בקשה לפטור מאגרה וערבון והוראה על מניעת הגשת הליכים נוספים

בפני בקשה שהגיש המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה, וזאת במסגרת תביעה שעיקרה פיצוי בגין מחדל נטען לערוך למבקש ביטוח אבדן כושר עבודה וכן רכיבי פיצוי נוספים וכל זאת בסכום של כ-4.2 מיליון ₪.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

בין היתר, נקבע בפסיקה, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי" (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ (8.11.07).

דרישת המשיבה כי בית הדין יורה על הגשת תצהיר כדין היא בכל הכבוד תמוהה, שכן בית הדין כבר הורה על הגשת תצהיר "ערוך כדין" על פי התוספת לתקנות וזאת במסגרת החלטה מיום 22.3.21 (הרשמת קרמר).

עוד יש לציין, כי גם הבקשה המקורית שהוגשה עם פתיחת ההליך נעדרת תצהיר ערוך כדין ובאותו מועד שהה המבקש בישראל ולא הייתה מניעה להגיש תצהיר כדין.

הוצאות הבקשה תישקלנה על ידי המותב הדן בסיום הליך זה. הגם שלדידי מוצדק ככלל לחייב בהוצאות בגין כל בקשה בנפרד ברוח ההוראות בתקנות סדר הדין האזרחי שנכנסו לאחרונה לתוקף, סברתי כי נוכח המצב הרפואי, אין להקשות עם המבקש יתר על המידה בשלב הנוכחי בדרך של חיובו בהוצאות נוספות לטובת המשיבה.

...

לסיכום, גם הבקשה במתכונתה הנוכחית נעדרת פרטים ממשיים לגבי המצב הכלכלי ואף נעדרת אסמכתאות ממשיות.

הגם שנראה שאין מחלוקת לגבי מצבו הרפואי של המבקש, וחרף ההבנה למצב זה, אין מדובר בצידוק העומד לבדו, אלא יש לבדוק את הנתונים הנדרשים להצדקת הפטור כפי שנקבעו בתקנות (השווה בשינויים המחויבים החלטתי בעניין סע (ת"א) 39296-02-15 מירב חאיק נ' vallangca genedina (11.8.15)).

סוף דבר: הבקשה לפטור נדחית.

המבקש הגיש באוגוסט 2020 תביעה לסעד הצהרתי וצו מניעה ובקש להורות על ביטול הסכם הלוואה שנחתם בינו ובין המשיבה ביום 8.6.17 (להלן: "הסכם ההלוואה") ולעכב הליכי הוצל"פ שניפתחו למימוש מישכון על הנכס הידוע כגוש 4942 חלקה 186 ברחוב הזית 14 ביבנה (להלן: "בית המגורים").

בדיון שהתקיים ביום 17.2.21 נקבע כי עיכוב ההליכים יישאר על כנו עד מתן החלטה בבקשה לפטור מאגרה.

בתשובה לתגובה שהגיש המבקש ביוני 2021 שמכוחה ניתנה ביום 20.6.21 החלטה שלכאורה מתבססת על הצעתו נכתב בסעיפים 4-5-6: "4. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, טענתה העיקרית של הנתבעת לפיה התובע מנסה למשוך את זמנו ו/או לנסות לחמוק מתשלום חובו לנתבעת, פשוט איננה נכונה שכן, כמפורט במסגרת הבקשה ומבלי לגרוע מאיזה מטענות התובע, התובע הציע לנתבעת מספר פעמים ועוד בטרם הוגשו ההליכים המשפטיים, לשחרר את המישכון הרשום על הנכס הנוסף, ששועבד על ידה שלא כדין, ברחוב דואני ביבנה, על מנת שיוכל למכור אותו בשוק החופשי ולהחזיר לה את קרן ההלוואה ואולם הנתבעת סירבה בכל תוקף וממשיכה לסרב להצעה זו.

ג) העירבון שהופקד על ידי המבקש יוחזר לו באמצעות בא כוחו.

...

