בקשה לפטור מאגרה בערעור על פסק דין בעניין יחסי עבודה

בית המשפט המחוזי בחיפה עחדל"פ 42646-02-23 עבד אל באקי נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 338140_4 מספר בקשה:1 בפני כבוד השופטת עידית וינברגר המבקש/המערער באהר עבד אל באקי המשיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. עו"ד לנא מטר (נאמן) החלטה

עם זאת, בית המשפט קמא עשה חסד עם היחיד עת נתן לו צו שקום כלכלי במסגתו גולמה היתנהלותו, חוסר שקיפותו וסימני השאלה שנותרו ביחס לנכסיו והכנסותיו ולבית המשפט קמא שיקול דעת נרחב בעיניין זה. דיון והכרעה תקנה 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007 מורה: "בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצרוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו, ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה" תקנה 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות") קובעת כי: "(א) עם הגשת העירעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.

מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

...

ראו לעניין זה בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימלית, המעידה על היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" בנוסף, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמבוסס של בית המשפט קמא, אני סבורה, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 16.03.23, שאם לא כן יובא התיק בפני המותב שידון בו על מנת לשקול מחיקת ההליך.

הנאמנת, המתנגדת לבקשה, טוענת לעניין הערבון כי בהיתחשב בכך שהיחיד עודו משולב בשוק העבודה ומשתכר כ- 7,200 ₪ מדי חודש וכי התא המשפחתי במלואו מישתכר כ- 11,700 ₪ ואינו נושא בהוצאות מדור אך בד בבד נושא בהוצאות ילדיו הבגירים, בנסיבות אלו היחיד יכול גם לשאת בערבון.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)) נפסק, ביחס לפטור מאגרה: "באשר לתנאי הראשון, העדר מסוגלות כלכלית, נידרשת הוכחה הכוללת תעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות; לדוגמה ספציפית לדרישה זו ראו: ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר [פורסם בנבו] (5.8.2008); לתאור כללי, אך לא ממצה, של הנידרש מבעל הדין בתנאי זה, ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 273–274 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין))" ביחס לבקשה לפטור מעירבון, השיקולים למתן פטור מאגרה שונים מאלה שעל בית המשפט לשקול בבואו לידון בבקשה לפטור מערובה.

מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימאלית, המעידה על העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת הערבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" בנוסף, מעיון בהודעת העירעור ובפסק דינו המנומק של בית המשפט קמא, אני סבורה, בזהירות הראויה המתבקשת בשלב זה של ההליך, כי לא ניתן לקבוע שסכויי העירעור טובים, באופן המצדיק קבלת הבקשה לפטור מאגרה ומערובה.

...

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימלית, המעידה על היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" בנוסף, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק של בית המשפט קמא, אני סבורה, בזהירות הראויה המתבקשת בשלב זה של ההליך, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור טובים, באופן המצדיק קבלת הבקשה לפטור מאגרה ומערובה.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 29.10.23, שאם לא כן יימחק הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת.

כך, נמצא כי המבקש מישתכר מעבודתו כנהג משאית בממוצע סך של 10,241 ₪ וקיימת זיקה לדירת מגורים בה מתגורר בכפרו, בה ביצע השבחה ובנייה בהשקעה בסכום שאינו נמוך מסך של 300,000 ₪ והוא מתגורר באותה דירה בה נוהג מנהג בעלים ולא נושא בגינה בדמי דיור כלשהם.

כמו כן, המבקש לא הרים את הנטל להוכיח טעות משפטית ברורה וסכויי ערעור כלשהם המצדיקים מתן פטור מאגרה וערבון, שכן, הלכה היא שסכויי העירעור על פסק דין שניתן בהסכמה הנן נמוכים ביותר ואין זה מדרכה של ערכאת העירעור בהליך חידלות פרעון להתערב בקביעותיה של הערכאה הדיונית בשאלת כושר ההחזר של החייב שהיא מטבעה שאלה שבעובדה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)) נפסק, ביחס לפטור מאגרה: "באשר לתנאי הראשון, העדר מסוגלות כלכלית, נידרשת הוכחה הכוללת תעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות; לדוגמה ספציפית לדרישה זו ראו: ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר [פורסם בנבו] (5.8.2008); לתאור כללי, אך לא ממצה, של הנידרש מבעל הדין בתנאי זה, ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 273–274 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין))" המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח חיסרון כיס המונע ממנו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה.

על הנימוקים לכך, עמד בית המשפט העליון בבש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרישמי (17.10.07): "זכות הגישה לערכאות הנתנת לבעל דין אינה זכות מוחלטת. כנגדה ניצב שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חיסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה – היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת העירבון הכספי נועדה, איפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל...פטור מעירבון בהליך סרק גורם לפגיעה ישירה בבעל הדין שכנגד, הנושא לבדו בעלויותיו של הליך-הנפל. מכאן השוני במשקלים הניתנים לגורם סכויי ההליך בכל אחד מן המישורים האמורים. " בנוסף, הלכה היא שלא די בכך שהפקדת הערובה תכביד על המבקש מבחינה כלכלית, אלא עליו לפרוס תשתית ראייתית כי אין באפשרותו לגייס את סכום הערבון (בש"א 3849/11 אורי פלג נ' SOFASA Llc (22.5.11)) מחוקק המשנה, אשר קבע את גובה הערובה שיש להפקיד בכל סוג ערעור, הביא בחשבון את העובדה שיחידים שבעניינם מיתנהל הליך חידלות פירעון מצויים במצב כלכלי קשה, וכי כאשר יחיד מגיש ערעור, המשיב הוא לרוב הנאמן, בעל תפקיד, ובכל זאת קבע כי יחיד המערער על פסק דין בתיק חידלות פירעון לא יהיה פטור מערובה.

