בקשה לפטור מאגרה בערעור על הסרת גיליון הערכת עובד

בטרם התבררה התביעה שכנגד לגופה הוגשו שתי בקשות מקדמיות: האחת, פטור מאגרה שהגיש התובע שכנגד והשניה בקשה למחיקה על הסף שהגישו הנתבעים שכנגד.

בית המשפט המחוזי מפי כב' השופטת תמר בזק רפפורט דחה הבקשה לרשות ערעור מהטעם שההחלטה מורה על המשך בירור ואינה סוגרת הדלת בפני טענה זו או אחרת, של התובעים, והיא תוכל לעמוד לבקורת בהמשך ההליך.

בסיכומי הצדדים חזרו הצדדים על טענותיהם בענין משמעות קביעותיו של ביהמ"ש בפסק דין הפינוי, והשלכותיהן על התביעות הכספיות, לפיכך הטענה בדבר השתק פלוגתא לא הוסרה משולחן הדיונים והיא תדון גם על ידי.

ד"ר בלן העריך את שיעור נכותו הנפשית של הנתבע על 50% וקבע שהנתבע "איבד את כושרו להישתכר באופן מלא לצמיתות". לאחר שהתקבלה חוות דעתו הנגדית של ד"ר אידלמן, ואשר הסתמכה על מסמכים רפואיים מעברו של הנתבע ולא רק מתיק הרפואי של הנתבע משנת 2014, התבקש ד"ר בלן ע"י ב"כ הנתבע להשלים חוות דעתו, בה קבע כי הנתבע הבריא בעקבות הטיפול שניתן לו בשנות ה-80 (בהיותו חייל) ואין קשר בין הבעיה הנפשית ההיא והבעיה הנפשית הנוכחית.

...

בשנת 2012 התובעים הם היורשים ובעלי המושכר, וכתושבי חוץ שיעור המס שלהם עולה ככל הנראה על 20%, ומכל מקום, הנתבע לא הוכיח דבר בענין זה. התוצאה משנקבע כי הנתבע הפר חוזה וכי קיים השתק פלוגתא בענין זה, ובנוסף, התובעים לא הפרו חוזה, הרי שעיקר תביעתו הנגדית של הנתבע בכל הנוגע לנזקיו שנגרמו לטענתו עקב הפרת החוזה על ידי התובעים - נדחית.

התוצאה היא שהנתבע רשאי היה לקזז סך של 39,621 ₪ מתוך דמי השכירות שחב בהם לשנת המס 2012.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה באופן חלקי, לאחר קיזוז 15% מסכום המס ששולם למס הכנסה בשם המשכיר, ומחייבת את הנתבע לשלם סך של 97,285 ₪ בצרוף ריבית חח"ד הנהוגה בבנק בינ"ל, כנקוב בהסכם, מיום 1.4.13 ועד התשלום בפועל.

החלטה זו עניינה בבקשת המבקש (המשיב להליך העקרי) לחיוב המשיבה (היא המבקשת בהליך העקרי) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו וזאת בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות), בסך שלא יפחת מ- 5% משווי המניות אותן עותרת המשיבה לקבל, ואשר לשיטתה של המשיבה מוערכות בסך של למעלה מ- 10 מיליון ₪, קרי חיובה בהפקדת סך של לא פחות מ- 500,000 ₪.

בקשת רשות ערעור אשר הוגשה על ההחלטה (רע"א 1957/12) נדחתה בהחלטה מיום 22.5.12.

ביום 26.6.13 הגיעו החברה, המבקש מר יוסף כהן ובנק הפועלים להסכם פשרה, במסגרתו נקבע בין היתר, כי המבקש והחברה יעבירו לבנק הפועלים סך של 4.8 מיליון ₪ עבור הסרת המשכנתא אשר נרשמה על אולם אירועים ברחוב פינסקר 14 פתח תקווה הידוע כחלקות 11, 231, 232 בגוש 6377, וזאת בגין חובותיה של חברת נווה איתנים.

