בקשה לעריכת משפט חוזר בעבירת מרמה והפרת אמונים

זאת, בטענה כי בתקופה שבה קיבל ברק את הכספים היה פעיל פוליטית; כי העברת הכספים לידיו מגבשת חשד לבצוע עבירת מירמה והפרת אמונים; וכי קיים חשד שלפיו העברת הכספים הוותה למעשה תרומת בחירות אסורה.

לגישתה, בנסיבות אלו, היה מקום לכל הפחות בזימון ברק ובכירי קרן וקסנר לחקירה, על מנת לבחון את מטרת התשלום; את האפשרות כי מדובר בדפוס פעולה חוזר; ואת האפשרות כי בוצעו עבירות שטרם התיישנו.

נוסף על כך, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה אשר נועדה להבהיר את מעמדו של הליך הבדיקה המקדימה ("בדיקה מקדימה" הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.2204 (2.10.2018)), החלטה על עריכת בדיקה מקדימה תיתקבל במקרים חריגים בלבד, תוך היתחשבות בעוצמת התשתית העובדתית המבססת את החשד לבצוע עבירה, ובהשלכות הציבוריות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה.

זאת, על רקע הודעה שפורסמה מטעם הקרן ביום 9.7.2020, שלפיה התשלום הועבר לברק עבור שני מחקרים שערך לבקשתה; ואולם על אף שאחד מהמחקרים לא הושלם, הוחלט שלא לידרוש ממנו להשיב את הכספים לאור הקף המחקר שכבר בוצע והוגש לידי הקרן.

כידוע, בית משפט זה ייטה שלא להתערב בהחלטות רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה בעיניין עריכת בדיקה מקדמית, פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין.

...

לא די בטענות כלליות מעין אלו שנטענו בפנינו כדי לבסס טענה בדבר חוסר סבירות קיצוני בהחלטות רשויות התביעה והיועץ המשפטי לממשלה, וממילא לא מצאנו לנכון התערב בהן.

אף לגופו של עניין, איני סבור כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לשנות מהחלטותיו הקודמות לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. העתירה נדחית אפוא.

העותרת נטלה את "קרן וקסנר" הוסיפה "ג'פרי אפשטיין", בזקה ביד נדיבה "פדופיל מורשע" וקמצוץ "מטוס לוליטה אקספרס", ועל כל אלה יצקה את המשיב 3 (להלן: ברק) – והרי לך תבשיל שמביא אל אולם בית המשפט את ניחוחות הרשתות החברתיות.

ב"כ המאשימה היתייחס לנסיבות שאינן קשורות לבצוע העבירות והדגיש, כי המדובר במי שניהל הליך הוכחות ארוך, אשר ביקש דחיות להזמנת עדים שלבסוף לא הוזמנו, להגשת מסמכים שלא הוגשו, ולסיכומים והשלמות שלא הוגשו, כשעד היום אינו לוקח אחריות על מעשיו הקשים.

ע"פ פרידמן (הוגש על-ידי התביעה): המערער, עורך-דין, הודה בעובדות בכתב-אישום הכולל 19 אישומים והורשע בעבירות של גניבה בידי מורשה, זיוף מיסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט.

ע"פ נרקיס (הוגש על-ידי התביעה): המערער, עורך-דין, הורשע ב – 6 אישומים שעניינם עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, מירמה והפרת אמונים, שעת ששמש כמנהל עזבון מנוחה וזוכה מחלק העבירות שיוחסו לו. המערער נמצא אחראי לבצוע שורה ארוכה של מעשי מירמה בכספי העזבון, שנבעו משליחת ידו ברכוש העזבון והעברתו לשימושו הפרטי בסכום של כ- 2.3 מיליון ₪.

הגניבה נעשתה בשיטתיות דרך שימושים חוזרים בכרטיסי אשראי, משיכות במכשירי כספומט, משיכת שיקים ומכירת דירות וגניבת כספי התמורה.

...

עוד אני קובעת כי הוכח, שהנאשם קיבל את הערבות אותה הפקיד המציע במכרז בהיותו בא-כוחו של בעל הנכס – הוא המתלונן, אביטל, ועבור בעל הנכס.

צוין, כי מתחם הענישה שנקבע בגין כל אחד מהמעשים נמוך בהרבה מהמתחם שהיה ראוי לקבוע בגין כל המעשים יחד, והעונש שהושת על המערער אינו חורג ממתחם זה. פסקי-דין אלו משקפים קשת מקרים רלבנטיים, כאשר לאחר ביצוע אבחנות מתבקשות, אני קובעת באישום הראשון מתחם עונש הולם אשר נע בין 7 - 10 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השני – מאמצת את מתחם עונש ההולם לו טענה התביעה, שנע בין 3- 5 שנות מאסר לצד עיצומים כספיים; באישום השלישי 18 - 32 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר לגישתי ניתן היה לטעון גם למתחם מחמיר יותר; באישום הרביעי אני מאמצת את מתחם העונש ההולם לו טען ב"כ המאשימה, שנע בין 24 - 36 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים, כאשר גם כאן לגישתי ניתן היה לטעון למתחם מחמיר יותר ובכל מקרה בעל טווח רחב יותר; באישום החמישי, אני מאמצת את המתחם לו טען ב"כ המאשימה, וקובעת מתחם עונש הולם שנע בין 30 – 50 חודשי מאסר לצד עיצומים כספיים (ראו, למשל, בשינויים המחויבים: רע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל [3.11.10]).