בתשובה לתגובה שהגיש המבקש ביוני 2021 שמכוחה ניתנה ביום 20.6.21 החלטה שלכאורה מתבססת על הצעתו נכתב בסעיפים 4-5-6: "4. מבלי לגרוע מכל האמור לעיל, טענתה העיקרית של הנתבעת לפיה התובע מנסה למשוך את זמנו ו/או לנסות לחמוק מתשלום חובו לנתבעת, פשוט איננה נכונה שכן, כמפורט במסגרת הבקשה ומבלי לגרוע מאיזה מטענות התובע, התובע הציע לנתבעת מספר פעמים ועוד בטרם הוגשו ההליכים המשפטיים, לשחרר את המשכון הרשום על הנכס הנוסף, ששועבד על ידה שלא כדין, ברחוב דואני ביבנה, על מנת שיוכל למכור אותו בשוק החופשי ולהחזיר לה את קרן ההלוואה ואולם הנתבעת סירבה בכל תוקף וממשיכה לסרב להצעה זו.

לאור האמור לעיל, לא יכול להיות כל חולק כי התובע הוא זה שהציע לנתבעת לסלק את קרן ההלוואה ולהמשיך לנהל את ההליכים המשפטיים, רק לגבי הסכומים שאותם היא דורשת שהתובע ישלם שמעבר לקרן ההלוואה, באופן שניתן היה למזער באופן שממעותי את נזקי התובע וכן את הנזקים הנגרמים לנתבעת, לטענתה ואולם, כפי הנראה בכדי להמשיך להפעיל לחצים על התובע, הנתבעת מסרבת להצעה זו, אשר ללא ספק מטיבה עמה".

ההחלטה מיום 20/6/21 לא ניתנה על בסיס הסכמה וההחלטה מיום 2/9/21 לא נומקה,אין מנוס מביטול ההחלטות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בבקשה זו טענה, כי ניסתה להפקיד את הערבון כנדרש, אך נתקלה ב'חומה ביראוקראטית' שמנעה ממנה לעשות כן. לטענתה, רק ביום 11.3.2021 קיבלה את שובר התשלום שנשלח אליה, ואז נתברר כי תוקפו פג עוד ביום 10.1.2021, בטרם הגיע לידיה.

נקבע, כי "בקשה זו מוגשת ללא תצהיר לתמיכה בטיעון העובדתי, וללא היתייחסות לסכויי ההליך, כמתחייב עת מוגשת בקשה לביטול החלטה [...] בקשתה של המבקשת לפטור (מאגרה) [מערבון (נ' ס')] נדחתה כבר ביום 10.2.2021. לרשות המבקשת עמד פרק זמן בן 30 יום להפקיד הערבון, חרף ההחלטה הנ"ל לא הופקד הערבון במועדו. ביום 7.6.2021 ניתנה למבקשת שהות אחרונה בהחלט להפקיד הערבון, אך פרק זמן נוסף זה לא נוצל על ידה. רק ביום 16.6.2021 הוריתי על סגירת התיק. עתה באה בקשה זו; מהבקשה עולה כי ההחלטה בדבר סגירת התיק ידועה למבקשת כבר מיום 29.6.2021, וחרף זאת רק עתה היא מצאה לנכון לפנות לבית המשפט. בנסיבות אלו, בהעדר תצהיר, ונוכח השהוי הרב בו נקטה המבקשת עד עתה, איני רואה לנכון להורות על ביטול החלטתי". מכאן הבקשה שלפנַי.

...

אילו היתה המבקשת משיגה כעת על גובה העירבון שעליה להפקיד – היתה נדחית בקשתה על הסף.

בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשת השתהתה בהגשת 'בקשת ההבהרה', ועל כן דינה – להידחות.

אשר על כן, הערעור מתקבל בזאת; ההליך שנמחק ישוב לאיתנו.

בבית המשפט העליון רע"א 8599/19 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: דוד משה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אסף שמרת 2. כונס הנכסים הרישמי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון; בקשה למחיקת בקשת רשות העירעור על הסף; תשובת המנהל המיוחד לבקשת הפטור מיום 15.1.2020; תשובת המבקש לבקשה למחיקה על הסף מיום 29.1.2020; תשובה מטעם המשיב 1 מיום 12.2.2020; תשובה מטעם הכונס הרישמי מיום 18.2.2020 ][]החלטה

יצוין כי ביום 12.11.2019 קיבלה כבוד הנשיאה א' חיות בקשה לקיום דיון נוסף בעיניין ג'ינר, וזאת ביחס לשאלה האם פיצוי בגין אובדן כושר הישתכרות לו זכאי ניזוק פושט רגל בגין ניזקי גוף שנגרמו לו מוקנה לנאמן בהליך פשיטת הרגל או לניזוק (דנ"א 1996/19 קוגן נ' ב.ת.ב - בנייני תעשיה באר-שבע בע"מ (12.11.2019)).

