בקשה לעריכת משפט חוזר בעבירות שוטטות והפרת הוראה חוקית

ביום 11.12.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום, ובמסגרתו הואשם העורר בהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; בהחזקת נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בהצתה, עבירה לפי סעיף 448 לחוק העונשין; בהשמדת ראיה, עבירה לפי סעיף 242 לחוק העונשין; וכן בהפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

לפיכך הגישה המשיבה בקשה לעיון חוזר בהחלטה לשחרר את העורר ממעצר לנוכח הפרת תנאי השיחרור שנקבעו.

משכך נטען כי אין ליתן אמון בעורר לאחר שהפר הוראה חוקית ויש לעצרו עד תום ההליכים.

מאחר שלא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר, מוקד הדיון בפני בית משפט קמא היתייחס לבקשה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים כתוצאה מהפרת תנאי שיחרורו.

חשש זה מיתעצם נוכח העובדה שחרף העמדת שני מפקחים על העורר, נמצא האחרון משוטט בעיר רחובות, תוך הפרה בוטה של תנאי מעצר הבית המלא שהוטל עליו.

...

דיון והכרעה דין הערר להידחות.

אני סבור כי משניתן אמון בנאשם באופן שבו בית המשפט פונה לדרך של חלופת מעצר, והלה מפר את האמון שניתן בו בו ביום, יש להורות על החזרתו למעצר מאחורי סורג ובריח בשל אובדן אמונו של בית המשפט בו. ככלל, אי הקפדה על תנאי השחרור תוביל להחזרתו של המפר למעצר מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, הערר נדחה.

עובדות כתב האישום להלן עקרי המעשים המתוארים בכתב האישום, שלא חלה לגביהם היתיישנות: החל משנת 1986, עת הייתה המתלוננת בת 9, נהג המבקש בדרך שגרה ולאחר משחקים תמימים לכאורה דוגמאת "סוס ורוכבו" ו"רופא וחולה", להורות למתלוננת לפשוט את בגדיה ולמרוח את פי הטבעת שלה ואת איבר מינו בווזלין.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא י' גריל והשופטים א' רזי ומ' פינקלשטיין) הורשע המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

עוד סיפרה האחות כי ראתה שהמבקש משוטט באתרים פורנוגרפיים באנטרנט וראתה הרבה ווזלין בבית.

באשר להפרת זכות ההיוועצות עם עורך דין נקבע כי למרות שמלכתחילה ראוי היה לחדש את העימות בנוכחות עורך הדין, בנסיבות המקרה אין מדובר בהפרה שיש בה כדי לפסול את הראיה.

בנוסף, ציינה המשיבה כי פנתה לרופא שחתום על הראיה החדשה והוא מסר כי אינו זוכר את הבדיקה, שאותה ביצע במסגרת שירות מילואים לפני כעשרים שנה, וכי אין בידו כל מיסמך נוסף הקשור לבדיקה זו. דיון והכרעה עיינתי בבקשה לעריכת משפט חוזר, בתגובת המשיבה, בפסקי הדין של שתי הערכאות, בראיה החדשה ובתיקה האישי של המתלוננת, ושמעתי את טענות הצדדים בדיונים שקיימתי בעיניין הבקשה למסירת התיק הרפואי, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למשפט חוזר להדחות.

...

מעבר לכך, הראיה החדשה אינה מפריכה או מתמודדת עם שורה ארוכה של חיזוקים חיצוניים שנמצאו לגרסתה של המתלוננת, אשר בית המשפט מצא את כוחם בהצטברותם.

בכל אלה יש כדי להוביל למסקנה שאין בראיה החדשה כדי לקיים אחר הדרישות שנקבעו בפסיקה ביחס לעילה הקבועה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט.

הבקשה, אפוא, נדחית.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מ"ת 36381-08-13 מדינת ישראל ואח' נ' מעאטו(עציר) תיק חצוני: בפני כב' השופטת דנה מרשק מרום מבקשת מדינת ישראל – ע"י עו"ד טנקג'י משיב יהודה חי מעאטו (עציר) – לא הובא, ע"י עו"ד גבאי-מנדלמן החלטה

לא היתה מחלוקת לעניין ראיות לכאורה ועילות מעצר, תוך שהודגש כי המדובר במשיב המסכן נשים ונערות מאחר וביצע את המעשה המיני כלפי קרבן אקראי, קטינה מתחת לגיל 16, במהלך שעות היום כשהוא משוטט ברחוב.

עוד צויין, כי למשיב עבר פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות של מעשה מגונה, בחלקן בצרוף עבירות נילוות של הפרת הוראה חוקית ושיבוש הליכי משפט – כשאף ריצה שתי תקופות מאסר ממושכות.

