בקשה לפטור מאגרה בתביעה בגין היעדר ביטוח פנסיוני

לעניין עילת התביעה ציינה המשיבה 2, כי בקשת המבקשים שותקת באשר למצבו הרפואי של המנוח עת היתקבל לעבודה ותנאי הפוליסה לפיהם מסורב ביטוח פנסיוני לעובד הלוקה במצב רפואי כדוגמת המנוח במשך חמש השנים הראשונות.

התנאים להענקת פטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008, כדלקמן: "12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ז, (21 אוגוסט 2017) בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

...

במסגרת תגובתה ציינה המשיבה 2, כי יש לדחות את הבקשה שלא הוגשה בתום לב וכי הוסתרו מביה"ד עובדות מהותיות.

לאחר עיון בבקשה, בתגובות השונות ובמכלול המסמכים שצורפו, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

בנסיבות אלו ולנוכח שיעור אגרת המשפט אני סבור, כי מצבם הכלכלי של המבקשים קשה ומונע מהם לשלם את אגרת המשפט.

מהטעמים המפורטים לעיל, הבקשה מתקבלת והמבקשים פטורים מתשלום אגרת משפט.

לטענת המבקש, המשיבה לא ביטחה אותו בביטוח פנסיוני הכולל אובדן כושר עבודה ואף סרבה לשתף פעולה עם נסיונותיו של המבקש לקבל את הכרתו של המוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.

לבקשה צורף תדפיס מחשבון בנק הדואר של התובע בגין ששת החודשים אשר קדמו למועד הגשת התביעה, המציג מאזן מאופס והיעדר הכנסות אחרי תחילת מרץ 2021.

יאמר כבר עתה, כי על-פי תקנה 3 לתקנות, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג על-ידי עורך דין מטעם הלישכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו. עם זאת, תקנה 12 קובעת: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

משהמבקש אינו עומד בדרישה להוכיח העידר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לידון בשאלת סכויי ההליך והבקשה נדחית.

...

לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לומר כי המקרה של המבקש נכנס לאותם מקרים של חוסר יכולת כלכלית המצדיקים מתן פטור מאגרה.

משהמבקש אינו עומד בדרישה להוכיח העדר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לדון בשאלת סיכויי ההליך והבקשה נדחית.

בנסיבות העניין, לאור התוצאה וכדי לא להכביד יתר על המידה החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.

סך 1,064,513 ₪ כפצוי על נזק שניגרם לתובעת עקב אי ביטוחו של המנוח בפנסיה הכוללת כסוי לפנסיית שאירים במקרה מוות.

תקנה 12 (א) לתקנות קובעת כי "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, אם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה", תקנה 12 (ב) לתקנות קובעת כי "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". נמצא שפטור מאגרה מותנה בהוכחת העידר יכולת של התובע לשלם את האגרה ובשכנוע של בית הדין שההליך מגלה עילה.

...

הנתבעים הפנו למשיכות מזומן באמצעות הכספומט בסכומים של אלפי שקלים אשר תומכים במסקנה שהתובעת לא הוכיחה שאינה יכולה לשלם את האגרה.

מן הכלל אל הפרט מאחר ועניינינו אינו כמפורט בתקנה 19(6א)(ב), שכן אין המדובר ב"הליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור", אלא בתביעה שהוגדרה כ"תביעה צרכנית ביטוחית ונזיקית כספית", אין התובע זכאי לפטור מתשלום אגרה על פי ההתקנה עליה הוא מבסס את בקשתו.

התובע ציין, כי אישתו מקבלת גמלת נכות מהביטוח הלאומי בסך של 2,000 ש"ח לחודש וגמלת פנסיה "מזערית" ממשרד האוצר (ס' ו' לתצהיר), וצרף אישור מהמוסד לביטוח לאומי על תשלומי קיצבאות לאישתו , לשנת 2017 מהם עולה כי קצבתה החודשית אינה קבועה ונעה בין 1,405 ש"ח לחודש ל- 1,967 ש"ח לחודש, ובסה"כ קיבלה בשנת 2017 סך של 17,507 ש"ח, ואולם לא צורפו מסמכים המעידים לגבי גובה הפנסיה החודשית אותה מקבלת אישתו.

בבקשה ובתצהיר לא נזכרו כלל ניסיונותיו של המבקש לפנות לקרובים ו/או למוסדות בנקאיים ולגייס כספים, עובר לפניה לקופת הציבור, ניסיונות המהוים תנאי להוכחת העדר יכולת.

...

משכך אני מורה על ביטול סגירת התיק ואני נדרש לבקשה לפטור מתשלום אגרה.

הנתבעת טענה, כי דין התביעה כנגדה להידחות בהעדר עילה.

לטענת המבקש, נגרם לו נזק כתוצאה מהעדר ביטוח פנסיוני במסגרת העסקתו במשיבה מיום 1/1/2019 ועד ליום 21/3/2020, ועל כן הגיש תביעתו כנגד המשיבה בסך 1,622,734 ₪ בגין העדר הפקדות לביטוח פנסיוני, פיצוי בגין גמלאות אובדן כושר עבודה, העדר הסכם עבודה ושיפוי בגין הוצאותיו.

דיון והכרעה התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), הקובעת כך: "(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, ואפרט את קביעתי.

ואולם, המבקש לא פירט האם פנה לעזרת בני משפחה לקבלת הלוואה לשם תשלום האגרה ו/או האם פנה בבקשה לנטילת הלוואה ממוסדות בנקאיים, וזאת חרף החלטתי מיום 3/10/22.

ביחס למבחן האם התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה מגלה על פניה עילת תביעה, אני סבורה שבשלב מקדמי זה, לא ניתן לקבוע סיכויי ההליך.

בנסיבות אלה, ואף שאיני סבורה כי מתקיימת תשתית ראייתית למתן פטור מאגרה, הרי שבשים לב למצבו הרפואי של המבקש כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים וכן מתצהיר המבקש, ולמהות ההליך, אני סבורה כי יש מקום להורות על פריסה לשיעורים בהתאם לשיקול הדעת המסור לי בסעיף 12 (ו) לתקנות.