בהקשר זה יודגש כי ככלל אין מניעה להגיש בקשת רשות ערעור אחת המופנית כנגד מספר החלטות שיפוטיות שניתנו במסגרת אותו הליך, ובילבד שהיא הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להשגה על כל אחת מן ההחלטות.

מטעמים אלו, ראיתי להורות על מתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

...

ביום 10.11.2019 נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' גלר) לבקשת המנהל המיוחד והורה כי כספי פיצויים בסך של כ-27,000 ש"ח אשר נפסקו לטובת המבקש במסגרת תביעה נזיקית בגין אובדן כושר השתכרות, יועברו לקופת הכינוס (להלן: ההחלטה מיום 10.11.2019).

בנוסף, איני סבורה כי ההליך "אינו מגלה עילה" וכן אני סבורה כי בשלב זה לא ניתן לאמוד את סיכוייו, וזאת נוכח מהותו ובשים לב לכך שדיון נוסף בפסק הדין שניתן בעניין ג'ינר עודנו תלוי ועומד כאמור.

סוף דבר: הבקשה למחיקת ההליך שבכותרת על הסף נדחית.

המזכירות תתייק החלטתי זו בתיקי השופטים ותמשיך טיפול כמקובל בהליך של ערעור בזכות.

לטענת המבקש, במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים שהצדיקו את קבלת הבקשה לארכה, ביניהם: לא נפגע כל אינטרס הסתמכות של המשיבה ואף יש לראות וויתור מטעמה על הטענה משהמשיבה לא טענה לאיחור בהגשת העירעור במסגרת תגובתה לבקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ומעירבון והגישה את בקשתה לסילוק העירעור מחמת האיחור בהגשתו רק בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.11.2021 שהציפה עניין זה; מדובר בעירעור בזכות שהוגש באיחור של 15 ימים שהוא מועד קצר ביותר ביחס למשך ההליכים שמנהלים הצדדים בקשר לעזבון המנוחה; סכויי העירעור טובים.

במילים אחרות, מעבר לכך שיש לתת משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות נוכח העובדה כי עסקינן בהליך שנסב על הגשת ערעור בזכות וזאת על מנת שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקש (ראו: רע"א 1054/21 בן מרדכי נ' אלוני, 25.3.2021; בש"א 7806/20 קוקרמן ושות' בית השקעות בע"מ נ' מרצקי, מיום 22.11.2000), בעניינינו יש לתת משקל גם לעובדה שיש בהחלטה לדחות את הבקשה להארכת המועד להגשת העירעור כדי למנוע את בירור רצונה האמיתי של המנוחה.

שהרי, עוסקים אנו ב"סיבוב שני" של בחינת רצון המנוחה (הפעם לפי צוואתה משנת 1992) בשעה שבעבר בית המשפט לעינייני מישפחה קיים צוואה אחרת שהוגשה לקיום על-ידי המשיבה (משנת 2018) והיה זה בית המשפט המחוזי שקבל את ערעור המבקש על פסק-הדין והורה על ביטול אותה צוואה.

בנסיבות העניין יעמוד על כנו החיוב בהוצאות בסך 2,500 ש"ח שהושת על המבקש בהחלטתו של בית המשפט המחוזי וכמו כן יחויב המבקש בהוצאות נוספות לטובת המשיבה בסך של 3,000 ₪, בלא קשר לתוצאות העירעור בבית המשפט המחוזי, סכום זה ישולם מתוך הערבון שהופקד בבית משפט זה. ניתן היום, ‏ט"ז באייר התשפ"ב (‏17.5.2022).

...

בנסיבות המקרה דנן, הצטברותם של מספר שיקולים הביאו אותי למסקנה כי הכף נוטה לטובת קבלת הערעור, כמפורט להלן.

על רקע המכלול האמור, אף מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור לגופם, אני סבור כי יש לאפשר למבקש לממש את זכותו לערער על פסק-הדין וכי הדרך המידתית לתת מענה להתנהלותו הרשלנית בהגשת הערעור באיחור צריכה לבוא לידי ביטוי בחיובו בהוצאות.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן שבקשת המבקש למתן ארכה להגשת ערעורו לבית המשפט המחוזי מתקבלת (במובן זה שהוא יידון לגופו, בשים לב לכך שהערעור הוגש עוד טרם הבקשה להארכת המועד).