יוער כי ביום 25.11.18 הגישה המשיבה מיסמך, אשר כונה על ידה "תגובה/הבהרה של המבקשת ל 2 התגובות של ב"כ המשיב כדלקמן", זאת מבלי שניתנה לה הרשות לעשות כן, במסגרתו טענה כי בהליכים אחרים, אשר הוגשו בעבר על ידי המבקש, הוא לא הפקיד ערובה להבטחת הוצאות משפט וכן שילם אגרה בסך של 1,100 ₪ בלבד.

ככל שהחברה-התובעת תחויב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוואנטיים [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009), להלן: פסק דין הנדסה ממוחשבת; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008)] על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר בפסק דין הנדסה ממוחשבת: "על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סכויי התביעה ויש להזקק לעניין האמור רק כאשר סכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבאנטיים". בהתאם לפסק הדין בעיניין הנדסה ממוחשבת הנטל להראות את הנסיבות בגינן לא מוצדק לחייב את החברה התובעת בערובה להבטחת הוצאות הצד השני רובץ על התובעת.

...

בנסיבות העניין, אני סבורה כי די במצבה הכלכלי של המשיבה, כדי לחייבה בהפקדת ערובה.

דין הטענה להידחות, שכן יש לבחון הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה בהתאם לצדדים להליך (חברה או אדם פרטי) ונסיבות הבקשה (מצבו הכלכלי של התובע וכדומה).

בנסיבות העניין ובהתחשב במורכבות התביעה אני סבורה כי יש להעמיד את גובה הערובה להוצאות על סכום של 60,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 23117-06-16 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ בקשה 18 לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999 פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 ובעניין: אפריקה ישראל להשקעות בע"מ באמצעות רו"ח רפאל כהן ע"י ב"כ עו"ד מנחם גלברד החברה ובעניין: הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ הנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה כו' ו-כז') ע"י ב"כ עו"ד גיא גיסין ו/או יעל הרשקוביץ נאמן מחזיקי אג"ח – כו'-כז' ובעניין: הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ הנאמן למחזיקי אגרות החוב (סדרה כח') ע"י ב"כ אופיר נאור ו/או טלי שלו נאמן מחזיקי אג"ח – כח' ובעניין: רו"ח רפאל כהן ע"י עו"ד מנחם גלברד המבקש ובעניין: רשות ניירות ערך ע"י ב"כ עוה"ד ליאב וינבאום (פרקליטות מחוז ת"א –אזרחי) הרשות ובעניין: הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ הבורסה ובעניין: רו"ח עמנואל אבנר בתפקידו כמומחה לבצוע הסדר חוב המומחה ובעניין: כונס הנכסים הרישמי (מחוז תל-אביב והמרכז) הכנ"ר החלטה

על החלטת האישור להגשת התביעה הנגזרת הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 4024/14).

2.2 בהמשך אישר בית המשפט שדן בתביעה הנגזרת הגשת כתב תביעה מתוקן כאשר להערכת המבקש סכומה הוא בסך של כ- 183 מיליון ₪.

תקנה 11 לתקנות ההסדר קובעת: "אדם הרוצה להיתנגד לבקשה לפשרה או להסדר, יגיש לבית המשפט כתב היתנגדות ויפרט בו את נימוקי ההיתנגדות... כתב ההיתנגדות יוגש לבית המשפט לא יאוחר מ- 21 ימים לאחר הגשת בקשה לפשרה או להסדר;...". (ראה גם אפנה תקנה 34 לתקנות ההסדר שמאפשרת הגשת היתנגדות להסדר נושים בטרם הדיון בבית המשפט).

להסרת ספק; אין באמור בהחלטה זו כדי למנוע מנושה בעל מעמד להיתנגד לעצם כנוס האספות לאישור הסדר נושים בהבדל מהתנגדות לגוף ההסדר המוצע.

המבקש שלפני טען כאמור לגוף ההסדר המוצע כגון עניין הפטור מהגשת תביעות נגד בעל השליטה, אך לא טען באשר לפגמים שנפלו לדעתו באופן כנוס האספות.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ויישמתי את הדין החל סבורני שדין הבקשה להידחות ממספר טעמים: 4.1 בפתח הדברים אבהיר שלטעמי רו"ח כהן אינו מייצג את "החברה" כגישתו לצורך ההליך שלפני.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

תאריך הישיבה: ו' בחשון התשפ"ג (31.10.2022) בשם המערערים: בעצמם בשם המשיבה 1: עו"ד אורית מלכא; עו"ד לירון קופרשטיין-לביא בשם המשיב 2: עו"ד יבגני פרחיה; עו"ד מאור בשן בשם המשיבה 3: עו"ד יואב שחם ][]פסק-דין ]השופטת ר' רונן: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' נחליאלי-חייט) מיום 9.2.2022 בת"צ 25766-01-19, שבו אושר הסכם פשרה בהליך של בקשה לאישור תביעה ייצוגית, וזאת חרף היתנגדותם של המערערים.

