בקשה לפטור מאגרה בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

ביום 31.12.2017, הגישה המבקשת לבית משפט השלום בנצרת תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף, כתוצאה מתאונת דרכים (ת"א 64249-12-17).

בית המשפט המחוזי יִשׂם, כנדרש, את אמות המידה הרלבנטיות להכרעה בבקשה למתן פטור מהפקדת עירבון – בחינת מצבה הכלכלי של המבקשת, ובחינת סכויי העירעור (בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה – מעלה החמישה, פסקות 6-3 (29.8.2005)).

כידוע, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, "התנאים לבקשה [לפטור מהפקדת עירבון] מחמירים יותר מאשר בבקשה לפטור מאגרה". ההבדל נובע מזהות הצד שניפגע ממתן הפטור – במקרה של פטור מעירבון, הנפגע הוא בעל הדין השני; לעומת זאת, במקרה של פטור מאגרה, המדינה היא הנפגעת, כך שמדובר בנטל שבו נושא הציבור בכללותו, כדי לאפשר גישה לערכאות גם למי שאמצעיו מוגבלים (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 463 והאסמכתאות שם (2021)).

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, וחרף ההבנה למצוקת המבקשת, אשר נדרשת לנהל הליך משפטי מורכב, כאשר משאביה הכספיים מוגבלים ביותר, מצאתי כי דין הבקשה – להידחות, בלא צורך בתשובה מאת המשיבים.

אשר על כן, משמצא בית המשפט המחוזי, בצדק רב, כי "סיכויי הערעור אינם גבוהים בלשון המעטה", מפני ש"על החלטה בדבר חיוב בהוצאות כלל לא ניתן להגיש רשות ערעור [סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009], וההחלטה השניה היא החלטה דיונית מובהקת של הערכאה המבררת כאשר מינוי מומחה נוסף הינו חריג ואינו שכיח" (ההדגשות הוּספוּ – נ' ס') – בהחלט היה מקום שלא להיענות לבקשת הפטור מהפקדת עירבון, במלואה.

לפיכך, ההחלטה כי המבקשת תפקיד אך שליש מן העירבון הקבוע בתקנות, מאזנת כראוי בין מצבה הכלכלי של המבקשת, לבין יתר נסיבות הבקשה; איני מוצא טעם טוב להתערב בה. בקשת רשות הערעור נדחית אפוא בזאת.

לפני בקשת התובע לפטור מתשלום אגרת בית הדין בסך 453.76 ₪ בתביעה שהגיש כנגד הנתבע, מחמת מצב כלכלי קשה (להלן: "הבקשה").

הטעמים העומדים בבסיס הבקשה והתצהיר הנילווה לה, הם כדלקמן: התובע, יליד 1984, גרוש והורה לילד בגיל 6.5 שנים, הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, בגין תאונת עבודה שארעה לו תוך כדי ועקב עבודתו אצל הנתבע ביום 4.9.22.

הנתבע מיתנגד לבקשה מנימוקים אלה: התובע לא עונה להגדרת בעל דין הפטור מאגרה, כמשמעותו בתקנה 3 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008) (להלן: "תקנות האגרות").

אשר לעילת התביעה – התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לתשלום פצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, אשר חלקן נתבעות מכח צו ההרחבה בענף החקלאות, בגין תקופת עבודתו הנטענת אצל הנתבע וסיומה, מיום 15.8.20 ועד לחודש דצמבר 2022.

...

עם זאת, לא שוכנעתי, כי הבקשה לפטור מאגרה אשר משמעה הישענות על הקופה הציבורית, היא בבחינת מוצאו האחרון של התובע; התובע מיוצג בהליך על ידי עורך דין פרטי כאשר אכן בהתאם לפסיקה ההנחה היא, כי על התובע לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג המשפטי בהליך (ראו: רע"א 8327/08 לוי נ' פרזון אגודה חקלאית, מיום 30.11.08).

סוף דבר על יסוד כל האמור, לא מצאתי מקום לפטור את התובע מתשלום מלוא סכום האגרה בתיק.

התובע ישלם את סכום האגרה עד ליום 10.9.23.

התובע הגיש תביעה על סך 3,442,779 ₪ על יסוד הטענה כי הנתבע (המשיב 1) התרשל שעה שייצג אותו בתביעת נזיקין שהתנהלה בבית משפט השלום, בה תבע פיצוי בגין תאונת עבודה שעבר התובע בשנת 2009.

נטען כי המשפחה מתגוררת בשכירות ומשלמת שכ"ד בסך 3,200 ₪ לחודש, ומצבה הכלכלי בכי רע. הבקשה לפטור מאגרה נתמכת בתצהיר התובע וצורפו לה - אישור על תשלומי גמלת נכות מעבודה; אישור על תשלום קיצבאות לרעיית התובע; הסכם שכירות; קבלות על החזקת מדור ואישור יתרת חשבון נכון לתאריך 31.12.2022 (הופק ביום 13.4.2023).

...

אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה מתקבלת חלקית, במובן זה שהתובע פטור מאגרה עד לסכום של 2.5 מיליון ₪.

התביעה הוגשה באמצעות המבקש – עורך דין במקצועו, ונתבעו בה פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו למשיב בתאונת עבודה בשנת 2009.

כן נטען כי בית המשפט לא נימק מדוע חרף עמדת המדינה לפיה המשיב לא הציג את האסמכתאות המתאימות לצורך קבלת פטור מאגרה, החליט בית המשפט להעתר לבקשתו עד לסכום של 2.5 מיליון ש"ח. בכל הנוגע לסכויי התביעה, נטען כי בית המשפט לא דן בטענות המבקש ביחס לכתב הויתור עליו חתם המשיב; העדר אסמכתות להוכחת התביעה הנזיקית נגד המעביד; אי-צרופן של חוות דעת רפואיות לצורך הוכחת נזק גוף; וכיו"ב. עוד נטען כי בית המשפט לא דן בסכום המופרך עליו העמיד המשיב את תביעתו, אשר לא נתמך בכל אסמכתא.

...

לא מצאתי כי מדובר במסקנה בלתי סבירה או כי נפל בה פגם יסודי כלשהו המצדיק התערבות.

אומנם המדינה התייחסה בתגובתה לעניינים שונים אשר לשיטתה לא פורטו כנדרש בבקשת המשיב (כאשר עניינים אלה קיבלו מענה בתשובת המשיב), ואולם בסופו של דבר היא הותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

עם זאת, תקנה 12 קובעת: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

לצד זה יש להוסיף, כי כתב התביעה מעלה סוגיה בדבר זכאותו של התובע לתשלום פיצוי בגין אובדן כושר הישתכרות/עבודה לאחר שניפגע בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה.

...

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד" מעיון בחומר המונח בפניי, לרבות במסמכים אשר הוצגו מטעם התובע, נחה דעתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח, לפחות לכאורה, כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה המתחייבת בתיק, זאת על אף שאיננו נמנה על בעלי הדין הפטורים מאגרה ואין ההליך נשוא התביעה בתיק העיקרי נמנה על ההליכים הפטורים מאגרה לפי התקנות.

מעיון במסמכים שצירף התובע כגון: פירוט חשבון הבנק שלו ובתלושי השכר של אשתו עולה לדעתי המסקנה כי אכן אין הוא ואין אשתו בעלי מספיק אמצעים בכדי לעמוד בתשלום האגרה.

סוף דבר- לאור המקובץ לעי, אני נעתר לבקשה לפטור מאגרה.