בקשה לפטור מאגרה ועירבון בהליכי ביצוע תביעה על סכום קצוב

הליכים קודמים בהם נדונו טענות התובע כלפי הבנק היתנגדות לבצוע תביעת הבנק (ת"ת 60858-02-18): ביום 27.1.2010 הגיש הבנק תביעה כספית על סכום קצוב בסך של 2,852 ש"ח בלישכת ההוצאה לפועל בקריות ("תביעת הבנק").

התובע הגיש ערעור על פסק הדין בתביעת התובע והגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון.

...

טענות הבנק: בפתח הדברים טען הבנק, כי דינה של התביעה להידחות על הסף בשל קיומם של פסקי דין אשר הכריעו בטענות התובע ואשר יוצרים מעשה בית דין כנגד כל הטענות שמעלה התובע בתביעה שלפניי.

כלומר במועד הגשת תביעת הבנק לא נלקחה ההלוואה על ידי הבנק בחשבון; אולם מעיון בתדפיס התנועות (נספח 4 לתביעה) עולה, שההלוואה מעולם לא נפרעה על ידי התובע, ועל כן זמן קצר לאחר שהוגשה תביעת הבנק, באמצע חודש פברואר 2010, הועמדה ההלוואה לפירעון ועל כן היתה היתרה בחשבון הבנק היתה שוב שלילית בסך של 3,209 ש"ח. מכאן אני קובעת, כי בחודש אוקטובר 2009 הועמדה לתובע הלוואה לכיסוי היתרה השלילית ועל כן למשך פרק זמן קצר היתרה בחשבון היתה אכן חיובית, אך משעה שההלוואה לא נפרעה על ידי התובע, ומאחר שביום 17.2.2010 העמיד הבנק את ההלוואה לפירעון והיתרה בחשבון הפכה שלילית, שוב היה חוב בסך של 3,209 ש"ח (סכום העולה על הסכום שנתבע בתביעת הבנק).

על כן, מאחר שהשתכנעתי, כי התובע חייב לבנק כספים בגין יתרה שלילית בחשבון העו"ש שלו, וכי המסמכים מעידים על התנהלות תקינה של הבנק, אני דוחה את טענות התובע גם לגופן.

סוף דבר: התביעה נדחית.

בקציר האומר יסופר, כי המשיבה הגישה נגד המבקשת שתי בקשות לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל, זאת בגין חובות מצטברים של ארנונה ואגרות בסך של 17,279 ₪.

עוד נקבע בעיניין גורנשטיין, כי על מנת להעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

כמו כן, טענות המבקשת בכל הנוגע לניסיונותיה לגייס את סכום האגרה ו/או הערבון, נטענו בעלמא, ללא אסמכתות, למעט אסמכתות שהוגשו ביחס למצבו הכלכלי של בנה.

...

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

לטענתו, שגה בית המשפט קמא כאשר פסק למערער הוצאות בסך של 500 ₪ בלבד, שעה שהתביעה שהוגשה נגדו נמחקה לבקשת התובעים.

תקנה 14 (ג) קובעת: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". וכן, הסמכות לקצוב את סכום הערבון או לפטור מהפקדתו קבועה בתקנות 432-433 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות").

עם הפקדת הערבון יגיש המערער הודעה בצרוף אסמכתא לבצוע התשלום בפועל.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים והאינטרסים שלעניין לרבות זכות הגישה לערכאות וזכות הערעור מחד, וזכותם של המשיבים להבטיח את הוצאותיהם מאידך, נחה דעתי, כי יש להיעתר לבקשות המערער באופן חלקי.

התוצאה התוצאה היא , אפוא, כי אני פוטר את המערער מתשלום אגרת ההליך דנן.

בקשת רשות העירעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, הועברה לעיוני לשם מתן החלטה בבקשותיו של המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

בהתאם להוראה זו, סמכות בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת רק לפסיקת סכום קצוב, שאינו עולה על הסכום הנקוב בסעיף 60(א)(1) בחוק, למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, ובילבד ששווי המצרך או העסקה אינו עולה על הסכום הנקוב בסעיף 60(א)(1).

סמכות מתן סעדים על-פי סעיף 75 בחוק, שעל-פיו "כל בית משפט הדן בעיניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו", אינה נתונה לבית המשפט לתביעות קטנות.

משכך, ברור שבית משפט קמא לא היה מוסמך לתת צו עשה, במסגרת ההליך שבפניו כלל ועיקר".

...

לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי בפסק דינו חרג בית המשפט הנכבד קמא מסמכותו.

בנסיבות אלו דומה כי לא רק שישנה הצדקה להיעתר לבקשותיו של המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אלא דומה כי יהיה זה נכון ויעיל לקבל כבר בשלב זה את בקשת רשות הערעור (גם אם לא מטעמיה) ולהורות על ביטול פסק הדין.

לפיכך ומהטעמים שיפורטו להלן, מבוקשת עמדת המשיבים בעניין האפשרות האמורה, שאותה יגישו כאמור בסופה של החלטה זו. בקשת רשות הערעור הנדונה הוגשה בעניין פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כבוד הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין) בת"ק 46808-10-19 מיום 22.9.2020.

המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה על סכום קצוב בסך של 30,184 ₪ בגין עבודות שביצע (תא"מ 58938-03-17 בבית משפט השלום בחיפה).

בעיניין זה מציינת המשיבה, כי המבקש הצליח לשלם את סכום האגרה, מה שמוכיח כי יש לו את היכולת הכלכלית.

עוד נקבע בעיניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת הערבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעיניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מערבון עסקינן.

עם זאת, המבקש לא פירט מהם הכנסותיו (נאמר באופן כללי, כי "יש מספר מצומצם של לקוחות אשר חייבים לו כספים בסכומים נמוכים.."), לא צורפו אסמכתות בכל הנוגע להוצאותיו השוטפות; לא ברור מדוע ככל שלטענת המבקש, הוא זכאי להגשת בקשה לקיצבת הכנסה, הוא אינו פועל לצורך כך. נוסף על כך, המבקש טוען בעלמא, כי לא עלה בידו לגייס את סכום הערבון ממשפחתו, אולם גם בעיניין זה נימנע המבקש מלצרף אסמכתות על מנת להוכיח כי פנה לגורמים חצוניים לקבלת סיוע לצורך הפקדת הערבון.

...

טענות המשיבה; לטענת המשיבה, דין הבקשה להידחות.