאגרת בית משפט.

יוער כי מההליכים שהתקיימו בעיניין בקשת הפטור, ניתן ללמוד כי בין הנושים של פושט הרגל, מר עומר נירהוד - כלולות גם חברות בעלות איתנות פינאנסית ניכרת (כגון לאומי קארד, הבנק הבנלאומי הראשון ובנק אוצר החייל).

הנאמן ציין כי הקבוצה מצויה בחדלות פרעון קשה ונמשכת, כאשר שורר כאוס במצבה מן המסד ועד הטפחות והמצב חמור יותר מזה שתואר בבקשת ההקפאה.

...

ספק אם היה הבנק בוחר לפעול באופן המוביל לכניסת הקבוצה לפירוק, לולא סבר כי אין מנוס מכך.

אף אם יש ממש בטענת התובע כי דין הבקשה להבחן מהבחינה הפורמאלית כבקשה לפי תקנה 519 לתקנות סד"א, הרי שקיימים שיקולים משמעותיים לסטות מהאופן הרגיל בו נבחנות בקשות בהתאם לתקנה זו. נמצא כי מתקיימים במקרה דנן שיקולים דומים לאלה הקיימים בתביעה של חברה.

אין לאפשר מעקף כאמור, גם ביחס לרכיב הערובה להוצאות וזאת למעט באשר לגובה ההפקדה, שיהא מתון יותר.

הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל על כתפיו של המבקש לפטור מתשלום אגרה, בגדריו נידרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.

וראה בבש"א (י-ם) אלקטרו מנוע ירושלם בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' אוניטק ציוד מכונות (1987) בע"מ (בהקפאת הליכים): "מתן פטור שכזה עשוי ליצור תקדים לא ראוי באופן שתאגידים מסוגים שונים המצויים בגרעון, או הקפאת הליכים או בפרוק, וקשורות לתביעות רבות, הן כתובעות והן כנתבעות, יצטרפו למעגל מבקשי פטור מאגרה. מתן פטור בטענה של העידר כסף נזיל יגרור הגדלת הנטל על כלל אזרחי המדינה." אשר לחברה בע"מ, נפסק כי במסגרת הבחינה הנדרשת שהנה בחינה לעומק של מצבה הכלכלי של החברה יש מקום "להתייחס" גם למנהליה ובעלי מניותיה והאם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה כגון למשל באמצעות קבלת עזרה ו/או הלוואות מקרובים ומכרים לצורך מימון האגרה.

...

משקיימת עילת תביעה אך מאידך לא שוכנעתי כמפורט בלהלן ,כי התקיים התנאי הנוסף למתן הפטור, אינני נדרשת להבעת עמדה ביחס לסכום התביעה ,או לטענת החיסיון ואציין בתמצית בלבד כי לכאורה יש ממש בטענה לעניין סכום תביעה מופרז בהתייחס לפיצויי המוניטין וכן ביחס לאי קיזוז חלקי של דמי השכירות.

עם זאת, בשים לב לכך שהנתבעת הותירה בסופו של דבר את הבקשה לשיקול דעת (והגם שיש לייחס לשיקול זה משקל נמוך שכן מדובר בכספי ציבור) ולנוכח סכום האגרה הגבוה ומשבר הקורונה בעת הזו, אני מתירה לתובעת לשלם את האגרה לשיעורין באופן שתשלם את המחצית הראשונה (שאותה יש לשלם עם הגשת התביעה) ב- 6 תשלומים שווים ושוטפים החל מ- 10.7.20 ובכל חודש שלאחריו.

נטען כי סכום התביעה אינו מופרז והוא חושב באופן מקצועי ומגובה באמצעות משרד רו"ח. נטען כי לא הוסתר דבר בבקשת הפטור, לחבה חשבון בנק אחד מוקפא ואין לה כל נכסים או רכוש.

ראה גם - ת"א (מחוזי ת"א) 24128-09-14 איתן ארז בתפקידו כמפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) נ' יעקב כהן (פורסם בנבו, 21.10.2015) ".... תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת כהאי לישנה: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". תנאים אלו הנם תנאם מצטברים, ועל המבקש פטור מאגרה לעמוד בשתי משוכות אלו, כאשר כלל ידוע הוא כי תנאים אלו חלים גם בעיניינה של חברה, בשינויים הנצרכים [לפסק הדין המנחה בעיניין זה ר': רע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתיכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 14.2.11) ]"

...

בנסיבות אלה נטען כי מר הלסי לא הציג את התמונה הכלכלית המלאה ביחס למצב הכלכלי שלו ושל החברה ומשכך דין הבקשה להידחות.

" לאחר עיון במכלול טענות הצדדים (המשתרעות על פני עמודים רבים) החלטתי להיעתר לבקשת התובעים.

