בקשה לפטור מאגרה וערבון בבקשת רשות ערעור

לפניי בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון במסגרת בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"ר 28043-07-20 מיום 5.8.2020) בעירעור על פסק דין של בית המשפט לעינייני מישפחה בחיפה (תמ"ש 1667-07 מיום 7.1.2020).

...

בנסיבות אלה, לא שוכנעתי כי אין בידי המבקש לשלם ולהפקיד אגרה ועירבון, ולו בסכומים מופחתים.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 1.5.2018, בצידה הגישו בקשה למתן פטור מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

...

בענייננו, מבלי שנעלמו מעיני טענות המשיב 1 באשר לרלוונטיות של התיקון המבוקש, ראיתי להיעתר לבקשה.

נוכח האמור, ובהתחשב בכך שהמדינה הותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט וכן שבקשת רשות הערעור הוגשה על פסק דין שעניינו בסוגיית תשלום אגרה, ועל מנת שלא ליצור "מעגל שוטה" דיוני, ראיתי להיעתר לבקשה ולהורות על מתן פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בהליך בכותרת.

סיכומו של דבר – המבקשים יגישו בקשת רשות ערעור מתוקנת עד ליום 29.10.2019.

בבקשתם לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון טענו המערערים, כי הוענק להם פטור מאגרה ומערבון במסגרת בקשת רשות העירעור שהגישו בבר"ם 2743/19 הנ"ל. עוד טענו, כי משכורתו האחרונה של המערער הסתכמה בסך 6,500 ₪, כי המערערת מנועה מלעבוד, כי הכנסתם הכוללת של המערערים מסתכמת בכ-6,000 ₪, כי הוצאותיהם החודשיות מסתכמות בסכום דומה, אם לא למעלה מזה, כי אין להם רכוש או חיסכונות בישראל וכי הם אינם נושאים בעלות ייצוגם בבית המשפט, הממומנת על ידי ארגון היא"ס. החלטת כבוד הרשמת: בהחלטה מנומקת ומפורטת דחתה הרשמת הנכבדה את בקשת המערערים לפטור מאגרה ומערבון, תוך שהתייחסה לכלל הטענות שהעלו.

...

לנוכח המסקנה הנ"ל, כי שיקול זה חורג מהשיקולים אותם יש לשקול לצורך העניין, נראה כי יש מקום להביא בחשבון את מצבם הכלכלי הדחוק ולהקל בסכום האגרה בו עליהם לשאת, אף שלא הוכח, כאמור, כי אין ביכולתם לשלם את האגרה.

התוצאה היא שהערעור על דחיית בקשתם של המערערים לפטור מאגרה מתקבל.

בהתחשב בשיקולים שנדונו לעיל, המערערים ישלמו אגרת משפט בשיעור 50% בלבד.

בבית המשפט העליון רע"א 8599/19 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקש: דוד משה נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אסף שמרת 2. כונס הנכסים הרישמי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון; בקשה למחיקת בקשת רשות העירעור על הסף; תשובת המנהל המיוחד לבקשת הפטור מיום 15.1.2020; תשובת המבקש לבקשה למחיקה על הסף מיום 29.1.2020; תשובה מטעם המשיב 1 מיום 12.2.2020; תשובה מטעם הכונס הרישמי מיום 18.2.2020 ][]החלטה

...

ביום 10.11.2019 נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' גלר) לבקשת המנהל המיוחד והורה כי כספי פיצויים בסך של כ-27,000 ש"ח אשר נפסקו לטובת המבקש במסגרת תביעה נזיקית בגין אובדן כושר השתכרות, יועברו לקופת הכינוס (להלן: ההחלטה מיום 10.11.2019).

בנוסף, איני סבורה כי ההליך "אינו מגלה עילה" וכן אני סבורה כי בשלב זה לא ניתן לאמוד את סיכוייו, וזאת נוכח מהותו ובשים לב לכך שדיון נוסף בפסק הדין שניתן בעניין ג'ינר עודנו תלוי ועומד כאמור.

סוף דבר: הבקשה למחיקת ההליך שבכותרת על הסף נדחית.

המזכירות תתייק החלטתי זו בתיקי השופטים ותמשיך טיפול כמקובל בהליך של ערעור בזכות.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות העירעור שלפניי, שלצדה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, וכן בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון בגין בקשת רשות ערעור זו. ככל שניתן להבין מהאמור בבקשה, המבקש טוען, בין היתר, כי אינו חייב כספים למשיבים; כי המשיבה 2, המשמשת כעובדת סוציאלית, לא קיימה הסכם פשרה לפיו התחייבה ליתן למבקש 2, בנו הקטין של המבקש, "מפגש פיצוי" עם אביו; וכי המשיבה 1, שהנה עובדת סוציאלית, למעשה "מעלה בתפקידה" ועל כן לא היה מקום לדחות את תביעתו ולא היה מקום לחייבו בהפקדת ערובה, באופן המונע מהמבקשים את יומם בבית המשפט.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ה' סליש) בע"ר 68970-03-22 מיום 4.4.2022, שבו נדחה ערעורו של המבקש 1 (להלן: המבקש) על החלטת רשם בית המשפט המחוזי (כב' הרשם ג' שני) מיום 20.3.2022 שבה נתקבלה בחלקה בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערובה תוך העמדתה על סך של 5,000 ₪.

לאחר עיון בהחלטותיהם של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, ובבקשה למתן רשות ערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

אוסיף, למעלה מן הצורך, כי בדומה לקביעתו של בית המשפט המחוזי, לא שוכנעתי כי ישנה הצדקה להתערב באיזון שערך כב' הרשם, שעה שקיבל את בקשת המבקש בחלקה והעמיד את הערובה על סכום של 5,000 ₪, שהולם על פניו את נסיבות העניין.

אי לכך, הבקשה נדחית.