המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ראמי נאסר) בת"א 65727-08-21 מיום 24.4.22, במסגרתו קיבל בית המשפט קמא את בקשת המשיב והורה על דחיית התביעה שהגישה המערערת לביטול פסק דין שניתן נגדה ביום 19.4.17 בהליך אחר, בשל מעשה בית- דין.
תחילתם של ההליכים בין הצדדים בתביעה כספית שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בעכו במסגרת ת.א. 29227-09-11, בין היתר, נגד המבקשת בגין חוב בחשבון הבנק המתנהל אצלו.
דיון והכרעה
תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה:
"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה"
תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי:
"(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.
גם לאור מצבה הבריאותי, והעובדה שהיא מתקיימת מקצבאות נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, ניתן לקבוע כי הונחה תשתית ראייתית המלמדת כי מצבה הכלכלי של המבקשת קשה.
מכל מקום, אף אם אניח כי המבקשת אכן אינה מסוגלת לשלם את האגרה בשל מצבה הכלכלי, וכי אכן פנתה בנסיונות לגייס את סכום הערובה הנידרש, לכל מי שיכלה, אך ללא הועיל, אין מקום להעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנידרש, בדבר סכויי ההליך, אינו מיתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.
...
מכל מקום, אף אם אניח כי המבקשת אכן אינה מסוגלת לשלם את האגרה בשל מצבה הכלכלי, וכי אכן פנתה בנסיונות לגייס את סכום הערובה הנדרש, לכל מי שיכלה, אך ללא הועיל, אין מקום להיעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנדרש, בדבר סיכויי ההליך, אינו מתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.
לאור כל האמור, משלא הוכח התנאי בדבר סיכויי הערעור, הנדרש לשם קבלת פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.
המבקשת תשלם את האגרה ותפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 14.8.22, שאם לא כן יימחק הערעור.