ראה גם - בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות באר שבע, פ"ד נה (3) 869 ".... מאז חקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולאור ההגנה הקבועה בסעיף 3 שבו על הקניין, יש מקום לשינוי בדרך הפרשנות של הוראות הפטור הכלולות בתקנות האגרות. לדידי, יש לפרש את דיני האגרות בדרך ליברלית, באופן שבמקרה של ספק לגבי עצם חיוב ההליך בתשלום אגרה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין". סבורני כי התובעים הציגו כמות לא מבוטלת של ראיות ומסמכים להוכחת טענותיהם בדבר מצבם הכלכלי והעדר יכולת לשלם האגרה, המדינה בעמדתה מצדדת במתן הפטור, ואין מקום לערוך לתובעים "חקירת יכולת", באופן שאך יסרבל את הדיון בבקשה ושממילא מקומה להתקיים, אם וכאשר, כנגד חייב, כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, ובלשכת ההוצאה לפועל.

לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה, ומורה כי במידה והתובעים יזכו בתביעתם, תחול האגרה על הנתבעים בהתאם להוראות תקנה 14 (י) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז 2007 .

בהמשך התבקשה החברה הכלכלית להודיע מתי יוכלו השלושה לשלם את דמי הפיתוח (נספחים כא-כב לתצהיר רמ"י).

לכתב התביעה צורפה בקשה לפטור מאגרה, ובית המשפט (כב' השופטת ת' בר אשר) דחה את הבקשה.

בעקבות החלטת בית המשפט ביקשו התובעים למחוק את תביעתם.

התובעת גם לא ניסתה לבקש ממאן דהו להקפיא את החיוב בתשלום דמי הפיתוח עד לבירור טענתה ולא נקטה בכל פעולה אשר התחייבה מכך שבהוראות המעבר נקבע כי עליה לשלם את דמי הפיתוח עד ליום 12.12.2012.

...

מכל מקום, על רקע האמור באה מעורבות התובעת בהליך זה ובהתנהלות רלוונטית במישורים שונים לרבות בניהול הליכים משפטיים קודמים בין הצדדים.

שנית, איני מקבל כי מה שעמד בין התובעים לבין רכישת הזכויות במגרש היה הקושי שבחתימה על תצהיר המומלץ.

מעל לנדרש, התובעים אינם יכולים להיבנות מטענה זו שכן אף אם ההחלטה התקבלה שלא כדין הרי שכאמור המסקנה היא שאין עסקינן ב"כספים אסורים" וכי לא התשלום להון האגודה (אשר שולם לפני המועד הקובע) ולא ההצהרה על היעדר תשלום "כספים אסורים" הביאו לעצירת קידום ההליך מצד התובעים ומכל מקום ניתן היה לנקוט בצעדים אחרים.

סוף דבר התביעה נדחית.

מה גם, המשיבה שילמה אגרה שנדרשה ממנה לפתיחת התביעה כנגד המבקשת, ואף לא בקשה פטור מאגרה.

לטענת המשיבה, עקב תלונה של המשיבה לרשויות המס כנגד צד שלישי על שימוש בשמה להנפקת חשבוניות פיקטיביות, נדרשה המשיבה ע"י רשויות המס להקפיא זמנית, עד לסיום החקירה, את תיקי ניהול הספרים ועוסק מורשה שלה (העתק מאישור הגשת תלונה צורף כנספח ג' לתגובה).

ב-רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, (11/9/2009) (להלן: "עניין ל.נ. הנדסה") נקבע, כי : "מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק).

...

באיזון זה יש להביא בחשבון גם את הסכמתו הנוכחית של המשיב (הבאה לדבריו לפנים משורת הדין) להפחתה מסוימת בגובה הערובה שיידרשו המבקשות להפקיד עד לשיעור של 2.5 אחוזים מסכום התובענה, היינו כדי 200,000 אלף ש"ח. הנה כי כן, בשקלול כל השיקולים הרלבנטיים, אני מחליט (נוכח חשיבות זכות הגישה לערכאות והמעמד החוקתי של זכות הקניין של המבקשות) להעמיד את שיעור הערובה שתידרש מהמבקשות על סך של 100,000 ש"ח, במקום הסכום של 400,000 ש"ח, שהושת עליהן בבית המשפט המחוזי הנכבד.

" נר לפסיקה הנ"ל, בנסיבות המקרה דנן, בהתחשב בסכום התביעה, בשים לב למצבה הכלכלי של המשיבה, ולאחר ששקלתי את הזכויות החוקתיות של שני הצדדים, זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין, ולאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להיתקבל.

הנני מחייב המשיבה בהפקדת סך -.