בקשה לפטור מאגרה עקב פטורים קודמים

בקשה לפטור מאגרה מטעמי חיסרון כיס.

תקנה 14 לתקנות האגרות קובעת שבעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם האגרה יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה בקשה לפטור מאגרה, בצרוף תצהיר המפרט רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו (אם הוא סמוך על שולחנם), ומקורות הכנסה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.

...

כך, על מנת שלא ייגרע בלא הצדק מקופתו של הציבור על ידי מי שכבר ניתן לו יומו בערכאות, בהליך מלא, ונמצא שדין תביעתו לדחייה.

למעלה מן הצורך, גם לגוף העניין אין להיעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

תחילה טענו, כי בהתאם לתנאי ב' להיתר שנתן בית המשפט בהליך הפש"ר, על הצד השלישי, שיתן את ההיתחייבות לשאת בהוצאות התביעה הנדונה, לשאת בתשלום האגרה ולכן אין לפטור את התובע מתשלום אגרה.

ראשית, על-פי תקנה 14(א) בתקנות האגרות, על התובע לפרט "את רכושו, רכוש בן-זוגו ... ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה". לעניין זה נקבע, כי "על מבקש הפטור לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בגדר כך, מחויב מבקש הפטור להביא הוכחות, הכוללות תעוד ואסמכתאות, לאי יכולתו לשאת בתשלום האגרה (ראו, בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל, פיסקה 5 (21.7.2014))" (עניין אלי ראובן, פסקה 15).

...

מהטעמים שיפורטו להלן יש קושי לומר כי התובע הראה כנדרש, כי הוא אמנם חסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה המתחייבת מהגשת התביעה הנדונה.

לנוכח כל האמור, משלא הוכח כנדרש התנאי שעניינו חוסר יכולתו הכלכלית הנטענת של התובע לשלם את האגרה, אין מקום לפטור אותו מתשלום האגרה במלואה.

בהתאם לכך, התובע ישלם את האגרה עד יום 16.8.2020.

כידוע, בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, היתרשמותו של בית הדין ש"ההליך מגלה עילה"; ושנית, העידר יכולת כלכלית של המבקש.

בהתאם להוראת תקנות האגרות היה על התובע למסור פרטים מלאים אודות פעולות בכרטיס אשראי לתקופה של שישה חודשים שקדמו להגשת הבקשה, וכן להציג אסמכתות להוצאות משק הבית.

...

בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות.

לנוכח האמור, לא שוכנעתי שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת מצב כלכלי רעוע שאינו מאפשר לו תשלום האגרה, והוא לא הציג לבית הדין תמונה מלאה ושלמה בנוגע לרכושו והכנסתו.

על כן, הבקשה נדחית.

(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

...

נוכח כל האמור לעיל, ובהסמך על קביעת ערכאת הערעור מיום 17.1.2019 בע"ר 41292-12-18, ניתנת למבקש פטור מאגרה עד לסכום של 100,000 ₪, יתרת הסכום תחויב באגרה בתאם לתקנות, על המבקש לשלם האגרה תוך 30 ימים.

בנוסף, ההוצאות שנפסקו לחובת המשיב לא שולמו עד למועד הגשת הבקשה והמשיב הגיש בקשה לפטור מאגרה בשל חיסרון כיס.

באיזון שבין זכות הגישה לערכאות העומדת למשיב, לבין זכותם של המבקשים, לאור העובדה שהמשיב לא פעל בהתאם לחובתו הנגזרת מחובות תום הלב בניהול הליכים, לאור סכויי התביעה הנמוכים, לכאורה, כנגד המבקשים 2-3 ובהיתחשב בעובדה שהמשיב לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך הקודם, אני מורה כדלקמן: ככל שהתובע עומד על תביעתו כנגד הנתבעים 2-3 וכתנאי להמשך ניהול ההליך, יפקיד התובע ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 2-3 בסך של 4,000 ₪, אשר יופקדו בקופת בית הדין בתוך 30 יום, שאם לא כן אמחק את התביעה כנגדם.

...

המשיב, מצדו, טוען כי דין הבקשה להידחות באשר זו הוגשה ללא תצהיר.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות בתיק וכן בכל כתבי הטענות והמסמכים בתיק הקודם, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

באיזון שבין זכות הגישה לערכאות העומדת למשיב, לבין זכותם של המבקשים, לאור העובדה שהמשיב לא פעל בהתאם לחובתו הנגזרת מחובות תום הלב בניהול הליכים, לאור סיכויי התביעה הנמוכים, לכאורה, כנגד המבקשים 2-3 ובהתחשב בעובדה שהמשיב לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליך הקודם, אני מורה כדלקמן: ככל שהתובע עומד על תביעתו כנגד הנתבעים 2-3 וכתנאי להמשך ניהול ההליך, יפקיד התובע ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 2-3 בסך של 4,000 ₪, אשר יופקדו בקופת בית הדין בתוך 30 יום, שאם לא כן אמחק את התביעה כנגדם.