על כן, התבקש בית המשפט ליתן צו למתן חשבונות אשר יחייב את המבקשים לגלות בפני המשיבים מסמכים שונים הנוגעים לפעילות החברה; לקבוע כי ענייניה של החברה נוהלו באופן אשר יש בו כדי לקפח את זכויות המיעוט; למנות רואה חשבון אשר יערוך בדיקה יסודית של ספרי החברה ויקבע את הסכומים המגיעים לכל אחד מבעלי המניות; ולהורות כיצד יש לחלק את כספי התמורה של עסקת המכר בין בעלי המניות.
המבקשים מוסיפים, כי אין המדובר בבקשה למתן הוראות בשל מורכבות ההליך, וממילא אין כל בסיס בדין או הגיון בטענה כי הליך מעין זה יהא פטור מאגרה.
הלכה דומה נפסקה גם ביחס לתביעה הנוגעת לקפוח המיעוט עת נקבע, כי כאשר מוגשת תביעה להסרת קפוח המיעוט וזו כוללת עמה גם סעד כספי, יש לשלם אגרה בהתאם לערכו של הסעד הכספי (ע"א 783/05 ענבי נ' קורן, עמ' 12 (פורסם בנבו) (18.6.06)).
...
המשיבים לא הפנו לכל אסמכתא לטענות אלה, ולא בכדי, ועל כן דינן להידחות.
המשיבים טענו, כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, מטרתה העיקרית של האגרה הינה מימון העלות המשפטית של ההליך, שהינו האינטרס של המדינה, ולא של בעל הדין שכנגד; עם זאת, לאגרה מטרות נוספות, כגון מניעת הליכי סרק, העמדת התביעה על סכום ריאלי, ועוד, שהינם גם אינטרסים של בעל הדין שכנגד.
אכן, אין חולק כי הסעד של מחיקה על הסף הינו סעד קיצוני, ועל כן איני סבורה כי יש הצדקה להורות עליו בשלב זה. על כן, המשיבים ישלמו אגרה על פי הסכום הנתבע על ידם בסעיף י"ב לתצהירם בסך 15,418,530 ש"ח, וזאת עד ליום 10.11.16.