בקשת רשות העירעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, הועברה לעיוני לשם מתן החלטה בבקשותיו של המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.
בהתאם להוראה זו, סמכות בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת רק לפסיקת סכום קצוב, שאינו עולה על הסכום הנקוב בסעיף 60(א)(1) בחוק, למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, ובילבד ששווי המצרך או העסקה אינו עולה על הסכום הנקוב בסעיף 60(א)(1).
סמכות מתן סעדים על-פי סעיף 75 בחוק, שעל-פיו "כל בית משפט הדן בעיניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו", אינה נתונה לבית המשפט לתביעות קטנות.
משכך, ברור שבית משפט קמא לא היה מוסמך לתת צו עשה, במסגרת ההליך שבפניו כלל ועיקר".
...
לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי בפסק דינו חרג בית המשפט הנכבד קמא מסמכותו.
בנסיבות אלו דומה כי לא רק שישנה הצדקה להיעתר לבקשותיו של המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אלא דומה כי יהיה זה נכון ויעיל לקבל כבר בשלב זה את בקשת רשות הערעור (גם אם לא מטעמיה) ולהורות על ביטול פסק הדין.
לפיכך ומהטעמים שיפורטו להלן, מבוקשת עמדת המשיבים בעניין האפשרות האמורה, שאותה יגישו כאמור בסופה של החלטה זו.
בקשת רשות הערעור הנדונה הוגשה בעניין פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין) בת"ק 46808-10-19 מיום 22.9.2020.