כן הוזכר, כי המשיב מאובחן כסובל ממחלת נפש וברקעו אשפוזים חוזרים.

על-פי סיכום וועדת האיבחון מיום 25.12.13, המשיב מתפקד ברמה שאינה פגור שיכלי, מבחין בין טוב לרע ומותר לאסור, מבין את האישומים המיוחסים לו, את הליכי המשפט ואת תפקידם של המעורבים בו – כשמסוגל הוא לסייע לעורך-דין בהגנתו.

...

עם זאת, בשלב זה של הדיון, לאור מכלול הנתונים, לא שוכנעתי כי יש לשלב את המשיב במעון נעול "נווה מנשה" כחלופת מעצר בניגוד להמלצות שירות המבחן.

ביום 29.4.2008 הרשיע בית משפט השלום (כבוד השופטת ל' ברודי) את המבקש, על בסיס הודאתו, בעבירה של שוטטות לפי סעיף 216(א)(5) לחוק, ובשלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק.

הבקשה למשפט חוזר בבקשה שלפני לעריכת משפט חוזר, טוען המבקש כי נגרם לו עוות דין המצדיק העתרות לבקשתו לעריכת משפט חוזר, מכוח העילה המנויה בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט.

...

דיון והכרעה עיינתי בבקשה לעריכת משפט חוזר ובתגובת המשיבה והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

במקרה דנן, הבקשה לחזרה מן ההודאה נעשתה לראשונה במסגרת ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, אולם המבקש לא התייצב לדיונו ולכן נדחה הערעור מבלי שבקשתו נידונה.

מסקנתי היא, אפוא, כי לא עלה בידי המבקש להוכיח כי נפלו בהכרעה בעניינו פגמים מהותיים ושורשיים המקימים חשש לעיוות דין, ולפיכך הבקשה נדחית.

ביום 26.2.2023 מסר העורר מענה לכתב האישום, בו כפר בכל הוראות החיקוקים שיוחסו לו, וטען לזיכוי מלא.

לדברי נציגתה, הלכה למעשה, עד זה לא מכבר הייתה הקטינה משוטטת ברחובות, מחוסרת דיור, כאשר משפחתה "פוגשת אותה ופוגעת בה". רק באחרונה נמצאה לה קורת גג, בה היא שוהה מזה כחודש.

לטענתה, הבטוחה היחידה שנותרה לקטינה טמונה בהיותו של העורר עצור מאחורי סוגר ובריח, באופן אשר אינו מאפשר לו לפגוע בה. דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים הן בכתב הן בעל-פה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערר שהגיש העורר ולקבל את בקשת המדינה להארכת מעצרו, וזאת בכפוף לשליחתו של העורר לעריכת תסקיר משלים אשר יבחן את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר בהמשך, כפי שיובהר להלן.

במקרה דנן, הערר והבקשה להארכת המעצר מונחים לפניי יחדיו, כאשר כל אחת מהם נבחן על פי השיקולים הייחודיים לו. בש"פ 606/24 (הערר) סעיף 52(א) לחוק המעצרים קובע את ההליך לעיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצר עד לתום ההליכים, ונוקט בזו הלשון: "עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשיחרור או להפרת תנאי השיחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". עם זאת, אין מדובר במנגנון דיוני שנועד "לשמש 'מסלול' לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת" (בש"פ 966/16 זידאן נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (28.2.2016); בש"פ 603/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (9.2.2023)).

במקרים בהם קמה חזקת מסוכנות סטאטוטורית, בית המשפט יורה על מעצר בפקוח אלקטרוני רק אם שוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם ניתן להסתפק במעצר בפקוח אלקטרוני.

...

לאור האמור, ובהצטרף להשפעתו של העורר על הקטינה ומידת השליטה בה העורר החזיק, לכאורה, על חייה, על כלל היבטיהם השונים, סבורני כי החשש לפגיעה בקטינה ולשיבוש הליכים עודנו עומד, אף אם עוצמתו פחתה (ראו בש"פ 4600/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (28.6.2023); השוו: בש"פ 6561/22, בפסקה 11).

לעת הזו, ובטרם הוברר אם נמצא לקטינה מקום מוגן אשר בכוחו לספק לה יציבות, ואשר במסגרתו היא חשה בטוחה, סבורני כי האיזון נוטה לטובת הותרת העורר במעצר מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר: הערר נדחה והבקשה להארכת המעצר מתקבלת, כך שמעצרו של העורר יוארך ב-90 ימים, החל מיום 10.2.2024 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37576-11-22 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.