בקשה לפטור מאגרה וערבון בערעור על פסק דין בתביעת מזונות

בבקשת רשות העירעור נטען כי היא מוגשת על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 19/4/20 בת"א 4595-10-15 "הדוחה את בקשת המבקש להשבת אגרה בהמשך להחלטה על מחיקת התביעה מחוסר מעש - שאף היא בוצעה שלא כדין". יצוין כבר עתה כי דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתגובה.

כימעט בסיומה של בקשת רשות העירעור מתבקשת הארכת מועד להשיג על החלטות שניתנו בתיק קמא: "נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של החייב, אשר מצוי כאמור בהליך פש"ר לא כל שכן כאשר החייב אף משלם דמי מזונות לילדותיו ובקושי רב מצליח להיתפרנס בכבוד, לא הצליח החייב לגייס הכספים על מנת להגיש ערעור על החלטות קודמות להחלטה מושא ערעור זה של כבוד בית המשפט קמא". כאמור, דין בקשת רשות העירעור להדחות.

מכאן אך ברור שבבקשת רשות העירעור שלפני אין להשיג על ההחלטה / פסק הדין שניתן ביום 13/6/19.

ככל שהיה סבור המבקש כי בשל הליך פש"ר ומצב כלכלי אין לו את המשאבים להגשת ערעור / בר"ע, יכל להגיש בקשה לפטור מאגרה ו/או מעירבון.

...

כמעט בסיומה של בקשת רשות הערעור מתבקשת הארכת מועד להשיג על החלטות שניתנו בתיק קמא: "נוכח מצבו הכלכלי הרעוע של החייב, אשר מצוי כאמור בהליך פש"ר לא כל שכן כאשר החייב אף משלם דמי מזונות לילדותיו ובקושי רב מצליח להתפרנס בכבוד, לא הצליח החייב לגייס הכספים על מנת להגיש ערעור על החלטות קודמות להחלטה מושא ערעור זה של כבוד בית המשפט קמא". כאמור, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

נכתב בהחלטה מפורשות: "...אני מורה על החזר האגרה ששולמה בהליך בכפוף להוראות התקנות". (הדגש אינו במקור - א.כ.).

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בבית המשפט העליון בע"מ 5586/21 לפני: כבוד השופט נ' סולברג המבקשת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלונית 5. פלוני 6. פלוני בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 16.6.2021 ומיום 26.7.2021 ברמ"ש 20586-12-20 שניתנו על ידי כבוד הרשמת ת' לוי-מיכאלי בשם המבקשת: בעצמה בשם המשיבים 4-1: עו"ד מרדכי וסרטייל בשם המשיב 5: עו"ד דין עדני בשם המשיב 6: בעצמו ][]פסק-דין

התביעה היתנהלה לאיטה, ורק בשנת 2010 ניתן פסק הדין, ובמסגרתו חויבו הורי המשיב 5 בתשלום מזונות נכדיהם.

נקבע, כי "בקשה זו מוגשת ללא תצהיר לתמיכה בטיעון העובדתי, וללא היתייחסות לסכויי ההליך, כמתחייב עת מוגשת בקשה לביטול החלטה [...] בקשתה של המבקשת לפטור (מאגרה) [מערבון (נ' ס')] נדחתה כבר ביום 10.2.2021. לרשות המבקשת עמד פרק זמן בן 30 יום להפקיד הערבון, חרף ההחלטה הנ"ל לא הופקד הערבון במועדו. ביום 7.6.2021 ניתנה למבקשת שהות אחרונה בהחלט להפקיד הערבון, אך פרק זמן נוסף זה לא נוצל על ידה. רק ביום 16.6.2021 הוריתי על סגירת התיק. עתה באה בקשה זו; מהבקשה עולה כי ההחלטה בדבר סגירת התיק ידועה למבקשת כבר מיום 29.6.2021, וחרף זאת רק עתה היא מצאה לנכון לפנות לבית המשפט. בנסיבות אלו, בהעדר תצהיר, ונוכח השהוי הרב בו נקטה המבקשת עד עתה, איני רואה לנכון להורות על ביטול החלטתי". מכאן הבקשה שלפנַי.

ראשית, נסיר מעל הפרק את טענת המשיבים 4-1, שלפיה בקשת רשות העירעור מופנית למעשה כלפי ההחלטה מיום 10.2.2021, שבה נדחתה בקשת המבקשת לפטור מערבון.

כפי שנפסק בעבר, "יש לקבל בקשה מסוג זה (ו'להחיות' את העירעור) מקום בו מתברר שלמחדליו של המבקש יש הסבר מניח את הדעת. [...] ראוי לדעתי ליתן משקל כבד לחלוף הזמן מאז המצאת החלטת הרשם המורה על דחיית העירעור ועד שננקטו צעדים לביטולה. לדעתי, ככלל, יש להגיש בקשה כזו תוך שלושים יום, כנדרש לגבי פסק דין שניתן במעמד צד אחד. כאמור, היום השלושים הוא קו פרשת המים" (בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם, פסקה 22 (28.6.2006)) (ההדגשה הוספה – נ' ס').

