בקשה לפטור מאגרה בערעור על תביעת חוב בשל נכות ומצב כלכלי

נטען כי עקב החובות היתדרדר מצבו הכלכלי של המבקש והוא נאלץ ליטול הלוואות ב"שוק האפור".

נקבע כי כל אלה יש בהם כדי לערער את טענת המבקשים להעדר יכולת כלכלית באופן כזה שאינו מאפשר את תשלום האגרה הנדרשת בתובענה זו. אשר לקיומה של עילת תביעה קבע בימ"ש קמא כי אמנם המבחן הנו מבחן מקל, אך בעניינינו אין לומר בשלב מקדמי זה של הדיון כי התביעה הנה תביעת סרק ויש ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט לשם בירור תביעתם.

יצוין עוד כי לאחר מתן ההחלטה הנ"ל הוגשה מטעם המבקשים בקשה למתן הבהרה להחלטה מיום 03.11.2020 שלא לתת למבקשים פטור מאגרה חרף העובדה כי נקבע שמצבם הכלכלי איננו מן המשופרים וכי למבקש נכות צמיתה והוא משולל יכולת הישתכרות וגם שכרה של המבקשת אינו גבוה, היתרות בחשבונות הבנק הם על הצד הנמוך וטענת המבקשים להעדר נכסים וחסכונות נוספים לא נסתרה.

נטען כי המבקשים העמידו את תביעתם על סכום מנופח ובקשתם לפטור מאגרה חוטאת לאמת, שכן הסתירו פרטים רבים בחוסר תום לב. נטען כי למבקשים יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולמצער יכלו להקטין את סכום התביעה לצרכי אגרה אך בחרו לתבוע בסכום מנופח שאין לו כל בסיס ובקשו כי הציבור יממן את בירור תביעתם, זאת לאחר ששכרו משרד עו"ד יוקרתי.

...

נטען כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור ולהותיר על כנה את החלטת בימ"ש קמא, שהינה מפורטת דיה, מסתמכת על הבסיס המשפטי העומד בתקנות האגרות, מתייחסת למלוא המסמכים שהגישו המבקשים ומפרטת מה היו השיקולים שנשקלו עת ניתנה ההחלטה.

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החלטות בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור שכן לא מצאתי כי נפל בהחלטת בימ"ש קמא פגם המצדיק התערבות.

הבקשה נדחית.

עוד טענה המבקשת כי אין לה בן זוג כיוון שהיא פרודה וכי הוא בכל מקרה אינו מוכן לסייע לה. כך היא גם לא הצליחה לגייס כספים לערבון ולאגרה וכי גם בתה הבגירה נכה מתקיימת מקיצבת הבטחה של המל"ל. באשר לבנה של המבקשת, בא-כוחה אשר גר עימה בביתה [ביחד עם ילדיו], נטען כי הוא חד הורי המתקיים גם הוא מקיצבת הבטחת הכנסה.

עצם הגשת ערעור על מלוא הכרעות החוב, בין היתר בטענה כי המבקשת לא קיבלה את תביעות החוב, כשטענה זו הוכרעה כבר בהחלטת בית המשפט שקבע שהמבקשת כן קיבלה את תביעות החוב, יש בה משום התרסה וחשש מפני הכבדה שלא לצורך.

בהנתן כי המבקשת לא גילתה את מלוא הנידרש ואינה מגישה דו"חות תקופתיים כדי לאמוד את מצבה הכלכלי נכוחה, ובהנתן כי המבקשת בעלת נכס והיא מתירה לבן מישפחה לעשות בו שימוש קבוע ללא תמורה, ובשים לב כי הוגשו 10 ערעורים דומים על כל הכרעות החוב - סבורני כי המאזן נוטה לדחיית הבקשה, תוך קביעה כי מתן פטור גורף יעמוד בנגוד לתכלית האגרה.

...

בהינתן כי המבקשת לא גילתה את מלוא הנדרש ואינה מגישה דו"חות תקופתיים כדי לאמוד את מצבה הכלכלי נכוחה, ובהינתן כי המבקשת בעלת נכס והיא מתירה לבן משפחה לעשות בו שימוש קבוע ללא תמורה, ובשים לב כי הוגשו 10 ערעורים דומים על כל הכרעות החוב - סבורני כי המאזן נוטה לדחיית הבקשה, תוך קביעה כי מתן פטור גורף יעמוד בניגוד לתכלית האגרה.

נוכח כל האמור, סבורני כי החייבת לא עמדה בנטל המוטל עליה לגבי בקשה זו ועל כן יש לדחותה.

סוף דבר: לעניין האגרות - לפנים משורת הדין תשולם מחצית מגובה האגרה בכל אחד מההליכים וזאת ב- 4 תשלומים חודשיים שווים החל מחודש יולי 2021 ואילך.

נטען, כי החברה הציגה בפני המבקש מצג שוא, לפיו יוכל לזכות בהחזר מס רטרואקטיבי לחמש שנים וכן לפטור ממס לצמיתות; אלא שהחברה, נטען, התרשלה בטיפול במבקש ולא הפניתה אותו למומחים רפואיים לצורך קבלת חוות דעת שיוצגו בפני הוועדות הרפואיות, וכתוצאה מכך נקבעו למבקש אחוזי נכות נמוכים יחסית שאינם מזכים אותו בהחזר מס רטרואקטיבי ובקבלת פטור לצמיתות.

עקב החובות היתדרדר מצבו הכלכלי של המבקש והוא נאלץ ליטול הלוואות ב"שוק האפור".

