לטענת המבקש, נגרם לו נזק כתוצאה מהעדר ביטוח פנסיוני במסגרת העסקתו במשיבה מיום 1/1/2019 ועד ליום 21/3/2020, ועל כן הגיש תביעתו כנגד המשיבה בסך 1,622,734 ₪ בגין העדר הפקדות לביטוח פנסיוני, פיצוי בגין גמלאות אובדן כושר עבודה, העדר הסכם עבודה ושיפוי בגין הוצאותיו.
דיון והכרעה
התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה נקבעו בתקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח- 2008 (להלן: התקנות), הקובעת כך:
"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.
...
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, ואפרט את קביעתי.
ואולם, המבקש לא פירט האם פנה לעזרת בני משפחה לקבלת הלוואה לשם תשלום האגרה ו/או האם פנה בבקשה לנטילת הלוואה ממוסדות בנקאיים, וזאת חרף החלטתי מיום 3/10/22.
ביחס למבחן האם התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה מגלה על פניה עילת תביעה, אני סבורה שבשלב מקדמי זה, לא ניתן לקבוע סיכויי ההליך.
בנסיבות אלה, ואף שאיני סבורה כי מתקיימת תשתית ראייתית למתן פטור מאגרה, הרי שבשים לב למצבו הרפואי של המבקש כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים וכן מתצהיר המבקש, ולמהות ההליך, אני סבורה כי יש מקום להורות על פריסה לשיעורים בהתאם לשיקול הדעת המסור לי בסעיף 12 (ו) לתקנות.