...

אילו היתה המבקשת משיגה כעת על גובה העירבון שעליה להפקיד – היתה נדחית בקשתה על הסף.

בית המשפט המחוזי קבע, כי המבקשת השתהתה בהגשת 'בקשת ההבהרה', ועל כן דינה – להידחות.

אשר על כן, הערעור מתקבל בזאת; ההליך שנמחק ישוב לאיתנו.

בבית המשפט העליון בע"ם 8397/19 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.11.2019 בע"ר 23979-05-19 שניתן על ידי כבוד השופטת העמיתה ש' דותן בשם המבקש: בעצמו ][]החלטה

שתי תביעות שהגיש המבקש לבית המשפט לעינייני מישפחה – תביעה אחת שבה עתר להפחתת המזונות שבהם חויב ותביעה נוספת שבה עתר למשמורת משותפת על הקטינים – נדחו.

המבקש הגיש ערעורים לבית המשפט המחוזי בשני ההליכים, ובשניהם אף צירף לערעור בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון, לפי הנטען בשל מצב כלכלי קשה.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעורים בציינו כי אין מקום להתערבות בסכום האגרה שהמבקש חויב בו בתיק המזונות לאחר שנבחן מצבו הכספי ונימצא כי לא כל הוצאותיו הכרחיות וכי הוא מסוגל לעמוד בתשלום.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה.

ענייננו בבקשת המבקש לפטור אותו מאגרת העירעור וכן העירבון במסגרת ערעור שהוגש על פסק-דינו של בית-המשפט השלום נוף הגליל – נצרת בתיק ת"א 22083-11-20 (כבוד השופט הבכיר סוהיל יוסף).

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי: בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

בפרט צורפה הודעה מיום 09.08.2023 לפיה הוצאה כנגד המבקש פקודת מאסר בשל יתרת חובה בתיק מזונות.

...

בנסיבות אלו נטען כי אין להיעתר לבקשה לפטור מהאגרה שכן אין להטיל את נטל ניהול ההליך על הציבור, וכן מהטעמים לעיל אין גם לפטור את המבקש מהפקדת הערבון, כאשר לדעת המשיב סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכן המבקש לא הוכיח כי אין בידו להפקיד את הערבון.

אשר על כן הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

אשר על כן הבקשה לפטור מאגרה נדחית והאגרה תשולם תוך 14 ימים מהיום.

אני מורה על הפחתת הערבון כדי 5,000 ₪ והוא יופקד לתיק בית-המשפט בתוך אותו מועד, שאם לא כן, ישקול בית-המשפט מחיקת ההליך.

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' סגנית הנשיאה השופטת איילת הוך-טל) מיום 4.3.24 בתיק חדל"פ 54578-12-22, במסגרתו בוטל צו פתיחת ההליכים שניתן בעיניינו, לאור המלצת בעלי התפקיד.

עוד טוען המבקש, כי במסגרת ההליך נקבע לו תשלום חודשי על סך 150 ₪ ולאור הכנסתו המינימלית אל מול ההוצאות, לא יוכל לעמוד הן בתשלום הערבון והן בתשלום אגרה ובכל ההתחייבויות האחרות.

כך הוא הגיש לראשונה דו"חות דו-חודשיים במקבץ ולמפרע ביום 7.10.23 מבלי שצורפו לדו"חות אסמכתות כדבעי, לא הבהיר מיהו הגורם שהפקיד לחשבונו בבנק סך 8,639 ₪ ביום 30.10.23 ולא המציא לנאמן העתק מפסק הדין משנת 2019 אשר חייב אותו בתשלום דמי מזונות לילדיו הקטינים למרות שלא התגרש רשמית מאישתו ואם ילדיו והם עדיין חיים תחת אותה קורת הגג, כאשר בהליך חידלות הפרעון אושרה תביעת חוב בגין חוב מזונות עבר למוסד לביטוח לאומי, חוב שאינו בר הפטר במסגרת ההליך.

מאחר שמטרת הערובה היא הבטחת הוצאותיו המשפטיות של המשיב, ככל שיידחה העירעור, בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, הרף הנידרש בכל הקשור לבחינת סכויי ההליך גבוה מזה הדרוש לצורך מתן פטור מתשלום האגרה (בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי (17.10.07).

מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

...

על כן, מנוסח התקנות עולה כי פטור מלא מהפקדת ערובה יינתן רק בנסיבות חריגות, ולא שוכנעתי כי זהו המקרה שלפניי.

בנוסף, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמבוסס של בית המשפט קמא, אני סבורה, בזהירות הראויה, כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.