תקנה 14 לתקנות קובעת שני תנאים מצטברים אשר על מבקש אגרה להוכיח, ודי בכך שלא יעמוד באחד מהם כדי שלא ינתן לו הפטור, ואלו הם: העידר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה: הלכה היא, כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להדחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח' [29.5.1989]; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר [18.06.2000]).

כל אלו יש בהם כדי לערער את טענת המבקשים להעדר יכולת כלכלית באופן כזה שאינו מאפשר את תשלום האגרה הנדרשת בתובענה זו. אשר לקיומה של עילת תביעה, המבחן, כאמור, הנו מבחן מקל.

...

תקנה 14 לתקנות קובעת שני תנאים מצטברים אשר על מבקש אגרה להוכיח, ודי בכך שלא יעמוד באחד מהם כדי שלא ינתן לו הפטור, ואלו הם: העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה: הלכה היא, כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח' [29.5.1989]; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר [18.06.2000]).

מן הכלל אל הפרט לאחר ששקלתי את טענות המבקשים ואת נסיבות המקרה שבפניי, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

מכל המקובץ לעיל, אני קובעת כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח התקיימותם של התנאים למתן פטור מתשלום האגרה המתחייבת.

בתאריך 21.11.2021 הגישה התובע את התובענה בתיק דנן לתשלום כספי בסך של 816,812 ₪ בגין יתרת חוב, שלא שולמה לה, בגין עבודות קבלניות שהזמינה הנתבעת, כקבלן ראשי, שעניינן הנחת מערכת ביוב, החלפת מערכת מים ברח' ז'בוטינסקי בנהריה, וכן עבודות נוספות, שהוגדרו בהסכם בין הצדדים, כעבודות שונות.

לצד חובת תשלום האגרה, התקנות קובעות רשימה סגורה של בעלי דין הפטורים מאגרה, וכן רשימה סגורה של עניינים הפטורים מאגרה, דוגמאת בקשה לפטור מאגרה או ערעור על החלטה (תקנה 20(4) לתקנות).

בהתאם לתקנה 14 לתקנות בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר בו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ופירוט הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה נידרש לבסס שני תנאים מצטברים : עליו להוכיח כדבעי חוסר יכולת כלכלית ולשם כך עליו להציג תשתית עובדתית ראייתית מלאה ביותר ועדכנית ( ר' בש"א 4807/11 מזרחי נ' פ.ש. פת (29.6.2011)).

אי פרישת התמונה המלאה באשר למצבה הכלכלי של המבקשת: דא עקא , המבקשת לא פרשה תמונה מלאה בפני ביהמ"ש- המבקשת הצהירה כי אין בבעלותה נכסים ברי ערך, למעט דירת המגורים בה הם מתגוררים, בכפר ג'וליס, אולם המבקשת לא צרפה כל אסמכתות התומכות בטענותיה.

בנוסף, לא צרפה המבקשת כל אסמכתות, התומכות בטיעונה, לעניין הכנסותיה, לרבות קצבת נכות מהמוסד למל"ל, ותלושי משכורת, ואף לא צרפה דו"חות כספיים של העסק הרשום לשמה, הגם שצרפה אישור רואה חשבון בדבר סגירת העסק.

...

נטל ההוכחה רובץ כאמור לפתחו של התובע ועליו לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי, שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ר' בש"א 128/89 מצא נ' מצא תק-על 89 (2) 739 ; בש"א 7664/99 סופר נ' סופר תק-על 99 (3) 801).

לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המבקשת לא הוכיחה העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה.

המבקשת תשלם האגרה בתוך 20 יום אחרת אורה על מחיקתה.

המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ראמי נאסר) בת"א 65727-08-21 מיום 24.4.22, במסגרתו קיבל בית המשפט קמא את בקשת המשיב והורה על דחיית התביעה שהגישה המערערת לביטול פסק דין שניתן נגדה ביום 19.4.17 בהליך אחר, בשל מעשה בית- דין.

תחילתם של ההליכים בין הצדדים בתביעה כספית שהגיש המשיב בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בעכו במסגרת ת.א. 29227-09-11, בין היתר, נגד המבקשת בגין חוב בחשבון הבנק המתנהל אצלו.

דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

גם לאור מצבה הבריאותי, והעובדה שהיא מתקיימת מקצבאות נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי, ניתן לקבוע כי הונחה תשתית ראייתית המלמדת כי מצבה הכלכלי של המבקשת קשה.

מכל מקום, אף אם אניח כי המבקשת אכן אינה מסוגלת לשלם את האגרה בשל מצבה הכלכלי, וכי אכן פנתה בנסיונות לגייס את סכום הערובה הנידרש, לכל מי שיכלה, אך ללא הועיל, אין מקום להעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנידרש, בדבר סכויי ההליך, אינו מיתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.

...

מכל מקום, אף אם אניח כי המבקשת אכן אינה מסוגלת לשלם את האגרה בשל מצבה הכלכלי, וכי אכן פנתה בנסיונות לגייס את סכום הערובה הנדרש, לכל מי שיכלה, אך ללא הועיל, אין מקום להיעתר לבקשה, משום שהתנאי השני הנדרש, בדבר סיכויי ההליך, אינו מתקיים, אף לא במידה הנדרשת לשם קבלת פטור מאגרה.

לאור כל האמור, משלא הוכח התנאי בדבר סיכויי הערעור, הנדרש לשם קבלת פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

המבקשת תשלם את האגרה ותפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 14.8.22, שאם לא כן יימחק הערעור.