...

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימלית, המעידה על היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" בנוסף, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמבוסס של בית המשפט קמא, אני סבורה, בזהירות הראויה, כי לא ניתן לומר שסיכויי הערעור טובים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 1.3.24, שאם לא כן יימחק הערעור.

בפסק הדין, קיבל בית משפט קמא חלקית את התביעה כנגד המבקש, דייר מוגן, וחייב אותו לשלם למשיבה סך של 33,300 ₪ בגין חלקו בעבודות הבנייה והתיקונים שבוצעו בדירה וסך של 11,400 ₪ בגין הישתתפות המשיבה בדיור חלופי וכן לשלם למשיבה סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. על פי הנטען בבקשה, המבקש מיתקיים מקיצבת נכות כללית משנת 2002, אין לו חשבון בנק מזה 25 שנים מאחר והוא נושא בחובות כבדים ולטענתו, קצבת הנכות מופקדת בחשבון מקוון בבנק הדואר ישירות מהמוסד לביטוח לאומי.

לטענתה, המבקש הגדיר את ההליך כבקשת רשות ערעור על החלטה בעוד ההליך הנכון הנו ערעור בזכות על פסק דין, אך המועד להגשת ערעור חלף מזמן והיא מיתנגדת שבקשת רשות העירעור תיחשב כערעור.

לעניין סכויי העירעור, טוענת המשיבה כי אלה קלושים לנוכח קביעות פסק הדין ולמקרא בקשת רשות העירעור שכן נראה כי עיקר טענותיו נסובו סביב היחס לו זכה במהלך ההליך ולא לגופן של הכרעות בית המשפט.

המבקש אינו מיפרט מאומה באשר לסכוייו בהליך וקריאת פסק הדין מלמדת כי הקביעות העובדתיות והמשפטיות שבו מוצקות ונשענות על ממצאים אובייקטביים בעקרם, כך שלא נראה כי יהא מקום להתערב בו. אשר ליכולתו הכלכלית של המבקש, טוענת המשיבה כי המבקש לא הציג ראיות של ממש בדבר מצבו הכלכלי הקשה הנטען, ובעיקר בדבר אי יכולתו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון, ועם כל ההבנה לנכותו, המבקש אינו עומד בהתחייבויותיו, יוצר חובות ואינו מסלקם כפי שהוא מעיד על עצמו.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)) נפסק, ביחס לפטור מאגרה: "באשר לתנאי הראשון, העדר מסוגלות כלכלית, נידרשת הוכחה הכוללת תעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות; לדוגמה ספציפית לדרישה זו ראו: ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר [פורסם בנבו] (5.8.2008); לתאור כללי, אך לא ממצה, של הנידרש מבעל הדין בתנאי זה, ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 273–274 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין))" אין בבקשה פירוט של רכוש המבקש כנדרש בתקנות (תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007).

...

שוכנעתי כאמור כי מצבו הכלכלי והרפואי של המבקש קשה, אך מאחר שהשיקולים בבקשה לפטור מערובה שונים, כמפורט לעיל, לא מצאתי מקום לפטור את המבקש לחלוטין מהפקדת ערובה.

במקרה שלפניי, בהתחשב בכל האמור לעיל, אין מקום למתן פטור מלא מהפקדת ערובה, אלא פטור חלקי בלבד.

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ג'אדה בסול) בת"א 68197-12-21 מיום 7.1.24.

עוד טוען המבקש, כי הוא מתפקד בערך ברמה של 30% מהרגיל מזה 11 שנה, דבר המונע ממנו לעבוד והביא אותו למצב כלכלי קשה.

אשר לסכויי העירעור, טוען המשיב כי מדובר בפסק דין מפורט בו נסקרו כל העובדות והסוגייה נותחה ניתוח משפטי מעמיק, כאשר התמיהה גוברת לטענת המשיב, שעה שאין חולק שהמבקש פיטר אותו מלייצגו, ואף חקר את המומחה מטעם בית המשפט, ושעה שהמבקש הודה כי הסכים לדיון על דרך הפשרה ביודעו כי לאחר הליך זה קלושים הסכויים להגשת ערעור.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.14)) נפסק, ביחס לפטור מאגרה: "באשר לתנאי הראשון, העדר מסוגלות כלכלית, נידרשת הוכחה הכוללת תעוד ואסמכתאות, לרבות תדפיסי חשבונות בנק; דיווח על הוצאות חודשיות; תלושי משכורת, של המבקש ובן או בת זוגו, ואף הוריו אם הוא סמוך על שולחנם; וכן תצהיר, כדי לעמוד בו (ראו: תקנה 14(א) לתקנות האגרות; לדוגמה ספציפית לדרישה זו ראו: ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר [פורסם בנבו] (5.8.2008); לתאור כללי, אך לא ממצה, של הנידרש מבעל הדין בתנאי זה, ראו: חמי בן-נון וטל חבקין העירעור האזרחי 273–274 (2012) (להלן: בן-נון וחבקין))" המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח חיסרון כיס המונע ממנו לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה.

...

ביחס לסיכויי הערעור, מעיון בהודעת הערעור ובפסק דינו המנומק והמפורט של בית משפט קמא, המבוסס ברובו על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, כי לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור גבוהים, ועל כן לא מתקיים גם התנאי השני.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 15.4.24, שאם לא כן יימחק הערעור.