זאת, שכן רשימת הנמענים אליהם היא שלחה דברי פירסומת מורכבת רק מלקוחות מנויים אשר מסרו לה את פרטיהם במעמד ההיתקשרות, כאשר במסמכי ההיתקשרות צוין במפורש כי פרטיהם ישמשו לצורך קבלת דברי פירסומת אלא אם כן הם יבקשו את הסרתם.

ודוק, לאור העובדה שסכום הנזק הכולל נמוך משמעותית משווי ההטבות כפי שהוערך על ידי הצדדים להסכם הפשרה (בכ-2 מיליון ש"ח משווי המימוש המינימאלי אותו העריכו הצדדים); ולאור העובדה שלא נשללה הטענה לפיה להסכם הפשרה יש עלות מבחינת הוט (הן מאחר שחלק מלקוחותיה ככל הנראה ינצל את ההטבות שניתנו בו והן לאור ההיערכות והמשאבים הנדרשים ממנה לשם הענקת ההטבות ללקוחות) – אני סבורה כי אין מקום לקבל את ערעורם של המתנגדים רק מטעם זה. יודגש בהקשר זה כי לבירור השאלות שפורטו לעיל יש עלות – ניתן לבררן באמצעות בודק (שבית המשפט החליט שלא למנות) או באמצעות הצגת הנתונים לבית המשפט.

ואולם את עיקר עמדתו הקדיש היועמ"ש לבקשת הצדדים לפטור את הוט מובייל מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט, כאשר לגישת היועמ"ש לא היה מקום להעתר למבוקש בעיניין זה. לא ארחיב בנידון שכן נושא האגרה לא עלה בעירעור.

בבחינת ההסדר שלפנינו – אף לו הייתי סבור כי עניינו באותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת העירעור, לגופם של דברים – לא השתכנעתי שיש בידי התובע המייצג ובא כוחו אפשרות, מעשית, להפעיל פקוח אפקטיבי שיוביל למימוש רב יותר של השוברים (ראו: פלינט וויניצקי, עמ' 598-597; אוריון ושוורץ, 170-167; קלמנט פשרה והסתלקות, 87; ויצנבליט, 400).

...

בקצירת האומר – כטעם ראשוני ועיקרי, אין אני סבור שענייננו באותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בקביעת גובה הגמול ושכר הטרחה, ואין לי אלא להצטרף למלוא הנימוקים והטעמים אשר פורטו בחוות דעתה המנומקת של השופטת ע' ברון; וכטעם שניוני, אך חשוב לא פחות, סבורני כי גם שיקולים של מדיניות משפטית רצויה, מוליכינו לאותה מסקנה.

אני סבור, כי חרף הקשיים הלא מבוטלים המצויים בהסדרים מסוג זה, במקרים מסוימים מדובר בהסדר שהוא בבחינת "רע במיעוטו" (ת"צ (מחוזי ת"א) 24675-10-13 הררי נ' צבאן בכור – תכשיטים בע"מ, פסקה 30 (30.08.2020) (להלן: עניין צבאן)).

כפי שציינתי בפתח דבריי, גם שיקולים של מדיניות משפטית רצויה, מובילים לטעמי לאותה מסקנה.

לפנינו בקשה לפטור מאגרה בגין ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (ס"ע 10936-04-11, כב' הנשיא מיכאל שפיצר) מיום 26.12.11.

בחלוף שלושה חודשים ממתן פסק הדין, הגיש המבקש תביעה, במסגרת התיק מושא הערעור, להסרת גיליון הערכת עובד מתיקו האישי במשיבה.

...

סוף דבר 8.

הבקשה נדחית.

המבקש ישלם האגרה עד ליום 18.4.12.