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, כשהתחשבתי, בין השאר, בנסיבות המעשים בעלי החומרה היתרה לצד נסיבות הנאשם, אני גוזרת את דינו כדלקמן: 9 שנות מאסר בפועל.

לאחר הדיון, הגישה ב"כ העוררת בקשה למתן הבהרה לתיקון הפרוטוקול והודיעה כי נפלה שגגה בתיאור המחוז הרלבנטי במשרד הבינוי והשיכון שממשרדיו יורחק בהתאם להסכמה, ובית המשפט התבקש להבהיר כפי שעלה ממהלך הדיון כי ההרחקה הרלבנטית לצורך ההסכמות בין הצדדים היא מהמחוז שבו נעברו על פי החשד העבירות המיוחסות למשיב, שהוא מחוז חיפה ולא ממחוז צפון.

טענות הצדדים: לטענת העוררת, המדובר בפרשיה רחבת הקף, מסועפת ומורכבת ומרובת חשודים, בה נחקר המשיב בחשד לעבירות שוחד, מירמה, הפרת אמונים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מס ועבירות נוספות.

עוד ציינה, כי לא מדובר באדם שחטא פעם אחת אלא חוזר ומבצע את אותן עבירות באין מפריע.

בכל הנוגע לרצונו לשוב ולעבוד ברכבת, התפקיד שמילא ברכבת כמפקח במסגרת חברת פרימה נובה, הוא תפקיד שבמסגרתו, כפי שפרטה ב"כ המשיב בדיון, המשיב מאשר סכומים לתשלום בהתאם לבדיקות שהוא עורך בשטח.

...

אני סבורה כי מן הראוי היה לערוך איזון במסגרתו יילקח בחשבון אף הסיכון להישנות עבירות, עניין אשר אני סבורה שלא קיבל את המשקל הראוי בהחלטת ביהמ"ש קמא.

לנוכח האמור, ולאחר עיון בחומר החקירה שהוגש לעיוני, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשת ההבהרה במובן זה שהמשיב יורחק ממשרדי משרד הבינוי והשיכון במחוז הרלבנטי שבו על פי החשד נעברו עבירות על ידי המשיב, הוא מחוז חיפה.

לנוכח כל האמור, הערר מתקבל באופן חלקי, באופן שהתנאים המגבילים של איסור עיסוק והרחקה ממשרדי רכבת ישראל יוארכו למשך 60 ימים נוספים.

תמצית עובדות כתב האישום והרקע לערר ביום 28.02.2023 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1), בצרוף סעיף 350 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וניסיון למעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1), בצרוף סעיף 25 לחוק העונשין; מעשה מגונה בקטינה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; הטרדה מינית, לפי סעיף 5(א) רישה, בנסיבות סעיף 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדות מיניות, התשנ"ח-1998; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ומרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ועתר להפנותו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לבחינת חלופות מעצר.

בא-כוח העורר קיבל את המלצת בית המשפט לפיה בתום עדותה של המתלוננת, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ולעתור לבית המשפט לשחרר את העורר ממעצר – מן הנימוקים שיפורטו על-ידו.

...

אשר על כן אני מורה על מחיקת הערר, בכפוף לקבלת המלצת בית המשפט לפיה העורר יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר בתום עדותה של המתלוננת.

מירמה והפרת אמונים בתאגיד בהתאם לעובדות כתב האישום, במהלך שנת 2011, לאחר שהחלו פניות של תורמים אל הנאשם והחלו להתבצע בדיקות לגבי היתנהלות העמותה, הנאשם חשש שמעשי המירמה שלו עומדים להחשף ולכן פנה לרב יאשיהו פינטו ובקש את חסותו.

הוא היתייחס לאמירת הרב לפיה 500,000 דולר שולמו לעו"ד כשכר טירחה, וטען כי אינו מכיר את עורך הדין, וכי לאחר שבמשך שנים לא לקח שכר מהעמותה, הוא לא ייקח כסף כדי לשלם שכר טירחה לעו"ד. במסגרת הליך חיקור הדין, ביקשה המאשימה מהרשויות בארצות הברית את מיסמך פתיחת חשבון הבנק של ידידי העמותה בארצות הברית.

לטענתו, לו היה יודע שמתנהלת נגדו חקירה, היה חוזר לארץ.

סיכום נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המפורטות להלן: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק; מירמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425 לחוק; ו- שבוש הליכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

...

על כן, הנאשם, בסיוע הרב פינטו, החליף אותם באנשים מטעמו של הרב פינטו ודאג לביקורת "מוזמנת" על העמותה, חשף לפניה את מה שרצה לחשוף, ובסופו של דבר הביקורת הראתה התנהלות תקינה של העמותה.

בסופו של דבר, כשהבין מהרב פינטו שהמשטרה מעורבת, חזר כי לא היה לו מה להסתיר.

סיכום נוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המפורטות להלן: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); רישום כוזב במסמכי תאגיד – עבירה לפי סעיף 423 לחוק; מרמה והפרת אמונים בתאגיד – עבירה לפי סעיף 425 לחוק; ו- שיבוש הליכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק.